זה היה כמובן ארון סווינסון (36, 1.96), ששיחק בפו-אורטז והופיע איתה גם ביד אליהו נגד מכבי ת"א ב-2000. עוד קודם לכן, ב-1999, הוא שיחק בחונבנטוד בדאלונה נגד הפועל ירושלים בגביע ספורטה.

זה כבר היה שלב מתקדם יחסית, אולי שמינית הגמר, אולי רבע הגמר, ובמשחק הראשון ניצחה ירושלים 73:81 במלחה. צ'ורה-צ'ורה היה גדול עם 24 ו-7 ריבאונדים, קני וויליאמס עזר לו עם 25 ו-10. סווינסון הוביל אז את בדאלונה עם 19 נקודות ו-7 ריבאונדים ודריל מידלטון, שהיה קשיש כבר אז, סיים עם 17. רוג'ר גרימאו, היום בברצלונה, ואלכס מומברו, היום בריאל מדריד, שיחקו אז בחובנטוד. עוד שמות מעניינים מאז? פפי תורג'מן, דורון שפע, מארק קארבר (אייכה?), דרק המילטון, עמית תמיר, ארז כץ. היו ימים.

הגומלין שודר כאן בארץ. אולי ערוץ 1, אולי ערוץ הספורט. מי זוכר, למי איכפת. היתה תחושה שירושלים מסוגלת לצאת מבדאלונה עם התוצאה הנכונה – הפסד בשבע הפרש לכל היותר. אבל אז בא סווינסון. סווינסון יצא לדרך וב-38 דקות קלע 37 נקודות באחת ההצגות הגדולות שראו עינינו באותן שנים. הוא סיים עם 16 מ-21 לשתיים (76%) ו-11 ריבאונדים – ששה מהם בהתקפה.

צ'ורה-צ'ורה סיים עם 24, המילטון עם 21 וקני כישף את עצמו ונעלם עם 9 נקודות בלבד. נגמר 74:93 לספרדים וכולם דיברו אז על זה שהוא חולה או משהו. תראו איזה שטויות אני זוכר, הא? מדהים.

בקיצור, סווינסון קנה אותי אז. את העונה ההיא הוא סיים עם 22.2 נקודות לו-6.4 ריבאונדים למשחק, אחר כך הוא תפס לעצמו ג'וב ביורוליג עם פו-אורטז, אבל לא שמענו ממנו יותר מדי מאז. באופן די תמוה הוא הדרדר ונעלם. אולי נפצע. רק האל הטוב יודע.

גם לפו-אורטז בזמנו הוא הגיע כמחליף לדנטה קלבריה שנפצע, ובהמשך הוחלף בעצמו על ידי חאליד ריבס. שיחק קצת בארגנטינה, חזר לאורנסה מספרד, קבוצה קטנה ושולית וגם שם הוחלף. עוד הספיק לעשות ביקור ברוזטו מאיטליה וסיים עניין בליגה השנייה בספרד, וגם שם הוחלף.

אז אחת משתיים: או שהפועל ירושלים פראיירים, או שסווינסון באמת היה בשיאו באותה עונה ובהמשך העסק נדפק מכל מיני סיבות. אולי פציעות, אולי החלטות לא נכונות. לא ברור. אם הוא נעלם בגיל 32 – סביר להניח שפציעות גמרו אותו. חבל. היה שחקן בינלאומי. בינלאומי. באמת.

ונחזור לעניינינו ואל התשובות שהגיעו לחידת בעל המאה שסווינסון כיכב בה. קודם כל, כרגיל, את התשובות הלא נכונות: רוד סלרס, טים הארדאוויי, הווארד קרטר, עמנואל דייויס, ג'יימס ברייסון וטוני פארקר. מצדיע, רבותי, על המקוריות. במיוחד לאלה שזיהו את גופיית פו-אורטז והגיעו להווארד קארטר ועמנואל דייויס, שני שחקנים שמאוד אהבתי לראות ולעקוב אחריהם. במיוחד דייויס.

ומי כן ידע שמדובר בארון סווינסון המופתי-למחצה? תמיר בן סימון, ישי דרכמן, אבי עוזר, נועם זיו, אלחנן מלמוד, דור חלמיש, לידור גרשטיין, יורם אביאל, עמיחי רוטנשטרייך, משכית רותם ונדב סולומונוביץ'.

העליתי במסנג'ר את אנ דנ דינו, דינו חמודינו ראדג'ה, וביצענו את ההגרלה. רואה החשבון שמשתתף באופן קבוע בהגרלות האלה לא נמצא בארץ. טס לקוטב הצפוני או משהו מפאת החום המשביז. ובקיצור, מכל החברים המכובדים האלה קבענו, אנ דנ ואני, שהזוכה הפעם הוא יורם אביאל מרמת גן. רק אל תשכח לשלוח כתובת מלאה ומדויקת, חבר, אחרת לא תוכל לקבל את השטר הריחני – אפילו לא פחות או יותר.

בהזדמנות זו ולפני שאני מסיים את האייטם הנאה כרפאל הזה, שמעלה בי נשכחות בזכות ארון סווינסון החצי-אגדי, אני רוצה לחזור על דברים שכבר כתבתי כאן, למען יידעו הנתינים שפספסו במקרה את הקטע. הנה זה בא:

לאחרונה עליתי על אחד הפותרים ששולח תשובות באופן קבוע לחידות בעל המאה. הוא תמיד שם, לא מחמיץ כמעט אף חידה. זכותו. בכיף, מבחינתי. זו הרי המטרה. אבל עליתי על טריק שלו וזה מאוד לא מכובד: כדי להגדיל את סיכויי הזכייה, הוא שולח תמיד את אותה תשובה תחת שם נוסף.

ואיך אני יודע שזה אותו אחד? כי בכל הפעמים שהפיתרון שלו שגוי, גם הפיתרון של השם השני שגוי. ובכל הפעמים שהוא ידוע את התשובה, גם השם השני יודע את התשובה. בקיצור, התשובות זהות בכל המקרים לטוב ולרע.

והכי חמור – הוא השיג את מה שביקש, כי לאורך 13 החודשים שכדורסלע קיים הוא זכה פעמיים. גם תחת השם הראשון שלו וגם תחת השם השני. ואחרי שהבנתי שהוא חוגג עלי עם שני שמות שהם אדם אחד, נזכרתי שגם הכתובות למשלוח הכסף היו זהות.

לא אסגיר את שמו כמובן, כי זה לא לעניין ולא מכובד, אבל אני מצפה ממנו להפסיק, ובמקביל לגזור על עצמו הרחקה לשתיים-שלוש חידות הקרובות כי זה פשוט לא מתאים.

שלומות ונצורות לכם, צאו לדרך עם החידה החדשה.