משהו פה לא מסתדר לי. מצד אחד, עולם התקשורת התרחב פי כמה וכמה מאז עשיתי את צעדיי הראשונים בו. מצד שני, אם זה ככה, איך זה שאף אחד לא נמצא עכשיו עם ליאור אליהו שמתחיל להתאמן עם יוסטון רוקטס?

פעם, לפני הרבה שנים, שיחק נדב הנפלד בקונטיקט. הוא עשה שם עונה נהדרת, אבל מיד לאחריה חזר למכבי ת"א. בהמשך התברר שיוסטון הודיעה לו שתבחר בו בדראפט אם יחליט להישאר בארה"ב, אבל היונה ההנפלדית העדיף לשוב לארץ. הוא עשה עונה או שתיים עם מכבי ואז יצא למחנה קיץ של בוסטון סלטיקס.

עוד לא היה אינטרנט. העיתונים העסיקו צלמים מהאזור, קיבלו דיווחים מכתבים מקומיים ובהמשך שלחו גם שליחים, כאילו מדובר במשחק רשמי של נבחרת לאומית או משהו. היה רעב מאוד גדול לדעת מה קורה עם היונה ומה הסיכוי שיתקבל לסגל הסופי של בוסטון. כולם למדו אז כמה מקומות יש בסגל של קבוצת NBA, מה זה שחקן חופשי, מה זו תקרת שכר וכל מיני כאלה.

15 שנים אחרי, פחות או יותר, ליאור אליהו נמצא ביוסטון אחרי עונה ראשונה טובה במכבי ת"א. מדברים עליו כבר כמה שנים כעל הישראלי הראשון ב-NBA. הנושא אמנם שחוק ויצא כבר לכולם מכל החורים אולי בגלל העיסוק האינטנסיבי שבו, אבל בתקופה השחונה הזו מבחינת כדורסל, הייתי משוכנע שכל כלי התקשורת יקפיצו את הגייסות המובחרים ביותר וייצאו ללוות את אליהו במסע האישי שלו.

נכון שהיונה היה די תקדימי בזמנו. נכון לאותם ימים לא היה אף ישראלי שנבחר בדראפט, והעונה שלו בקונטיקט היתה כל כך טובה הן אישית והן קבוצתית, שהיה בהחלט מקום להאמין שהוא עושה את זה. מאז עברו כל כך הרבה שנים ויכול להיות שמשהו קהה סביב האייטם הזה של הישראלי הראשון ב-NBA. גם לשחק בליגת קיץ עם קבוצת NBA זה כבר לא משהו שעושה לנו את זה, כנראה. גם עדי גורדון, לייזי גורדון, עמית תמיר, מאיר טפירו, יניב גרין ואולי עוד מישהו ששכחתי כרגע היו שם בשנים האחרונות.

ולמרות כל זה, איכשהו אני מאמין שהסיפור של ליאור אליהו הרבה יותר מוחשי, בטח יותר עכשווי ובעיקר נופל על ימים מתים לגמרי בהם שום דבר אמיתי לא קורה. מלבד, בעצם, פעילויות של נבחרות קדטים ועתודה למיניהן, שבלי ספסל לא היינו יודעים על קיומן, ועל כך התודה והברכה לשלומי פרי האגדי וצוות אנשיו. ואם לשוב לענייננו – אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין, איך אף אחד לא נצמד בלוויית מחשב נישא, מיקרופון, עט, פנקס, מצלמה רגילה ומצלמת וידיאו, למי שעשוי להיות השחקן הישראלי הראשון ב-NBA.

אנחנו (במובן הכללי, לא כדורסלע חלילה וחס), שרצים אחרי כל פלוץ וענטוז ומחפשים ביניהם את הסקופ הכי חם, לא נהיה שם כשליאור אליהו ייתן את הדאנק הראשון שלו באולם האימונים של הרוקטס, ולא נצלם אותו עם המאמן החדש ריק אדלמן? מוזר, לא אופייני ולא מתאים.