רלף קליין אמר פעם, שהיורוליג היא לא כבר לא ממש אליפות אירופה לקבוצות, כי השחקנים האירופיים הכי טובים נמצאים ב-NBA ומשנה לשנה הקצב רק הולך וגובר. חלק מהם עוברים ל-NBA ולא חוזרים גם כשהם לא מצליחים לממש את עצמם ויכולתם. ראה שאראס ועוד עשרות כמוהו לאורך השנים.
על אותו משקל, אליפות אירופה לנבחרות היא כבר מזמן לא המדד לבחון מיהי באמת הנבחרת הכי טובה באירופה. יותר נכון להגדיר את העסק הזה כאליפות אירופה לנבחרות שהכי בא לשחקנים שלהן עליהן.
תוך כדי שיטוט אקראי באתרים גיליתי פתאום, שגם סאני בצ'ירוביץ' לא ישחק באליפות הקרובה עם נבחרת סלובניה. וזה אחראי שבנו אודריך, סאשה וויאצ'יץ', פרימוז' ברזץ' ובושטיאן נכבאר – כולם שחקני NBA – יחמיצו גם את האליפות. כולם עייפים, או כואבים, או שחוקים. כל אחד והסיפור שלו.
זה קצת עצוב, באיזשהו מקום. כשהצגתי לכם בשבוע שעבר את אנטונלו ריבה בחיל התותחנים, חלק גדול מהשם שעשה לעצמו גם בזכות ההופעות בנבחרת האיטלקית. הסטטוס שבנה לעצמו נשען לא מעט על ימי שתי הזכיות הרצופות באליפות אירופה עם קאנטו וכל השנים אחר כך עם מילאנו, אבל לנבחרת היה חלק חשוב מאוד בכך שהפך לאחד הכוכבים הגדולים באירופה.
המשמעות של הנבחרת בקריירה של שחקן ובקידום שלו הלכה ופחתה עם השנים. כמה מכם יקשרו בעוד כמה שנים, או אפילו עכשיו, את בצ'ירוביץ' לנבחרת סלובניה, וכמה יקשרו אותו לקינדר בולוניה או לפנתינאייקוס?
כמה מכם יקשרו את טוני פארקר לנבחרת צרפת, וכמה לסן אנטוניו ספרס?
פנאיוטיס ינאקיס היה כוכב אריס סלוניקי ונבחרת יוון. אולי אפילו בסדר ההפוך. קודם כל נבחרת, רק אחר כך אריס. ומיהו טל בורשטיין? הישראלי הבולט של נבחרת ישראל או של מכבי ת"א? די ברור לאן זה הולך.
לא ממש נכנסתי לזה לעומק, אבל יכול להיות שאחד הפתרונות הוא לגרום לגעגועים אצל השחקנים לנבחרת. מדובר בתקופה אחרת לגמרי בה כסף ופרסום הם העיקר, אבל אם נצא מהנחה שאליפות אירופה לא תתקיים אחת לשנתיים אלא אחת לארבע שנים, והופעות בה יהיו יותר בעלות ערך ונדירות, אולי גם הצורך והתשוקה להופיע עבור נבחרת לאומית יהיו חזקות יותר מאשר היום.
לא נכנסתי ללוחות זמנים, לתאריכים, לאירועים, למשחקים אולימפיים, לאליפויות עולם. זו כבר העבודה של הנפתלי גושן למיניהם ברחבי אירופה. כרגע דבר אחד בולט: שחקנים משתמטים, או פשוט לא עומדים בעומס לאורך זמן. יש כאלה שבגיל 27 כבר לא מסוגלים לסבול עוד קיץ אחד נוסף בשירות הנבחרת אחרי הופעות רצופות במשך שנים עוד מגיל נבחרת הקדטים.
מישהו צריך לחשוב על זה ומהר. חוזר ואומר, אולי פשוט להוריד עומס, להפחית תחרויות. לא נראה שאליפות אירופה בכדורסל היא עסק שכל כך הרבה אנשים מתאגדים סביבו ומתאבדים עליו כמו שהוא מתנהל היום. יכול להיות שאליפות אחת טובה וברמה גבוהה אליה יגיעו מרבית השחקנים, עדיפה על שתיים בינוניות אחת לשנתיים.
יאללה, תחשבו על זה. הלכתי לאכול אבטיח.