אין לנו שום שיח ושיג עם אנשי הענף-שאין-לנקוב-בשמו, במיוחד כאשר הדברים אמורים בשאלות כגון איזה ענף בכיר יותר או איזה ענף השיג יותר. בעיקר משום שאין כאן שום שאלה, כמובן, אלא רק תשובה חד משמעית, שבסופה סימני קריאה ככוכבי השמים לרוב.
מה בדיוק הם יכולים להעמיד מול מדליית הכסף של הנבחרת בטורינו, אין-ספור הופעות נוספות ושהייה ממושכת בשביעייה הראשונה באליפויות אירופה, שתי הופעות באליפות העולם, חמשת גביעי אירופה וגמר גביע המחזיקות של מכבי, גביע יול"ב של ירושלים ועוד מלא תוצאות יפות וראויות בשלל המפעלים ברחבי היבשת? את מכסיקו 70', שני טורנירים אולימפיים ופעמיים ליגת האלופות? הבנו. בשכונה קוראים לזה לא כוחות.
כנראה שלעד ייגזר עלינו לחרוק שיניים בתסכול, מול העובדה שהכיסוי התקשורתי לו זוכים הביפים הינו בדיוק ביחס הפוך להישגיהם, אבל ניתן למצוא בכך גם נקודת אור. בעצם, לא סתם נקודת אור, אלא זרקורי ענק, שמציפים באור יקרות נקודה חשובה נוספת - זה לא רק שההם משיגים הרבה פחות, הם גם מפשלים הרבה יותר, ובהרבה יותר גדול.
קחו למשל את הפדיחה האחרונה של מכבי ת"א מול סנטה קולומה מאנדורה. איפה, איפה בהיסטוריה של הכדורסל - או הכדוריד, או הכדורעף, או הכדורמים, או הוקי שדה לגמלים או מה שאתם רוצים - התרחש אירוע שמתקרב בכלל לעניין הזה מבחינת הבושה ועוצמת הטראומה. בעצם, היו כמה אירועים שמזכירים את הביזיון האחרון, ולא תאמינו - גם הם מאותו ענף בדיוק: חיפה הפסידה באיי פארו, ירושלים הובסה על ידי ה"דייגים" הנורבגים, באר שבע חטפה עשירייה ברודה, ועוד לא אמרנו כלום על כל הפספוסים וההפסדים של הנבחרת הלאומית. גם לא נגיד. מספיק דיברנו עליהם.
זה לא שהכדורסל נקי מפישולים. ממש לא. לא נשכח (ולמען האמת גם לא ממש נסלח) הפסדים ותבוסות מכל סוג וזן, דוגמת אלה של הנבחרת בבית מול בלגיה ופורטוגל ממש לא מזמן, וה-47 הפרש שחטפה מכבי במדריד ב-1975, וההפסד ההוא של מכבי בשרלרואה, וההדחה של גליל עליון ב-93' בידי גילפורד קינגס מאנגליה, ואת הפועל רמת גן, שהביסה את קאזרטה האיטלקית ב-31 הפרש ביד אליהו, רק כדי לחטוף 42 בגומלין ולעוף, ועוד רבים אחרים של כמעט כל קבוצה שאי פעם ניסתה את כוחה באיזשהו מפעל. באמת לא נשכח, אבל דחילק - איפה כל אלה, ואיפה מה שמצליחים ומול מי שמצליחים לארגן לעצמם ההם. גם כאן - שום תחרות ושום כוחות.
לכן, נמשיך להביט בהתנשאות מוצדקת על אנשי הענף-שאין-לנקוב-בשמו, אבל בד בבד נזכור ונפנים כי לצורך מטרותינו, שאין צודקות מהן, ולמען הצגתם המלאה של ההבדלים בינינו לבינם לחיוב ולשלילה - טוב שיש ביפ, חסכו שלא יחסר.
ובינתיים ב-NBA
עוד לא יבש הוורד על הדוגמה הקטנה שניתנה כאן, לכך שבארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות לא תמיד הכל טוב יותר בענייני שיפוט ושופטים - וכבר מפוצץ ה"ניו יורק טיימס" סיפור-סיפור, לפיו שופט בכיר ב-NBA חשוד שהיטה תוצאות של לא מעט משחקים בהם שפט.
אולי הוא עשה זאת לטובת מאפיונרים כאלה ואחרים, אולי "סתם" לטובת הימורים שלו-עצמו, אבל השורה התחתונה היא אחת, והיא כנראה מכוערת עד כדי כך שרק חקירת ה-FBI תקבע עד כמה. לא יודע אם הדשא של השכן סטרן תמיד ירוק יותר, אבל בטוח שבכל מיני מקומות ואפיקים זורמים בו יותר ירוקים, ובכלל לא בטוח שזו סיבה להוריק מקנאה.
ויק-אנד
ועדיין בפינת הפלילים: מייקל ויק, אחד משחקני הפוטבול הטובים בעולם, חשוד שאירגן, או היה שותף בארגון קרבות כלבים אכזריים באחוזתו שבאטלנטה. חשוד, ועל פי כל מה שמתפרסם בנושא גם צפוי להימצא אשם.
