נבחרתנו הלאומית הולכת ומשלימה את הכנותיה לטורניר ההזדמנות האחרונה, ותחת כל לוח מודעות רענן מופיעות בהבלטה הכרזות המהודרות, המזמינות אותנו להגיע בהמונינו להיכל נוקיה, ולעודד את הבחורים במשחקי הבית שלהם מול אוקראינה, בלגיה ודנמרק.

וזה חבל, ואפילו חבל מאוד. לא העובדה שיש לנו הזדמנות אחרונה להעפיל לאליפות אירופה, כמובן, וגם לא עצם ההזמנה להגיע ולעודד. ברור שלא. חבל שהמתקן שנבחר לארח את המשחקים הוא נוקיה. באמת חבל.

למה חבל? כי למרות כמיהתנו העזה לקבל במיני-טורניר שכזה משחקים שוטפים ומהנים, באווירה מרגשת ואף עולצת כאחת, מלמד ניסיון העבר כי הגיוני הרבה יותר יהיה לצפות לעימותים כחולי-צווארון, מורטי עצבים ושערות, בסגנון "נשוך-חבוט-ומרפק-כפי-יכולתך". בעימותים כאלה, כידוע לכולנו, זקוקה הנבחרת לתמיכה ולאווירה כאלו, שבהיכל אולי תקבל ואולי לא, אבל במקומות אחרים תקבל בוודאות גמורה ומוחלטת.

ברור שהמלה האחרונה במצבים שכאלה היא של המאמנים והשחקנים, המגדירים ובוחרים איפה יהיה להם הכי נוח מבחינת הסלים, חדרי ההלבשה, הקרבה למשפחות ואני לא יודע מה עוד. הכל טוב ויפה, אבל מה עם גודל המשימה וחשיבותה?

גודל המשימה וחשיבותה מחייבים אולם מלא ואווירה פסיכית, שבו-זמנית תטריף את שחקנינו, ובמקביל תאמלל עד עפר את היריבים. הלוואי שאתבדה מכל וכל, אבל עם כל הערכתי ליכולות השיווק של אנשי איגוד הכדורסל - קשה לי לראות אותם ממלאים את נוקיה בשלושת המשחקים הקרובים, ולא משנה כמה הזמנות וכרטיסים מוזלים יופצו ברחבי הארץ.

כל התירוצים והנסיבות המקלות לא ממש רלוונטיים: היריבות לא אטרקטיביות, חצי מדינה בחו"ל כרגע, החום, הלחות, המדוזות בים ומחירי הנקניקיות במזנון. בשורה התחתונה, כנראה שנוקיה לא יהיה מלא (ואם כן - כבר עכשיו אני מסיר את הכובע) ואז - אנה אנו באים עם אותה אווירה נדרשת?

רוצה לומר, היו צריכים לחשוב על פתרון אחר. בפעם שעברה בנהריה זה הלך מצוין, אבל לפי מה שהבנתי השחקנים התלוננו על הניתוק הארוך יחסית מהמשפחות. כפר בלום? גם רחוק מדי. רוממה? מישהו עוד משחק שם בכלל? לא יודע, ירד מהפרק. אשקלון? לא ממש. מטרווסט? מוקצה לדיראון עולם מאז הפדיחה מול פורטוגל לפני שנתיים. מלחה? על פניו בהחלט ראוי, אבל איך לומר בעדינות - לא המקום בו יתקבלו באהדה כל שחקני הנבחרת, לרבות אלה מהם הצהובים בחיי היומיום. חולון? לא רעיון רע, אבל אפעס - טיפה מתחת הסטנדרטים שדורשת פיב"א. עפולה? קטן מדי. זיסמן? אהה, ברור.

לא קל המצב, לא קל, אבל בהחלט בר פתרון. במרחק של שעת נסיעה מגוש דן, אולי אפילו פחות (תלוי מי נוהג, היו אומרים אצלנו), נמצא המקום האידיאלי. אולם לא גדול מדי, הממוקם בסביבה פסטורלית מבחינת הנוף וחולת כדורסל מבחינת כדורסל, קהל אדיר המקיף את כל המגרש, יושב ממש על הקווים, רגיל למאבקים מעין אלה ומעודד בטירוף וללא הפסקה, סלים בהחלט קליטים וחדרי הלבשה בסדר, כך מספרים לי.

אחד כזה הוא ואין בלתו, בו ניצחונות הבית מובטחים מעל לכל ספק. אם חפצי העפלה לשלב הבא אנו, יועברו משחקי הנבחרת מיד ולאלתר ל"מבצר" במשמר העמק, ויפה פרה משוגעת אחת קודם!

shaharhermelin@gmail.com