שני שחקנים משכו את תשומת הלב שלי במהלכים האחרונים שלהם. שני גבוהים. את שניהם אני מעריך: לאחד קוראים יניב גרין והוא נסע רחוק, ולשני קוראים אנדריה ז'יז'יץ' והוא נשאר קרוב.

המעבר של גרין לסמארה מפתיע אולי מהבחינה הזו, שלא מדובר בקבוצת יורוליג, אפילו יול"ב קאפ במתכונת הרחבה והחדשה שלה שכוללת יותר מ-50 קבוצות. כביכול, גרין לא מצא קבוצה שמדורגת בין 80 הקבוצות הנחשבות באירופה, אם להעריך את כל המשתתפות ביורוליג וביול"ב כטובות ביותר. מעשית, די ברור שהמדד הזה משקר, כי חלק מהקבוצות ביורוקאפ יותר טובות מאשר במפעלי יול"ב, אבל לא לשם כך התכנסתי כאן היום. וכן, אני יודע שאין מלה כזו 'התכנסתי'. אל תגזימו, נו.

הכסף. הכסף מדבר. חצי מיליון דולר לגרין זה בערך פי שניים, או שניים וחצי משוויו האמיתי, להערכתי המאוד לא מלומדת. אבל שטויות, אם יש מי שנותן תמיד יהיה מי שייקח. קצת התאכזבתי, למען האמת, כי חשבתי שגרין יחפש קבוצת יורוליג להוכיח לעצמו שהוא מסוגל ברמה הכי גבוהה, ועל הדרך גם למכבי ת"א. זו היתה יכולה להיות, למשל, קבוצת דרג שני או שלישי כמו ציבונה זאגרב שהוזכרה בהקשר לשמו. לא הסתייע, מה שנקרא.

אם ואלרי טיחוננקו, מאמן סמארה, בא לכאן כדי לשבת עם גרין ולסגור עניינים, אני יכול להבין את הקטע. זה מאוד מחמיא כשמאמן זר מגיע אליך לשיחה אישית ממדינה רחוקה, לשיחה אישית איתך ומבטיח דקות משחק. מראה על כוונות רציניות, על נכונות אמיתית לקלוט את השחקן.

אז יניב הלך על זה ועכשיו הוא תופר לעצמו הסבר, לפיו הליגה הרוסית היא ברמה גבוהה מאוד ולמעשה היא אחת החזקות באירופה. בסדר, נו, נגיד. שיישב שם בחורף ויטוס במטוסים הרעועים-לפעמים בין הערים ברוסיה ב-15 מעלות מתחת לאפס. אם הוא ייהנה מזה, שיהיה לו לבריאות. נראה לי שיהיה לו המון זמן פנוי לספור את הכסף. איכשהו, סמארה לא נראית או נשמעת לי כמו יעד אטרקטיבי, אבל רצונו של אדם כבודו ואין שום בעיה לכבד את זה. טוב שיהיה גם איזה ישראלי ביורוקאפ, שיזכיר לנו שהתחרות הזו קיימת.

חוץ מזה, הקשרים של אריק קריין בכדורסל הרוסי כנראה רציניים מאוד. הבחור הזה בא אמנם מתוך הכדורסל, אבל די מלמטה בסופו של דבר, והפך לסוכן של מיטב השחקנים הישראלים, כולל הסיפור האחרון עם ג'יימי ארנולד שחתם דרכו בדינמו מוסקבה האיזורית במה שהתברר בהמשך כמחלוקת סוכנים בינו לבין אבי זילברמן. גם עכשיו, תחילת אוגוסט, עוד לא ברור אגב איזה סוכן יהיה מבסוט מהעמלה שלו בסוף היום במקרה של ארנולד.

בצד השני עומד אנדריאה ז'יז'יץ', שהאגו שלו אולי נפגע אחרי שאולימפיאקוס החליטה פתאום לבטל את החוזה החדש שחתם לשלוש שנים במהלך פברואר האחרון. "הייתי בשוק", הוא אמר, "כשהבנתי פתאום שהחוזה החדש שלי באולימפיאקוס לא תקף. ביוני האחרון, כששיחקנו נגד פנתינאייקוס בגמר הפלייאוף, לא יכולתי לדמיין מצב שבו אשחק עבור הירוקים, אבל הכוונות של אוברדוביץ' היו רציניות ועכשיו אעשה הכל כדי לעזור לפנתינאייקוס לזכות בתארים".

זו היתה החלטה מאוד מעניינת של רבי פנחס הגרשוני, שהחליף אותו לטובת פאוור פורוורד אמריקאי (לורנס רוברטס מממפיס). יכול להיות שרבנו קלט, שהשילוב בין ז'יז'יץ' ליאניס בורוסיס קצת עצי מדי ולא אתלטי, והיה חסר לו ארבע אמריקאי שמתעופף. אולי התגעגע לבאסטון. רק מוזר, שכל זה קרה אחרי שהחוזה של ז'יז'יץ' הוארך באמצע העונה. הרי אם אולימפיאקוס לא היתה נלהבת לשמור אותו אצלה, היא לא היתה עושה תוך כדי העונה ומחכה עד לקיץ, כדי להשקיע מחשבה בנושא ולשקול את כל האופציות.

בינתיים, ז'יז'יץ', להבדיל מגרין, לא צריך לנסוע רחוק כדי להרוויח את הכסף שלו, למרות שעל הנייר הוא בסך הכל תופס את מקומו של רוברטאס יבטוקאס שעזב, אחרי שלא ממש שיחק הרבה דקות בעונה האחרונה. ז'יז'יץ', יופי של שחקן בעיניי שבדמיוני ראיתי אותו משחק יחד עם וויצ'יץ' במכבי ת"א, או אפילו במקומו בבוא הזמן, ירוויח 800 אלף יורו לעונה בשלוש השנים הקרובות.

יותר מהכל, וזה לא פחות חשוב בטח בעיני סוג של היסטוריון קטן של הכדורסל האירופי (כמוני, וסליחה שלקחתי לעצמי את התואר המכובד הזה בלי רשות ובלי למצמץ), ז'יז'יץ' נכנס לרשימה מכובדת ומצומצמת של שחקנים זרים/בוסמנים גדולים שעברו בשני המועדונים הגדולים של יוון: דינו ראדג'ה, אריאן קומאזץ, אלכסנדר וולקוב וז'ארקו פספאלי.

אז גם להרוויח 800 אלף יורו, גם לשחק אצל אלופת אירופה והדאבליסטית ביוון, גם להיות שחקן של אוברדוביץ', שזה בטח אחד השיאים של כל שחקן באירופה, גם להישאר בעיר שהיית בה בשנתיים האחרונות, גם להיות השחקן השישי בלבד שעובר בשני המועדונים, וגם לנסות להוכיח לקבוצה הקודמת שוויתרה עליך מי אתה באמת ושייחנקו להם – נשמע לי כמו יופי של דיל. או בואו נגיד ככה: מהחבילה שנתפרה לז'יז'יץ' אני מתלהב יותר מאשר זו של גרין.

ושיצליחו, נו, ורק לא לשכוח להפריש מעשר לעניים, כן? יותר מדי כסף זה משחית, יו נואו.