בהתלבטות הקשה שבין אליסה שפרגה ומרינה מקסימיליאן-בלומין לבין דרור חג'ג' ומאמננו הלאומי, הצלחתי רק בקושי לנצח את הכוחות המניעים של הבית. מעולם לא אהבתי משחקי כדורסל שמתקיימים במוצאי שבת. אמנם לכל שבת יש מוצאי שבת, אבל אצלי המוצאי נחשב עדיין כחלק בלתי נפרד מהשבוע הקודם. לא מתאים לפתוח בו דברים חדשים ואפשר בשקט לחכות ליום ראשון.
שבת זו שבת, כולל מוצ"ש. אם מנוחה, או טיולים או לא משנה מה, אז עד הסוף. מה הדחיפות הזו ללכת למשחק כדורסל עוד בטרם הספקת להתאושש מאירועי הסופ"ש. לא אבין זאת לעולם ולפיכך גם לא אקח חלק.
שבת מסתיימת בכוכב נולד 5 בבית הזה. בשנתיים הקודמות לא זכור לי שישבנו כל כך אינטנסיבי על התוכנית הזו, אבל דברים קרו מאז. הילדים גדלו. אנחנו אפילו שולחים SMS על פי הדרישה של נגה. מה שהחבר'ה שם לא יודעים, זה שבכל הפעמים האחרונות ששלחנו הודעות בשמה, המועמד שנגה פירגנה לו הודח. אתמול זה קרה לדניאל בן חיים ("הוא מזכיר את אלי סהר בצעירותו", חיוותה דעתה אשת הנשיא, ומיד אחר כך, בתגובה לתלונתו של איתי סלע הפלאי על כך שצביקה שרף הוא "בכלל לא מאמן טוב", היא דווקא אמרה ש"לא נכון, יש לו גם הרבה הצלחות").
קשה לראות כדורסל בבית במוצאי שבת, כשיש כוכב נולד. קשה עוד יותר לראות תוכנית כלשהי כשיש מכשיר אחד. עם כל החמש נולד וצ'רלטון נולד והילדים שגדלים והחופש הגדול שמאפשר להם ללכת לישון מאוחר, אנחנו קרובים כאן לכניעה ולמשהו שקיוויתי שלא יקרה: הולכים להכניס עוד טלוויזיה הביתה. אין מנוס ואין ברירה. חצי נחמה: אני יודע שגם ב-2 מכשירים נהיה קצרים בלפחות מכשיר אחד נוסף מאשר הרבה בתים אחרים.
זה לא אותו דבר, כשאתה יודע שבועז מעודה או חן אהרוני הולכים להרביץ שיר בעוד דקה, או שתיים, או שלוש. יש ציפייה ודריכות כל הזמן וכשמאיר טפירו משחק כמו שהוא משחק, גם אין יותר מדי מוטיבציה להישאר עם השלט על 11, ויוצא שנשארים יותר ויותר על 22. חוץ מזה, חלילה וחס שנחמיץ את דברי הפרשנות המרתקים של המאסטרו או צדי צרפתי, שלא לדבר על מרג'לס ועל גל אוחובסקי.
הפתרון יכול מאוד להיות פשוט: יודיע נא מראש החבר המכובד צביקה הדר מתי בדיוק שרים מעודה, מרינה וחן ומתי יש פרסומות. במקביל, יודיע מאמננו הלאומי מתי הוא מתכוון לתת לליאור אליהו ולדרור חג'ג' לשחק, כדי שלא נתבזבז על הדקות של ג'רון רוברטס, ואז סביר להניח שיהיה קל יותר לעקוב אחר שני האירועים. לפחות עד שתהיה לנו טלוויזיה נוספת.
אם אני מבין נכון, המשחק נגד דנמרק נופל על מוצאי שבת הבאה. והרי מדובר באסון של ממש, מאחר שחלק מחצי הגמר בכוכב נולד יתקיים במקביל למשחק. האם שוב נפתלי גושן אשם בשיבוץ משחקים מכשיל במיוחד, או שהפעם אין לו כל נגיעה מאחר שמדובר בפיב"א-אירופה? תמיד ידענו שפיב"א הם קאקות. לא נכחיש זאת.
וכבר עכשיו די ברור מה הולך לקרות כאן: שום צ'אנס לנבחרת במאבק מול ערוץ 22. משחקים ידועים מראש לא נותנים פייט. זו גם הסיבה, פחות או יותר, לכך שליגת העל הידועה גם כליגת קזינו, לא זוכה ליותר מדי עדנה בבית, למרות ניסיונות מאומצים וממושכים על פני הרבה מאוד שנים.
טוב שסר ש. הרמלין היה אתמול שם, בנוקיה, כדי לדווח לנו מה-מי-מו קרה והכניס אותנו לאווירה. טוב לפחות שהמשחק נגד הבלגים נופל על יום רביעי. אבל עזבו בלגיה, זה עוד רחוק. הבעיה היותר דחופה מגיעה כבר הערב, כשב-20.00 בדיוק יעלו רוז'ה-שלנו ונובאק דז'וקוביץ', מי שנחשב ליורש האמיתי של פדרר (ולא רפאל נדאל), לגמר טורניר טורונטו בשידור חי וב-21.00 בערך יתחיל אברי גלעד עם האחד נגד מאה שלו.
נסתפק במערכה ראשונה? לא נכחיש זאת.