כבר כמה ימים שאני עוקב בתקשורת אחרי סוגיית ליאור אליהו והמשחק באוקראינה, ודי לא מאמין למה שאני שומע וקורא. כלומר, להרבה דברים שאני שומע וקורא בתקשורת אני לא מאמין, אבל במקרה זה - אני פשוט לא מאמין שאני באמת שומע וקורא את מה שאני שומע וקורא, על איך כל מיני אנשים לוקחים על עצמם לסדר לליאור אליהו את החיים, ולאו דווקא איך שהוא רוצה.
תקציר הפרקים הקודמים: בדיוק ביום המשחק מול אוקראינה, אמור להינשא במזל טוב אחיו של אליהו. על פי מה ששמענו גם במהלך המשחק מול דנמרק ואחריו - יתנהלו היום, ואולי גם מחר, שיחות כאלו ואחרות בין השחקן למאמנים, בנוגע לשאלה האם ישתחרר ליאור מהנסיעה לקייב, או לאיפה שזה לא יהיה, כדי שיוכל לשמח חתן וכלה.
גם במהלך שידור המשחק מול דנמרק (סליחה שלא עקבתי אחרי "כוכב נולד"), חזרו ועסקו בלי הרף בסוגיה. בלטו במיוחד דבריו של יו"ר איגוד הכדורסל, ירמי אולמרט, שנדרש לעניין והצהיר משהו בסגנון שהוא ידבר עם אבא של ליאור, כי שמחה זה חשוב אבל ליאור חשוב מאוד לנבחרת. הלו? סליחה?
בואו נסקור כמה עובדות והנחה מבוססת אחת. עובדה מספר אחת: המשחק עם אוקראינה הוא מאוד מאוד חשוב לנבחרת. ניצחון שם, ואנחנו ב-90 אחוז פלוס בשלב הבא. עובדה מספר שתים: ליאור אליהו הוא בורג מרכזי מאין כמוהו בנבחרת, ולא פשוט יהיה למצוא מישהו שירים תרומה זהה, או לפחות דומה לשלו. עובדה מספר שלוש: כולנו, לרבות אליהו וכל בני משפחתו, מאוד רוצים בהצלחת הנבחרת. הנחה מבוססת: אליהו מאוד אוהב את אחיו, ולכן חשוב לו להיות בחתונתו. אם הנחה זו נכונה, משקלן של כל העובדות הראשונות במשוואה הזו בטל בששים ואף כקליפת השום, כמו שהיתה אומרת המורה שלי לתנ"ך.
כי עם כל הכבוד לנבחרת, למשימה, לחשיבות ההופעה באליפות אירופה, למעמדו של הכדורסל שלנו כענף הייצוג מספר אחת וכו', לטעמי האישי, לפחות - יש סדרי עדיפויות בחיים. סדרי עדיפויות ברורים, מוגדרים ובלתי ניתנים לערעור. לכפות על מישהו להחמיץ את חתונת אחיו בשביל משחק כדורסל, כל משחק כדורסל? אין חיה כזו, לפחות לא בספארי שלי.
אין כאן בכלל שום שאלה. שיחות כאלה עם המאמנים, שיחות אחרות עם אנשי האיגוד, או כל אחד אחר, ההחלטה חייבת להיות של השחקן ומשפחתו, ושלהם בלבד. יגיע אליהו
למסקנה שעם כל אהבתו לאחיו, חשוב לו יותר לא לפגוע בסיכויי הנבחרת ולכן עליו לנסוע לאוקראינה? זכותו. יחליט שעם כל אהבתו ומחויבותו למדים הלאומיים - השמחה המשפחתית חשובה יותר? גם זכותו, וחובת כל הנוגעים בדבר לכבד את החלטתו לאלתר, בלי שאלות, בלי פרצופים ובלי כיתת יורים.
בראיון לטלוויזיה מיד בתום המשחק היה אליהו דיפלומטי מספיק, כדי להגיד שהוא ידבר עם המאמנים ונראה מה יהיה, אבל לא שכח לציין שהוא מקווה שיבינו אותו אם יחליט להישאר לחתונה. אני מאוד מקווה בשבילו, שאיזו החלטה שלא יקבל תהיה זו שלפני כל אחד אחר - תשרת את האינטרסים וההעדפות שלו עצמו. כולם יודעים, שגם אם יחליט האיש בעד החתונה, יש לנבחרת די והותר כלים כדי לנצח את אוקראינה בלעדיו, ואפילו אם חס וחלילה נפסיד, שום דבר לא גמור ובינתיים - הרווחנו גם קצת פרופורציות בחיים.
shaharhermelin@gmail.com