אני חייב לומר שאני ממש לא מוטרד מההפסד ליוון. גם כי הוא ממש לא נפל עלינו כרעם ביום בהיר, גם כי כחולינו-לבנינו נראו ממש לא רע, היו חזק במשחק 35 דקות וכיאה וכיאות במעמדים שכאלה לא דפקו חשבון ולא נתנו שום ריספקט (אהלן פניני!) לאלופים המכהנים, וגם כי בינתיים - לא חלו שום שינויים או תקלות בתכניות.
התכניות, כזכור, הן לעלות לשלב הבא על חשבון רוסיה, מה שאומר חתיכת משחק מפתח הערב. עם זאת, ולאור מה שראינו בערב הראשון, לא יידחה על הסף שינוי קטנטן ולא משמעותי בהיערכות הראשונית, בדמות העפלה לשתים עשרה האחרונות דווקא על חשבון סרביה. אבל עד אז עוד הרבה חזון למועד, ובינתיים, כאמור, זה ממש לא מטריד אותי.
מה שכן החל להטריד אותי במהלך המשחק, והעמיק לכרסם ככל שנקפו הדקות, היא השאלה בעד מי אני. לא במשחק בין ישראל ויוון, חלילה, אלא בכל הקשור לשתייה מהבאר, לזכייה בתואר.
כלומר, ברור שקודם כל, ראשית כל ולפני הכל אני בעד ישראל, אבל מאחר שאיך לומר - אפילו אופטימיסט חסר תקנה שכמוני לא רואה את הנבחרת שלנו על הדוכן מספר 1 במדריד ב-16 בחודש - יש צורך דחוף בדארלינג חלופית, ובמבט מעמיק על רשימת המשתתפות אין ספק שישנה כאן בעיה.
באליפות העולם האחרונה ביפן, גם לאור התחזית שניתנה במדור זה ממש עוד לפני פתיחת הטורניר, ובעיקר לאחר הדחתם המצערת במהלכו של גיבורינו מאנגולה, הלכתי עם ספרד המלהיבה. ספרד כאן, כמובן, ועושה רושם שהיא עדיין מלהיבה, אבל היא משחקת בבית, ומאז ומעולם היתה לי בעיה להיות בעד הנבחרות הביתיות. מין קטע של "זה לא פֶר" שכזה.
אי לכך ובהתאם לזאת, נציב את הגאסולים לזמן מה ב-HOLD, וננסה לראות מה קורה מסביב. מאחר שהמשימה לא קלה ואף לא פשוטה, ובעיקר מאחר שמסיבות פוליטיות בלתי רלוונטיות בעליל - אנגולה דווקא ממש לא כאן, ניאלץ להיעזר בשיטת האלימינציה, כדי לנסות ולהגיע לתוצאה המתבקשת.
שלוש יריבותינו בבית א' נופלות מיד, גם כי מעולם לא ממש סבלתי מישהי מהן (לא כולל דייויד בלאט, דני גוט וקירילנקו, כן?), אבל בעיקר מאחר שהן שלוש יריבותינו בבית א'. נקסט.
מי יש לנו בבית ב'? ספרד? אוקיי, אנא המתינו ותיענו בהקדם. קרואטיה? לא, למרות פופוביץ', פרקצ'ין ופלאניניץ'. לטביה? ממש לא. פורטוגל? טרם שכחנו וממש לא סלחנו.
בית ג': גרמניה - אף פעם לא, גם לא בעבור חופן נוביצקים. צ'כיה? תזכירו לי. טורקיה? יש פה ושם ניצוצות, אבל לא בבית ספרי. ליטא כבר הרבה יותר סימפטית, ועתירת שאראס, שישקאוסקאס, יבטוקאס, קאוקינאס וכו'. אולי-אולי-אולי? לא יודע, לא בטוח, לא חושב, לא.
