עזבו אתכם כדורסל. היה לי יום לחוץ היום, כזה שקשה להגיע במהלכו אל המחשב. כן, זו ההגדרה שלי ליום קשה: יום צפוף בסידורים מסידורים שונים, שלא מאפשר להגיע למחשב. ואני גם מאחל לעצמי שההגדרה הזו תישאר בתוקף עד יומי האחרון על פני הפלאנטה, וששום דבר משמעותי לא ישתנה בה.

ומכיוון שזה היה יום קשה, אין בו הרבה דברים שיכולים לשפר את מצב הרוח שלי מלבד איזה חתיכת שיר טוב שיוצא לי לשמוע ולהבין שנפלתי על מציאה. זה קרה הבוקר בסביבות 10.45, חיפשתי נואשות וממושכות אחר איזה חת'כת שיר טוב שירים לי את המצב הרוח. היה חם מדי, אפילו בתוך המכונית הממוזגת. וחם מדי זה רע.

פתאום זה בא. כבר יצא לי לשמוע את הקטע הזה פעם או פעמיים לפני כן, אבל הוא לא נגע בי באותן נקודות כנראה, או שסתם לא הייתי קשוב מספיק. חיכיתי לסיום בתקווה שהקריינית תגיד מה שם השיר, והיא באמת אמרה משהו מהיר כזה ובסוף זרקה משהו על young fox.

רשמתי לי בצד.

חזרתי הביתה, העבדתי את גוגל מכל זווית אפשרית ולא נמצאה האבידה. לא התביישתי לפנות לנעמי רביע, רמ"ח קריינים בגל"צ, שחזרה אלי בזריזות עם התשובה. ואיך שהיא חוזרת, דקה אחת קודם, עלתה בי פתאום מחשבה ש-fox לא חייב להיות fox. בטח אם יכול להיות, למשל, folks.

לא ככה?

ממש ככה.

ואז, בעזרת ההברקה והמייל של נעמי, הנשר נחת, מה שנקרא, ועכשיו גם אתם יכולים ליהנות מהחתכ'ת שיר הזה. לא בדיוק הבנתי אם יש כאן קול נשי או לא, או שאחד הקולות שייך לגבר חצי מסורס, אבל גם אם זו אישה כמו שאני חושב (הקול השני בשיר), וגם אם זה גבר – מצא חן בעיני הדיאלוג. גם הקצב, לא נוכל להכחיש זאת גם אם נתאמץ.

נו, טוב, אין פה אישה.

אהה, רגע, יש! כתוב שם פיצ'רינג ויקטוריה ברגסמן. פששש, חזקה הויקטוריה הזו. צריך לבדוק מי זאת מה זאת, מאיפה היא באה ולמה ועיקר לאן היא הולכת ואם יש לה קטעים משל עצמה. לא מכיר אותה, איזה בושות.

ואם כבר גלגל"צ, לסיים קטע שלם בלי להזכיר את צמד המלים הדר מרקס יהיה בגדר סוג של חטא. אז הנה: הדר מרקס. השלום לך, ציפורה נחמדת? אני מניח שכן, טוב לשמוע.

קדימו, קחו כאן את young folks של peter, bjorn & john בשיר שעשה לי את היום. מקווה שתאהבו.