לכבוד

מר ערן סלע - מנהל

אתר "כדורסלע"

א.נ.,

הנדון: פנייתך אלינו בנושא מר יעקב ג'ינו

אנו מודים לך על פנייתך זו.

התשובה לשאלתך החותכת "מה בדיוק, א-ב-ל ב-ד-י-ו-ק, הסיפור של יעקב ג'ינו?" הינה קלה ופשוטה ביותר: האיש קלע פעם סל משלושת-רבעי מגרש. לא באימון, לא עקב התערבות, אלא תוך כדי משחק, בזמן אמת, משל וכמעט היה דורון ג'מצ'י נגד ציבונה זאגרב. כן-כן, ממש כך. הח"מ היה עד ראייה ומשתתף פעיל באירוע, שללא ספק הפך לרגע מכונן בקריירתו הספורטיבית של מר ג'ינו.

ברשותך, מעט רקע היסטורי. הימים ימי ראשית שנות ה-80' העליזות. מחוז הצפון של הליגה העילית לנוער (כך נקראה אז) נשלט בלעדית על ידי שתי החיפאיות האימתניות: הפועל – עם מוטי (האח הבכור לבית) אמישה, אלון אופיר, דורון קסקי ואחרים, ומכבי – בה כיכבו ארי (כל מלה מיותרת) רוזנברג, אחיו, ירדן, הסנטר הצעיר והמוכשר ארז גולדשמידט, הצלף בועז שגב והרכז הקשוח והלוחם י. ג'ינו. קהל רב היה נוהר למשחקי הדרבי באולמה הישן והצפוף של מכבי ברח' הביכורים, או במגרשה הפתוח של הפועל, על מנת לראות כיצד מקיזות הקבוצות זו את זיעתה של זו. קשים וצמודים היו העימותים הישירים, שהכריעו כמעט תמיד את גורל אליפות המחוז.

ואולם, בשאר משחקי הליגה שייטו להן השתיים ללא בעיות וללא הפרעות מיוחדות. עבדך הנאמן – שיכולתו המקצועית הביאה לכך שמכבי והפועל ת"א נלחמו נואשות על שירותיו (מכבי רצו שישחק בהפועל, ולהפך...) – נהג באותם ימים להסתובב ללא מטרה מוגדרת על המגרשים, לבוש במדי הפועל עמק יזרעאל, שביתה היה האולם בגבת. על מנת שלא לגרוע פרט חשוב מתשובתנו, אבקש לציין כי האולם בגבת היה ראשון האולמות הרב-תכליתיים בארץ, כלומר – כזה שבו ניתן לשחק גם לאורכו – במגרש המרכזי,
וגם לרוחבו – במגרשים בעלי מידות מינימום.

מאחר ומיד עם הקמתו הפך האולם לביתן של 4,239 קבוצות, פלוס-מינוס, נערכו כל משחקי הנוער במגרש הקטן. כך גם היה באותו יום הרה גורל, עת הגיעו מר ג'ינו וחבריו לביקור נימוסין. במשחקים מול קבוצות שכמותנו היה ארי רוזנברג עובר מיד מטמורפוזה קלילה, והופך מנער חביב לציפור. ברגע שהקבוצה היריבה הראתה ולו כוונה ראשונית של ניסיון זריקה לסל החיפאי, היה הציפורוזנברג הארצישראלי המצוי פורש כנפיו, ועף לו חיש מהר לכיוון הסל הנגדי, תוך ידיעה ברורה שתוך שניות יגיע אליו הכדור לעוד שתי נקודות קלות.

מבדיקה חוזרת שערכנו עבורך, מר סלע, עולה כי האירוע האמור התרחש באמצע המחצית השנייה. כדור חוזר תועה הגיע היישר לידיו של מר ג'ינו, שהסתובב מיד לכיוון ההתקפה, חלף על פני הח"מ כאילו היה קונוס (בעצם, לא כאילו. הח"מ, כפי שצוין לעיל, אכן היה קונוס), ומאזור קו העונשין של קבוצתו מסר לרוזנברג. כלומר – ניסה למסור.

מידותיו הקטנות של המגרש, בצירוף כוחו הפיזי וככל הנראה התלהבותו של מר ג'ינו על שהצליח לחלוף על פני הח"מ בלי לבזבז ולו פרודת אנרגיה בודדה, הביאו לכך שהכדור חלף מעל רוזנברג המופתע, וחדר היישר לטבעת. דממה ירדה על האולם. עוף (כולל רוזנברג!) לא צייץ, שור (כולל הח"מ!) לא געה, ורק לאחר שניות ארוכות עיכלו הנוכחים את מה שאירע ופרצו בצהלות רמות.

אין כל ספק, כי אירוע זה הוא-הוא התשובה לשאלתך. מי שבגיל כה צעיר מגלה שביכולתו לבצע פעולות נשגבות מעין אלו – השמיים הם הגבול עבורו, וכך גם מהירות נסיקתו כלפיהם.

נשמח לעמוד לרשותך בכל עת לשאלות נוספות.

בכבוד רב.

ה. שחר

* נ.ב. לאותו סל מיוחד של מר ג'ינו היתה תרומה רבה לכך שהמשחק המדובר הסתיים על חודן של 34 נקודות...