סוף שבוע ויום כיפור הם זמן נכון ומדויק, אני חושב, לפגרה של 48 שעות מכדורסלע, וזו גם הסיבה שקיצרתי בכמה שעות בודדות את הדד-ליין של חידת 'בעל המאה' שעמדה מיום חמישי שעבר.

את הפיתרון אני מניח שרובכם יודעים. זה רג'י ת'יאוס, פעם כוכב NBA ומעכשיו מאמן סקרמנטו קינגס, שקצת הלכה לאיבוד בשנים האחרונות. בחודש הבא הוא בן 50.

יחסית לדמויות אחרות שאני מציב כאן ב'בעל המאה', הרזומה שלו קל ונגיש וחשוף. שחקן NBA של הרבה מאוד הופעות (1026 משחקים ב-13 עונות בין 1978 ל-1991, רובן בשיקאגו ובסקרמנטו). אני מניח שממוצע קריירה של 18.5 נקודות למשחק עונה על השאלה של אלה שלא מכירים אותו, אם האיש היה או לא היה משהו בליגה.

הצילום שמופיע כאן לקוח מהעונה היחידה שלו באורלנדו מג'יק, הלפני אחרונה שלו בארצות הברית לפני שזז לרגע לאירופה.

אירופה? זה היה הרי חלק מהתשובה. אישית לא זכרתי את הקטע של הופעה במשחק גמר הגביע היווני עם אריס סלוניקי, אבל היות שכמה מכם הזכירו את זה כנראה שיש דברים בקפה ג'ו. כששאלתי לגבי הקבוצה האירופית שלו התכוונתי לוארזה, מיד בעונה שאחרי סיום קטע ה-NBA שלו: 1991/92.

בוארזה היו לו 40 משחקים, 38 דקות בממוצע, 27.4 נקודות, 4.3 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים וכל זה כשהוא בן 34, כן? גארד של 2.00 מטר, תותח.

ת'יאוס היה אחד מאותם שמות ידועים מה-NBA שבאו לסיים את הקריירה באירופה ובעיקר באיטליה. כמו מיקל תומפסון, כמו רוברט ריד, מייקל קופר, דייב קורזין, ריק מהורן, מייק מיצ'ל, טרי טיגל, דריל דאוקינס, אדריאן דאנטלי, אלכס אינגליש ובטח עוד כמה ששכחתי בדרך.

בעיניי הוא מסמל מין אגדות נשכחות כאלה. חבל שלא יצא לי לחרוש את הליגה האיטלקית לאורך ולרוחב בתחילת התשעים, ולראות בפעולה את כל החבר'ה המזדקנים האלה סוגרים 30 נקודות למשחק בלי הכרה.

כך או אחרת, אחרת או כך, היו המון פתרונות נכונים הפעם ולדעתי איכשהו זימברתם לי את הצורה הפעם דרך גוגל או משהו. הקורא הנכבד טל בן עזרא, אוהד הפועל ירושלים עד כמה שאני זוכר ומעודכן (ולא שזה קשור, אבל סתם בא לי להוכיח שזה לא אתר תל-אביבי או משהו), טוען שיש לו הסבר לריבוי התשובות:

אני חושב שאני יודע את הסיבה: באתר של המג'יק, בחלק של ההיסטוריה, יש תמונה גדולה ויפה של ת'יוס המשופם עם שמו (פיצחתי בלי האתר. באמת באמת). כך שכל מי שהקדיש חמש דקות גוגל, פתר את החידה.

נו, נגיד, יכול להיות. ובינתיים, לקוראותינו ולחובבי המין הגברי, קבלו צילום נאה כרפאל.

אלא שגם הפעם בין המוני הפותרים יש גם כאלה שטעו: אורלנדו וולרידג', בוב מקאדו ואפילו אנתוני פארקר נמצאו בין הפתרונות. פארקר? איך פארקר? הבן אדם שיחק כאן שנים ועדיין לא מזהים אותו? הגזמת, א.פ (במקרה ראשי התיבות של פארקר, אבל גם של הפותר השוגה).

ואלה שמות הפותרים, נעשה כבוד לכולם כי מגיע: טל בן עזרא, מוטי קראוזה, גיל דגן, אורי אברהמי, יהל עמוס, גלעד ערמון, בר גנוסר, צור לביא, דני כהן, דני סמיד, צביקה רוזנברג, ליאור בן שלמה, דב קרני, יאיר גובר, שי פיין, ישי הראל, אורי גובר, דביר שמעון, דני ברכה (בחיי, אולי זה האחד והיחיד?). אהה, וגם סר ש. הרמלין ואלעד זאבי פתרו, אז כנראה שזה באמת היה קל הפעם, אם שני קהי הראייה האלה פגעו בול (אבקש את סליחתו של הסר על
ההכפשה הבלתי מבוססת, עם זאבי כבר אסתדר).

אני מקווה שלא פספסתי אף אחד. ואם כן, אז ברוח ימים אלה סליחה ומחילה.

ואתם יודעים מה, רק בשביל הקטע דני ברכה הוא גם הזוכה. ברכותיי, חבר, שלח לי את כתובתך המלאה ותקבל שטר נאה וריחני, מצוחצח וחביב, לתיבת הדואר שלך. לא פחות ולא יותר.

לפני סיום, הנה סיפורון מתוך 'ספסל' בעניין רג'י ת'יוס. מה זה איפה? כאן, נו.

הנה החידה החדשה. אתם לא חייבים לעבוד עליה ביום כיפור דווקא, גם אם היא תחכה פה עד חמישי הבא בחצות, וגם כי מותר ואף רצוי לעשות פסק זמן מענייני דיומא ודלילה בסוף השבוע הזה.

נתראה בצד השני של החג.