האיש שעמד כאן בשבוע האחרון הוא קיוויין גאריס, 1.88, רכז שעושה קריירה ארוכה מאוד באירופה. כאן הוא לובש את הגופייה מספר 22 של מכללת אילינוי, מה שאמור היה לעזור לכם לזהות אותו. ממש השבוע הוא סגר 33.
גאריס ישחק בעונה הקרובה במונטגרנארו מהליגה האיטלקית. הוא מגיע אליה מתוך הליגה עצמה. בעונה שעברה שיחק במילאנו.

פעם, בסוף העשור הקודם, הוא היה שחקן NBA. לא משהו להתהלל בו: 31 משחקים, 28 מהם בסקרמנטו, שלושה האחרים באורלנדו. לא בדקתי אם זה עדיין בתוקף, אבל נכון לאותו זמן הוא היה הקלע השני בטיבו בתולדות אלינוי עם 1948 נקודות. בעונת הסניור שלו הוא עשה 19.4 נקודות ו-5.6 אסיסטים. שיאים אישיים בתקופת המכללות שלו.
ומי שיחק איתו באילינוי?
תשובה נאה כרפאל: דיון תומאס. שהוא גם מלך הסלים של אילינוי בכל הזמנים. האמנם? ואללה? מישהו מחורשי הגוגלים למיניהם יכול לאשר לי את האנקדוטה המלבבת הזו? התקפה היא עדיין, או שמא פסה מן העולם ונמחקה בידי איזשהו פוחז צעיר?
בדראפט ה-NBA גאריס לא נבחר מעולם, אבל דווקא ברשימות הדראפט של ליגת הבייסבות אפשר היה למצוא אותו: 1993, יוסטון אסטרוס.






היות שאני מספיק קשיש, אני זוכר את השם שלו מסתובב ב-CBA לפני שהגיע לאירופה. זוכר גם את הימים היפים שלו באלבה ברלין, עת זכה בדאבל יחד עם וונדל אלכסיס האליל. זו היתה למעשה התחנה הראשונה שלו באירופה, אחרי שהבין שלא יהיה שחקן משמעותי ב-NBA. ניסהל חזור פעם או פעמיים, הסתובב ב-CBA, חיכה להזדמנות שלו, אבל לא יצא מזה הרבה.
יחד עם אלכסיס הוא ייצג את ארצות הברית באליפות העולם שנערכה ב-1998 באתונה, כששחקני NBA לא הגיעו לייצג את המדינה באותו זמן בגלל שביתת השחקנים, אם אני זוכר נכון. זה נגמר במדליית ארד. מאז ועד היום האמריקאים הנקניקים נכשלים שוב ושוב לזכות בזהב. הפעם האחרונה שלהם היתה ב-1994 בטורונטו, עם שאקיל אוניל בסגל. הכל על סמך הזיכרון, תאמינו לי. לא יודע עד כמה אני מדייק, בחיי.
את מרבית הקריירה הוא עושה באיטליה. התחיל שם בקבוצות קטנות כמו ראגוסה, רג'ו אמיליה ועוד איזו אחת שאני לא זוכר כרגע, ושיחק גם בקלימאמיו בולוניה ובמילאנו, התחנה האחרונה שלו. ראינו אותו נגד מכבי ת"א עם בולוניה, נכון? כמעט בטוח שכן. קלע עונשין מדופלם, בדרך כלל. אני זוכר שעשה הרבה נקודות מהקו. יוצא שאת התחנות המרכזיות שלו באירופה הוא עשה בקטע המאוחר יותר בקריירה שלו.

והיו בטח עוד תחנה או שתיים איפשהו.
רק ודבר אחד אני לא מבין: מה עם איזו אזרחות אירופית? איטלקית מן הסתם. כל כך הרבה שנים ושום-כלום. אין ראיין סטאק נהיה מקדוני תוך שניות בלי לשחק שם בכלל, וגאריס משחק חצי קריירה באיטליה ובגיל 33 לא עושים לו מערוף ומסדרים לו הארכת קריירה בשנה-שנתיים על ידי פספורט מקומי. מה, לא אוהבים אותו שם? לא יפה.
עד פה עבר הווה. השאלה היא, האם יש לכם עתיד מכל העסק הזה, בדמות שטר נאה וריחני להפליא בסך 100 שקל?
תיכף נראה גם את זה.
כרגיל, נתחיל עם הפתרונות השגויים:
שלושה אמרו טרייג'אן לנגדון. תלמדו, אגב: טרייג'אן - ולא כל וריאציה אחרת שתתקלו בה. טרייג'אן היה קיסר רומי שעל שמו קרוי הלנגדון הזה, אוקיי? טריאנוס, נו. הקיסר טריאנוס. באנגית זה טרייג'אן. כך או אחרת, אחרת או כך, זה לא זה לא האיש שבצילום. לא לנגדון וגם לא הקיסר ירום הודו.

שניים אמרו מרקוס פייזר.
אחד זרק מייק מקיני שהולך לשחק בחיפה, אבל זה היה יותר בחצי צחוק מאשר ברצינות.
כל השאר, הספיק להם כנראה הרמז של הגופייה והמספר שעליה, כדי לדעת שזה קיוויין גאריס. ואלה שמות בני המזל: טל בן עזרא (שמתעורר לאחרונה, שי פיין (שהיה כאן תמיד), ציונה לוין (שנופלת, כיוון שכתבה שהוא ימשיך במונטגרנארו, אבל הוא בעצם מגיע ממילאנו), אורי ויאיר גובר, שני אחים אני מניח, ממשיכים להרביץ אותה עם פתרונות נאים כרפאל ואחד מהם גם ידע שלגאריס היה השבוע יום הולדת.




כמובן שגם תמיר בן סימון כאן, כמו תמיד, ואפילו אלעד זאבי קהה-הראייה הצליח לפתור שבוע שני ברציפות. היות שההגרלה מותרת גם לכותבים באתר, הוא לוקח בה חלק כאילו כלום. מותר לו. עוד בין הפותרים: עמי פינקל הוותיק, איתמר מ. (חדש, לדעתי), בר גנוסר ועמית סקל המשתפרים והולכים, או שמא הולכים ומשתפרים. מוטי קראוזה, דור ביניים בפותרים, מופיע גם הוא השבוע. איתו גם איתי ויסמן ושאולי צמח, שני חדשים לדעתי, אם כי ויסמן נשמע לי מוכר. אולי כבר פתר פעם.
שנייה, נשרוק לדינו ראדג'ה שיבוא לעשות אנ דנ דינו, דינו חמודינו ויעלה בהגרלה את הפותר שיתעשר הפעם בשטר נאה וריחני.
הנה הוא בא, דינו. הפרזידנט של ספליט, אגב. תנו כבוד.
ולאחר ההגרלה שנעשתה בידיו האמונות של דינו האליל, הפותר הפעם הוא איתמר מוטרו, יא אולוהים. הבן אדם מגיע לכאן בפעם הראשונה וכבר לוקח את הקופה. מדהים. נדיר. סנסציוני.

אתה חדש פה כנראה איתמר, ואולי אני טועה, אבל בכל אופן, קבל את המנטרה האגדית: שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל שטר ריחני ונאה למגע ולמישוש בסך מאה שקל – לא פחות ולא יותר.
חידה חדשה כבר מחכה.
ומי ייתן ויהיה לכם סופ"ש נאה כרפאל.