כל הברכות שבעולם ליו"ר על הרחבת המשפחה הנשיאותית, אפילו שזה נעשה מבלי לזמן את הנהלת הדירקטוריון כולה לאירוע (חדרי הלידה של ימינו אלה אמנם מודרניים ומרווחים, אבל עד גבול מסוים). על מנת להכניס את הרך הנולד כמה שיותר מהר לעניינים, העלה הגוגל כמה וכמה שמות של כאלה שגם הם נולדו באותו תאריך ממש. הנה הזדמנות לראות, להתרשם ולהחליט ממי לקחת דוגמה.

לך ואלנסה: בבקשה, מנהיג ומהפכן גדול על ההתחלה, ועוד עם שפם. יותר מזה?

מיגל דה סרוונטס: גם תרבות תמצאו ביום הזה ממש, ועוד איזו. הסופר שהביא לעולם את 'דון קישוט', יותר מזה?

יורגו דלאראס: שמא הוא בן דודו של יורגו סיגאלאס? מלך, כל מלה מיותרת. המוסיקה, הנשמה, היצירתיות, המעריצות (!!!). חופשי ללמוד ולהפנים.

ג'רי לי לואיס: עוד זמר מפורסם. מה 'לא מכירים'? ההוא עם הלהיט ההיסטרי "Great Balls of Fire". הנה, תקליקו כאן וישר תיזכרו. אחלה טמפרמנט ואחלה מוסיקה. שווה מחשבה.

אנריקו פרמי: פיזיקאי איטלקי נודע, שהיה שותף לבניית הכור הגרעיני הראשון בעולם. יעני, כל הסיפורים עם האחמדיניג'אדים עכשיו? זה הוא התחיל. לא נחמד. נקסט.

בראיינט גאמבל: מבכירי המגישים של NBC. היה כבר כמה וכמה פעמים המגיש הראשי של שידורי המשחקים האולימפיים. מה אפשר ללמוד ולאמץ ממנו? בעיקר את המשכורת, אני מניח.

עודד מנשה: כן, גם הוא פה. מצוין אם אתם מחפשים קריירה בת עשרות שנים בהופעות לילדים, אבל לא הגיע הזמן למישהו מהספורט?

אנדריי שבצ'נקו: הנה מצאנו מישהו. ספורטאי גדול, אין ספק, אבל אתם יודעים מהענף שחס וחלילה וחס מלנקוב בשמו. לכן, מיד נפנה ונחפש מודלים אחרים.

סבסטיאן קו: בכבוד. מודל ראוי, ואף למעלה מזה. מהספורטאים האהובים על המדור בכל הזמנים, וזאת עקב שילוב מנצח, תרתי משמע, של שלוש תכונות נעלות - מתחרה אדיר, אלוף ענק (פעמיים זהב אולימפי בריצת 1,500 מ', אלוף אירופה ב-800) וג'נטלמן למופת. כיום, מראשי המארגנים של אולימפיאדת לונדון 2012, ולכן לא נפריע לו ונמשיך לחפש, אבל אם אפשר, מישהו שקשור גם לכדור ולסל.

בראד לוהאוס: זה כבר מתחיל להיראות כמו הענף הנכון. לא סופרסטאר, אבל לבן, שמאלי (שתי תכונות שבהחלט מאפיינות את היו"ר), 656 משחקים המתפרשים על פני 11 עונות ושמונה קבוצות NBA (מאוד לא מאפיין את היו"ר), 6 נקודות, 3 ריבאונדים, אסיסט וחסימה בממוצע. בהחלט בכיוון המומלץ.

הרשי הוקינס: או, נאו ווי אר טוקינג. תותח לא קטן כלל ועיקר, שצלף לו להנאתו בפילדלפיה, שארלוט, סיאטל ושיקאגו. 18 נקודות בממוצע על פני 13 שנים לא הולכות ברגל, אלא רצות, ובגאון, לאן שרק תרצו. תנו ליורש הטרי אפילו חצי מזה, ותמצאו יו"ר הרבה יותר מגאה ומאושר.

אבל עזבו שטויות. כמו שאומרים אצלנו בפולניה: העיקר הבריאות, הנחת והאושר. אחר כך, שיבחר חופשי מה הוא רוצה להיות. חופשי לגמרי ובלי הגבלה, כל עוד זה עורך דין, רואה חשבון או רופא, כן?

shaharhermelin@gmail.com