שמועות טוענות, שהגיע הזמן לפתור את חידת 'בעל המאה' השבועית. מה שאומר, שתקבלו כאן תיכף זריקת בקיאות משולבת בשיעור היסטוריה קצר ולקינוח גם הכרזה בדבר זהות הפותר שיזכה הפעם בשטר ריחני, ענוג ונאה למישוש ולמגע בסך 100 שקלים עבריים וגאים.

לאיש קוראים ואלרי דמורי. הוא שיחק 121 פעמים בנבחרת צרפת, היה רכז בלימוז' בשנותיה היפות אי-שם בתחילת שנות התשעים והמשיך גם לאורטז. האמת, לא זוכר אם בתקופתו זו כבר היתה פו-אורטז, או שמא אורטז בלבד. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהחיבור היה קיים כבר אז. לא קריטי לכם, נכון?

אז הלאה.

אני זוכר שפעם, באחד הטורים של סיפרה בסלע שהוקדש למשחק בין מכבי ת"א לאורטז, שחזרתי שיחה עם מישהו באורטז שהיה מאוד לא סימפטי, ופשוט לא איפשר לי להגיע לאף אחד מהשחקנים. עברתי אחד-אחד, ביקשתי אישור לראיון וכלום. בקטע של דמורי התשובה היתה: "אי אפשר, הוא עסוק עכשיו ברכיבה על סוסים".

ברגע הראשון חשבתי שהוא עובד עלי או משהו. אחר כך התברר שדמורי הוא חובב מושבע וידוע בכל המדינה של מרוצי סוסים וגם רכיבה בכלל.

כך או אחרת, אחרת או כך, האיש זכור לחלקכם ודאי כחצי הצמד דמורי-דאקורי. אלא שאצלו ה-ד' היא בסגול ואצל רישאר דאקורי הוא בקמץ. מין מיקי-מוטי קדומים של הכדורסל הצרפתי? לא לגמרי, אבל בערך.

אני זוכר ממנו כמה דברים: הראשון, היה שחקן לא רע בכלל ונתן את הנשמה בהגנה. השני, תמיד קינאתי בשערו החלק והמסודר. מהסוג שמתנפנף ברוח, אבל שום סערה לא תגרום לו להיראות פרוע. כל שערה ושערה שעל ראשו תמיד יחזרו בדיוק לאותה נקודה בה היה קודם. השלישי, הוא שיחק תמיד עם המון תשוקה. אהב לכדרר תוך הטחות כבדות ונמרצות ברצפה משל היה חן ליפין לפחות. מרוב מאמץ היו תמיד לחיו סמוקות. במובן הזה, הוא הקדים בכמה שנים טובות את גיא קנטור.

הוא התחיל ב-1981 קריירה של 16 שנים. הטופ היה בין 1989 ל-1994, שנים אותן חילק בין לימוז' לאורטז. אחר כך הוא עשה עוד שש עונות בשולה ובאוורו ופרש ב-2000. מאז פרישתו הוא מאמן קבוצות נשים בצרפת. בחודש שעבר היה בן 44. יליד העיר דנא, אותו מקום בו גדל גם הרב דוביסון האגדי וחסר התקדים גם יחד.

זה היה דמורי (עוד פרטים יגיעו בסיפור לשבת בעניין משחק של מכבי ת"א נגד לימוז' ב-1990). ומי ידע שזה היה דמורי? בואו נראה.

בעצם, קודם כל נראה מה היו התשובות השגויות: זמאגו סגאדין, טוני קוקוץ', אלכסנדר וולקוב (פעמיים), דוידה בונורה (אם כי הפותר המכובד תיקן את עצמו מיד והתחרט), ג'ון רובינסון (מי?), כריס קורצ'יאני, מייק יוזולינו.

אז ככה: לא, לא, לא (פעמיים), לא, לא, לא ולא.

הפותרים הנערצים שזיהו את דמורי הם עודד סלע (ואולי בעצם דודי בא מעודד ולא מדוד, אה?), אורי גובר, ירון טרבלסי (וולקאם, חדש לדעתי), אבנר תבור (עוד חדש, לא?), ושי פיין.

מה זה, איפה ציונה לוין כשצריך אותה? והאמנם ירד תמיר בן סימון מהארץ? מה עם לידור גרשטיין, למשל? ודדי קצב, אייהו? ומה עם עמי פינקל, ומוטי קראוזה וליאור חשאי שלא היה כאן המון זמן? איפה גדעון קינג ועומר בלכר וגיל צלנר, שלא לדבר על עידן ברלב, יגאל ניימן, ערן בוטבול ואבי בומנדיל האגדי?

גם עופר צ'ובוטרו לא היה כאן די הרבה זמן, בחידות. ומה עם עידן פורת ורלו סולומוביץ' שהיה מצוין ואייל פורת? וגם מאוד מעניין אותי איפה מוני אנדר, מרדכי ניסלמן, משה גארי, אלחנן מלמוד, גל חכמון ונדב סולומונביץ'. אהה, זה דווקא סולומונביץ' שהיה מצוין ופחות ממנו סולומוביץ', אני חושב. אולי אני מתבלבל.

ויש עוד המון חברים טובים שיודעים את התורה ונעלמו, עושה רושם. כנראה התייאשו מהאפשרות שיראו בימי חייהם את השטר הריחני. חבל שאתם לא מנסים יותר, רבותי. השטרות מתעופפים כאן מדי שבוע. הנה, רק בשבוע שעבר זכה איתמר מ. משוהם במאיה ריחנית. בגלל החגים, היא טרם יצאה אליו, המאיה, אבל בקרוב מאוד תעשה את זה ישירות אל מפתן ביתו.

ואולי, ואולי, ואולי, מאסו כל הנעדרים באתר? ואללה, גם יכול להיות. אם כי נשתדל שלא להעלות שוב אפשרות מזעזעת זו על שפתותינו.

והפעם, הזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . . אבנר תבור, יא אולוהים!

שלח לי את כתובתך המדויקת, חבר, ותקבל שטר נאה למגע, ריחני ומצוחצח, לא פחות ולא יותר.

אהה, וזה יהיה לא יאה ולא נאה מצידי לסיים טקסט על ואלרי דמורי בלי 'ואלרי' של סטיבי ווינווד. קבלו אותו כאן. שיר חזק היה, לא נכחיש זאת.

זהו, עכשיו באמת אפשר לסגור עניין. החידה החדשה כבר כאן, אלא מה?

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.