אני באמת מצטער, אבל מספיק קשה לי עם גליל עליון ומכבי ראשל"צ ואני לא חושב שצריך להעניש את עצמי עם סיפורים על הליגה הלאומית ועל כמה שהיא גדולה ויפה ומענגת והכי טובה שהיתה לנו או שתהיה, רק כי איזה ג'ף גולדבלום כזה רכש את מכבי חיפה ואבי אשכנזי חזר לאמן אחרי שלא היתה לו קבוצה בעונה שעברה.

יופי שיש פריסה רחבה בכל הארץ מבאר שבע ועד קרית אתא, אבל בשבילי ימי שלישי בערב הם ימי מנוחה מכדורסל. ראשון זה ליגת העל, שני זה לפעמים כדורסל נשים (לפעמים, כן?), שלישי זה יול"ב קאפ, רביעי דווקא די פנוי אם אני חושב על זה וחמישי זה יורוליג.

ונדמה לי שאני שומע את השמות של תומר חולי ואלירן גואטה כבר כמה שנים טובות, אז איפה בדיוק הקץ' כאן, במיליונר החדש של נתניה? יאללה, אז מיליונר.

אם הוא רציני, שיביא לי כסף להקים מגזין כדורסל פרינט, נראה אותו. ומאחר שגם מכבי שוהם לא עושה צלילים יוצאי דופן של הצלחה, ככה אני מריח, אפילו שגיל סלע ועימו התרגיל מתפקדים שם, לא נראה לי שאתחבר במיוחד למעט עדכוני סטנלי שן זהב ברנדי, פלא מהלך שבקרוב מאוד יחגוג 40.

מה שכן, בהצלחה לאורן אהרוני, משה ברנר ודרור כהן, אחרי הרבה מאוד שנים יחד בליגת העל. אהרוני הולך לאמן, כהן וברנר ממשיכים לשחק עדיין. בחייהם בליגת העל ובחייהם בליגה הלאומית בלתי נפרדו, החבר'ה האלה. את המעבר הזה אני דווקא אוהב. מוסיף קצת נופך של יוקרה לליגה. אמנם שניהם כבר די אלטעזאכן, צריך לומר, אבל לראות את השמות שלהם בליגה השנייה עושה משהו בלב. זה לא דבר רגיל, בואו נאמר את זה ככה.

ומכיוון שהלאומית לא באמת עושה לי את זה, ואין טעם להצטדק או לשחק בכאילו, יותר מתאים לי לדבר על הגודל של המלך פייסל, המכונה גם מרקוס פייזר. ועל איך שנענע את כל הסל אחרי איזה דאנק נגד ראשל"צ, ושלח לעברו מבט שלרגע נראה כמו שייך לבחור מפוחד-עאלק שתיכף קורסת עליו כל הקונטרוקציה. וזאת בשעה שבסך הכל רצה לבדוק שהכל בסדר. ושהסל עדיין חבר שלו למרות מה שעשה לו בזה הרגע.

שור אימים הוא המלך פייסל הזה. באמת וואחד לוויתן. כבר היה במכבי שחקן מהסוג הזה, רנדי ווייט קראו לו, וגם הוא היה חזק אימים. אלא שאז הסתפקתי בבולדוג ולא עלה על דעתי להשוות את גודלו לזה של לוויתן. שניהם אהבו לזרוק לשלוש, ופה ושם לעשות שטויות על המגרש או להתייחס ברמות שונות של רצינות לפעולות שלהם.

כשפייסל התייצב בפעם הראשונה לעמדת הרעיונות ציפיתי לשמוע קול עמוק להחריד משל היה לפחות ארל וויליאמס, אם לא שאקיל אוניל. שהרי בליגה שלנו, ובטח מול חואן מנדס ובראיינט מרקסון, פייסל הוא חצי שאקיל אם לא יותר.

בינתיים, הוא נראה ונשמע כמו מרואיין חביב ונינוח. קולו נורמלי לחלוטין, לא בס ולא רעם, ואפילו מתגנבת בת צחוק פה ושם בדבריו ובהבעותיו. ונדמה לי, אם כי לא ממש שמתי לב, שהוא משלב את ידיו מאחור תוך כדי ראיון בעמידה. למד מהגדולים.

די ברור שאין לו כל כך מה לחפש מששה וחצי או שבעה מטר. הכותש בהחלט צריך להגביל אותו בקטע הזה. שינוע קרוב לסל, ימתין בשקט ויקבל את המסירה מוויצ'יץ'. משם הוא יהיה הרבה יותר אפקטיבי. עוד מעט יחזור גם ביינום, עוד מוסר בפוטנציה וגם עוד שחקן שיזרקו שלשות. זה אומר גם וגם: עוד סיבה לשחק קרוב לסל כי הכדור יגיע, ועוד סיבה לא להסתובב מחוץ לקשת יותר מדי כי יהיה שם מישהו נוסף שיכול לזרוק טוב ממנו.

יש לו הזדמנות ונורא בא לו? שיזרוק שלשה. רק שלא יהפוך את זה לחלק קבוע מתבנית משחק. עדיין לא שכחתי איך מריו אוסטין וטרנס מוריס לקחו שלשות כמו מטורפים במחצית השנייה של גמר הפיינל פור נגד מכבי ת"א, ובגללם נמחק כל ההפרש. יותר בגלל הקטע הזה מאשר היציאה של מאירק'ה טפ-הירו בחמש עבירות.

וסדר צריך שיהיה.

קחו שוב, בהזדמנות זו, את הקטע של פייזר/פייסל עם מורסיה נגד ברצלונה מהעונה שעברה. רמקולים חובה, השדר הספרדי פצצה. בזכותו הבאתי את פייסל, יש לומר.

מדהים גם הקטע של שארפ. כבר חמש שנים בערך אני אומר וכותב, שהבחור הזה צריך לשבת על הספסל, לשחק 10 דקות במשחק ולהנהיג את הלפרין אל הירושה החוקית והטבעית כגארד הישראלי הבולט של מכבי ת"א. מפה לשם, יותם באמת מקבל הרבה דקות משחק (גם כי בורשטיין פצוע), אבל שארפ שיחק נגד ראשל"צ 29 דקות כשהוא בן 36 .

לא לחינם חביב הוא. חביב הסיפרה. אני פשוט חס על ברכיו השחוקות. שינוח קצת.

ולגבי וונטיגו קאמינגס, שלח, איך אפשר לומר שרמת קבלת ההחלטות שלו היא משהו שלא ראינו מאז ימי אריאל מקדונלד, ושלוש דקות אחר כך להגיד שאף אחת משלוש העבירות שביצע לא היתה אמורה להיות? הרי גם ביצוע עבירות הוא חלק מקבלת החלטות, ואם קאמינגס עושה עבירות טיפשיות ולא יודע לשמור על עצמו, בטח בסיטואציה בה ביינום ובורשטיין אינם וחסרים למעשה שני גארדים בסגל, אז אולי הוא לא כזה חכם, הא?

נאה.

ובזאת סיימתי עד למשדר הבא. עפולה נגד ירושלים, לא להחמיץ.

מכבי נגד נהריה? שיהיה, נסבול את זה איכשהו.