עברתי על רשימת שחקני העבר שמופיעים ב'ספסל', סוג של אתר אגדי. לא יודע עד כמה הם יושבים על קוצו-של-פורש שם, בספסל, אבל אני מניח שרוב החומרים הרלוונטיים להכנת האייטמון הזה נמצאים כאן.

ככה:

אורן אהרוני, יליד 1973, פרש בקיץ ומאמן את גבעת שמואל.

דני אלוש, אווווו, איזה שם עתיק-ותיק, פרש מזמן. 1974, לא?

שרון אברהמי גם הוא איש שנות השבעים. פרש, מאמן קרית-אתא.

דודי אדלר, יליד 1974, פרש מזמן.

יובל אשכנזי, יליד 1971, פרש מזמן.

קורן אמישה, 1971, גם.

רועי אייל, אווווו, איזה שם עתיק-ותיק, יליד 1976, פרש מזמן.

יוני בנטל, 1970, לא בעסק למיטב ידיעתי.

קובי ואלי בלול, ילידי 1973, לא באזור כבר הרבה שנים.

גיא גודס, 1971, מאמן כבר כמה זה, שלוש שנים?

מיקי גורקה, 1972, נהיה סוכן, לא?

הראל גדות, אווווו, איזה שם עתיק-ותיק, נעלם מזמן. יליד 1971.

אליעזר כהן, 1972, פרש מזמן.

אמיר כץ, 1970, קלעי אדיר, פרש בגלל פציעה.

אורי להב, דצמבר 1972, פרש. נתן קצת פרשנות בטלוויזיה, מספרים.

ברק ליבנה, יליד 1971, היום במחלקת הנוער של הוד השרון.

אמיר מוכתרי, 1972, כבר לא בעניין.

דני מוסקוביץ', ששיחק פעם עם שאקיל בקולג', נעלם. הוא יליד ה-70? מר פרי, לעדכן תאריך.

מור נעמן, 1971, נעשה איש גדול ורציני בפעם האחרונה ששמענו.

אבנר סבן, 1972, פעם אחרונה הגיע איתות מהפועל 'רקפת' גבעתיים.

גיל סלע, יליד 1973, מנהל מקצועי ועוזר מאמן במכבי שוהם.

אורן עמיאל, 1971, נעשה פתאום מפורסם. אתם יודעים איפה הוא.

עודד קטש, 1974, גם הוא שם.

תומר קרני, יליד 1973, הרכז עם הג'ינג'ים על הפרצוף, כבר לא בעסק.

עמרי קארו, יליד 1977, צעיר מכדי להיעלם אבל עובדה.

גיא קדם, 1978, אולי בארצית ומטה, מי יודע. נשאל את נפתלי גושן.

ויקי רווח, 1976, מזמן-מזמן כבר לא כאן. יושב באחד הבנקים.

גור שלף, 1974, פרש בקיץ האחרון. השתלב בתקשורת כפרשן.

שרון שרקזי, 1970, חזר בתשובה, לא?

זה, ככה, בבדיקת חפיף בלי יותר מדי מאמץ. בטוח שיש עוד.

צריך לקחת בחשבון שליגת העל ננטשה בידי שניים נוספים שנולדו בשנות השבעים, דרור כהן ומשה ברנר, וקיבלה חיזוק של שני בכירים מבחינת השם והרקורד: פפי תורג'מן ודורון שפר.

שפר חזר לגליל. זה מאוד מבורך ויפה וסוגר מעגל וכמעט מושלם בעיני, אם כי קריירת הכדורסל-נטו שלו הופרעה על ידי הבא-הולך-בא-הולך כל הזמן. הסיפור איתו אחר: בסדר גודל של עשרה משחקי הכנה, גביע וכאלה, שפר קלע ביחד אולי 15 נקודות. הקאמבק שלו, עושה רושם, סמלי בלבד.

את תורג'מן, שפרש וחזר כי הכדורסל היה כל כך חסר לו, קיוויתי לראות בעונת פרישה בהפועל ירושלים, המקום ממנו בא ואיתו הוא מזוהה. זה לא קרה. השאלה היא, עד כמה נוכחות של תורג'מן בן ה-37 בהפועל ירושלים היתה נחשבת לעצם בגרון מבחינת המערכת שם? אם בכלל לא, אז חבל שהוא לא שם. אם קצת, אז אפשר היה להתעלות. אם הרבה, אז מאוד חבל שהאנשים הם כאלה.

שישחק באשקלון. גם בסדר, איכשהו.

וכל האייטמון הזה נולד בעצם, כי קרלטון מאיירס האגדי, יליד 30.3.1971, בשיאו בטח אחד הסקוררים הגדולים ששיחקו באירופה, חזר לליגה הבכירה באיטליה עם הקבוצה בה התחיל לשחק. הוא עלה עם סקאבוליני פזארו בעונה שעברה, ואחרי ארבעה משחקים בליגה הראשונה הוא עומד על 12.6 נקודות למשחק ו-2.8 ריבאונדים ב-28 דקות לערב.

ממש גורם משפיע, שחוזר הביתה לפני שהשמש שוקעת עליו. ורגע לפני פתיחת ליגת חרטאבונה, אני נזכר שאני בדרך כלל מקנא לאללה בסיפורים כאלה. שחקן גדול שפורש בקבוצה בה התחיל, רצוי בליגה הראשונה. אין לנו מספיק כאלה. מיקי ברקוביץ' היה צריך לסיים במכבי ת"א. ג'מצ'י ברמת גן.

נסתפק בשפר בגליל עליון, רק שיעשה כבר סל.