ישבתי לראות את מכבי ת"א נגד אפס פילזן ולא כל כך נהניתי, חייב לומר. היה משהו מת במשחק הזה מהרגע הראשון. לרגע היה נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שדייויד בלאט חזר להיכל נוקיה עם הכדורסל שלו מ-2002/03. כשבדקתי שוב, בלאט היה על הקווים. זה בסדר, אין לי בעיה עם מאמננו-הגולה. אבל בפעם הבאה שהוא מגיע שיביא איתו את קירילנקו וחריאפה, שיהיה מעניין.

אז ברכות לבביות על הניצחון לעודד קטש, שרק לפני שבוע ראה את העיתון של המדינה מפציץ כותרת ענקית בשחור ומגדיר את הקבוצה שלו ואותו עצמו כ-קטשטרופה. ככה זה בספורט, יום אחד אתה קטשטרופה, ביום השני אתה חצי אליל. בשבוע הבא הפסד למלאגה בנקודה. ואז מה? לוזר? חסר מושג?

אלה הם חיינו.

אני מנסה להיזכר איפה הכי נהניתי ונזכר בקטעים של דרו ניקולאס ברבע השלישי, שקיבל ביטחון, סידר לעצמו מצבי OPEN וקלע שלוש או ארבע רצופות בזמן שקטש שכח את דריק שארפ על הספסל. אחר כך בא הרבע הרביעי, שלא כולו היה יפה אבל רובו היה מהנה בזכות שילוב מאוד מעניין של שחקני נשמה-סטייל (גארסיה, באטיסטה, שארפ), עם הלפרין כרכז ואליהו ככל דבר.

אבל אלה רגעים מעטים מדי. בן אדם בא, מתחייב להעביר שעתיים באופן קבוע מדי שבוע, ובסוף הוא מקבל כדורסל די ירוד. לא היה כיף, בחיי שלא. מהמשחק בין חולון נגד רמת גן נהניתי הרבה יותר. כנראה שאי-אפשר לקבל יותר מדי בשבוע אחד.

הנה רשימת מצרכים לקנות במכולת בהזדמנות הכי קרובה, כדי לתבל את העניין.

קליעה מבחוץ. לאן נעלמו האנשים? 25% לשלוש קבוצתי? איך קטש יעבור את גבול 74 הנקודות, אם האנשים לא קולעים משלוש? זה מתייחס לקאמינגס, להלפרין, לביינום, לבלות'נטל. לאנשים שאמורים לקלוע.

בקטע הזה של השלשות נזכרתי במהלך המשחק בשרון ששון. דווקא הוא מכולם היה חסר לי אתמול בתחושה. בשתי העונות שלו במכבי ת"א, בעיקר הראשונה, הוא נשלח פנימה לפתוח הגנות במשחק מעבר עם הקליעה המדהימה שלו לשלוש מכל טווח. לא היה שחקן כזה למכבי ת"א נגד פילזן. מאוד-מאוד בלט הצורך הזה.

עמרי כספי. נורא מרגיז לראות את לובליאנה מנצחת את צסק"א עם שחקנים בני 20 או 21 בחמישייה. בן כמה הכספי הזה, פיייי קיבינימט? בן 19? מה, יש איזה איסור במכבי ת"א להריץ כמו שצריך שחקנים מתחת לגיל 20? העמדה מספר שלוש בעייתית בכל מקרה, כל עוד משחקים עם סמול פורוורד שלא עושה את העבודה. העניין הוא, שהאופציה החלופית הראשונה של קטש ליום לא טוב של בלות'נטל, היא מעבר לשלושה גארדים, ולא עמרי כספי.

כמו שהיה ברור לי שבאטיסטה עומד להיות גיבור ההיכל השבוע ברגע שנודע שוויצ'יץ' לא ישחק (יש גם הוכחות בכתובים, אבל אני כותב כל כך הרבה שפשוט אין לי מושג איפה ומתי זה נכתב), אז גם זה ברור לי: ברגע שכספי יקבל צ'אנס אחד אמיתי של 25 דקות במשחק יורוליג ביתי, הוא יהיה להיט. שימו אותו בחמישייה אחת, נניח, עם מוריס/באטיסטה, אליהו, גארסיה ושארפ, ותראו מה יהיה. פשוט תן לו, קטש, תן לבן אדם צ'אנס.

אני מריח שהצ'אנס הזה לא יגיע כל עוד קטש מגיע למשחקים שמוכרעים בדקה האחרונה. חבל. אולי עדיף לשלוח את כספי לעונה אחת בלובליאנה. השאלה, מה רע?

על המלך פייסל עגום המבט נאמר כבר הכל. בצנעה רבה אומר, שאמרתי לכם מהרגע הראשון שמדובר בסוג של רנדי ווייט. לא שחקן שמרים קבוצה, אין מה לעשות. עוד יבוא איזה משחק של 24 נקודות ו-10 ריבאונדים, אבל באופן כללי ריבוי העבירות, הפרצוף המתוסכל, ההגנה הבינונית, הקשיים בריבאונד כרגע ועוד כל מיני עניינים קטנים מפריעים לו להתקדם.

את הבולדוג ווייט הקהל אהב, יחסית, מרגע שהוא הבין שהוא צריך להילחם על החיים שלו במגרש. הפעם הראשונה שהבולדוג באמת זכה לחום ואהבה שכל כך חשובים לשחקן, היתה כשהוא נפל על הרצפה ונאבק על איזה כדור אבוד שבטח גם ברח לו מקצות האצבעות החוצה, כמו שאני מכיר אותו.

מומלץ למלך פייסל לזנק פעם על הרצפה, להראות שהוא מוכן למכור את נשמתו תאבת הדולרים בעבור ניצחון נאה כרפאל, ולשחק אותה חובב ישראל ואוהד אוהדים ידוע. אולי אז ההשתלבות שלו תהיה קלה יותר. אם הוא גם ינקע את הזרת תוך כדי הזינוק, אף אחד לא יבוא אליו בתלונות. להיפך, כגודל ההקרבה, גודל האהבה. ככה זה עובד. אין פה סלים קלים, זה לא הפלייאוף בפורטו-ריקו, הלו.

קאמינגס, בואו נדבר על קאמינגס. אם רוב הזמן הוא בעצם גארד בעמדה מספר 2, אני מכיר שחקנים יותר טובים שאפשר היה להביא. לתומנו, חשבנו כולנו, אני מניח, שקאמינגס בא להיות מאסטר על המגרש ולהעלים קצת את ביינום. לא כל כך קראתי נכון את המפה כאן, מודה. פתאום יש איזה סיפור אהבה בין קטש לביינום, על שום מה ולמה? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת.

קטש מחבק אותו, מתלחשש איתו, מסביר לו, מאמין בו. אולי הוא אפילו מזכיר
למאמן את עצמו. כבר עדיף וויל סולומון, לא? אבל לא באתי לדבר על ביינום אלא על קאמינגס. אם הוא 2 רוב הזמן, הייתי מעדיף שתיימים אחרים. שתיימים שיודעים לקלוע כמו שצריך ולאורך זמן. שתיימים עם ידית אמיתית. כשתיים, וונטיגו קאמינגס הוא לא הבחירה הראשונה שלי. וכידוע, לא אני בוחר. אז שיתבשלו במיץ של עצמם וימשיכו ללכת אל יותם הלפרין כמין רכז שלישי כשאין ברירה וחייבים לעשות משהו.

זהו בערך. בערב שבו אנדרה האטסון מחטיא את זריקת העונשין ה-25 שלו מתחילת העונה, וזו הפעם הראשונה שזה קורה, כנראה שאפס פילזן לא אמורה לנצח. בגדול, חסר שם משהו. מאמננו-הגולה אמר בסיום, שחלק מהשחקנים שלו לא בכושר ואני מניח שהוא התכוון בעיקר לסקוני פן ואולי גם לסרקאן ארדואן שהסריח את המגרש עם 0 מ-5.

שיגיד תודה, הסרחן הזה. הוא לפחות זרק חמש פעמים. מה יגיד בלות'נטל?

חשבתי שארמל קוצ'ו יכול לעשות יותר נזק למכבי, בעיקר בהגנה ובריבאונדים, אבל הוא שיחק מעט ולא לקח את ההזדמנות בדקות הקצובות שקיבל. אני לא מתכוון לזריקה מבחוץ, אם אתם עושים במקרה קישור רציף לדיבור על ארדואן ובלות'נטל. בסוף יגידו שאני מליניאק, שמזהיר את מכבי ת"א מקרם גונלום, קלע השלשות המסוכן. גדול זה היה הקטע הזה שלו בעיתון.
גדול באמת.

קוצ'ו הוא מסוג השחקנים שהיה נותן פייט לבאטיסטה ומגביל אותו יותר טוב מאשר לורן וודס, אני חושב, או לפחות משלב איתו מאמץ בסגירה בצבע ומנטרל את הפיגור בריבאונדים. זה לא רק שמכבי ת"א ניצחה בריבאונד בפעם הראשונה העונה, זו גם אפס פילזן שהפסידה.

אם פילזן היתה קולעת שלשות אתמול, הכל היה נראה טוב יותר. גם המשחק כולו. אבל אותו בדיוק אפשר לומר לגבי מכבי ת"א. אני לא בטוח שהשלשות של פילזן הן הדבר היחיד או העיקרי שחסר לה. צריך שם עוד שחקן אחד שיכול להביא תנופה מהספסל. ואם זה לא ארדואן, כמו שהוא אמור להיות, אין להם כל כך מישהו אחר כרגע.

התאכזבתי גם מאנדר ארסלן. לאללה התאכזבתי.

ומה קורה עם צ'נק אקיול? עשו ממנו עמרי כספי? או שאולי זה הוא שלא בכושר, על פי מאמננו-הגולה. יש דברים שלעולם לא אדע כנראה, אולי כי אין לי ממש אנרגיות לברר, ואולי פשוט כי זה לא מספיק חשוב, יען כי שבת המלכה בפתח.

בשלב זה, סופ"ש נאה כרפאל לכם.