עם כל הכבוד לחולוני הטרי טאנוקה בירד, לליגת העל וליורוליג, משהו אחר העסיק אותי בסוף השבוע. תוך כדי מעבר מהיר על תוצאות ה-NBA של הלילה הקודם, מצאתי את עצמי לפתע בעיצומה של התלבטות. לא סתם התלבטות, אלא דילמה אמיתית ולא פשוטה כלל ועיקר: את מי מבין השניים הייתי רוצה לראות משיג את האחר, וזוכה סוף סוף בטבעת היקרה מפז, סטיב נאש או קווין גארנט.

אכן דילמה. מאז שהלייקרס שלי ירדו מגדולתם (לבלי שוב?) אני אמנם בודק בכל יום מה עשו ובעיקר כמה הפסידו, אבל במרומי הצמרת, היכן שנערכים הקרבות האמיתיים על התואר, אין לי פייבוריט אחד, ברור ומוגדר. לצד החלטות חד משמעיות מי אני לא רוצה שיזכה (למשל סן אנטוניו, דאלאס וכל מה שמתקרב להיות קשור לראשיד וואלאס), נודדת אהדתי בכל שנה מ"מגיע לו" אחד למשנהו, בתוך מועדון ה"אלה-שזה-יהיה-פשוט-פשע-אם-יפרשו-בלי-שזכו-באליפות" ע"ש צ'ארלס בארקלי, קארל מאלון, רג'י מילר ושות'.

סטיב נאש האליל הוא כמובן מבכירי קבוצת העילית הזו וממנהיגיה. בעונה שעברה הוא התקרב מאוד, ובעצם היה רחוק הרחקה שערורייתית אחת (של אמרה סטודמאייר ובוריס דיאו מול סן אנטוניו) מסדרת הגמר, ורוב הסיכויים שגם מהתואר הנכסף עצמו. העונה, פיניקס התחילה ככה-ככה, אבל אין לי ספק שהיא שוב תדבר חזק בצמרת המערב, במיוחד אם יתנו לה לשחק כל ערב מול יריבות פאתטיות כמו מיאמי של תחילת העונה. נאש עצמו בהחלט בכושר (30 נק' ושמונה אס' בניצחון החוץ על ההיט. שאקיל, אגב, עם 25, 10 ריב' ושלוש חסימות. יכול להיות שמישהו התעצבן ויחד עם זאת התאפס על עצמו אחרי שקרא את המכתב הגלוי ב'כדורסלע'?) ונראה שהוא בדרך לעוד עונה של מאבק על ה-MVP.

גארנט הוא בעיה. שחקן ענק, אהוב ומופלא בכל המובנים ובכל הקטגוריות, שקשה לדמיין גם אותו מסיים בלי תואר. עם זאת, עד היום הוא שיחק בטימברוולבס, שאין ממש צורך להרחיב על סיכויי האליפות שלהם. מין מקום להעביר בו את הזמן ותו לא. העונה, עושה רושם שהוא הצטרף לקבוצה שיכולה ללכת רחוק, אולי אפילו הכי רחוק. מצד אחד, זה נהדר ואני באמת שמח בשבילו. מצד שני, הקבוצה הזו היא בוסטון סלטיקס, הארכי-אויב המיתולוגי של הלייקרס ושל עוד הרבה קבוצות בליגה. הקבוצה שמאז ומעולם הכי אהבתי לשנוא.

מה עושים? האם ממשיכים להצהיר אמונים לאיש מהמדבר, או אולי בולעים את הצפרדע הירוקה הענקית הזו ומעודדים את ה"Big Ticket"? רגע, אולי עלינו כאן על משהו? אולי בעצם זו הדרך להפיל את הפּוּר ביניהם, ללכת על זה שהכינוי שלו שווה יותר?

בואו נראה. "The Big Ticket" זה חתיכת כינוי. אין ספק ואין עוררין על כך, ועובדה זו מעניקה לגארנט יתרון משמעותי. מה יש לחבר נאש להציע כקונטרה? לא יודע. רגע, חושבים. כינוי לנאש? כינוי לנאש?? בחיי שאני לא זוכר שראיתי, שמעתי או קראתי באיזשהו מקום על כינוי כלשהו המזוהה עם האיש. נכון שאני לא תמיד הכי מחובר לעניינים שם מעבר לים, אבל יכול להיות שפשוט אין לו? שהוא 'סתם' סטיב נאש?

אני יודע בוודאות שיש מהלך כדורסל על שמו, זה כן. "to Steve Nash" משמעותו לחקות את האורגינל בכדרור זריז לאורך קו הבסיס, מצד אחד של הסל אל צדו האחר, ולבחור אחת משתי אפשרויות - או להוציא החוצה לקלעי שמחכה מעבר לקשת, או להשאיר קטנה לטריילר שמגיע מכיוון קו העונשין ומניח את הכדור בטבעת.

רגע, פתיחת סוגריים: תודו שאי אפשר שלא להתרשם מיכולותיהם של האמריקאים להמציא שמות מהסוג הזה – יש את אלה שהופכים לחלק אינטגרלי מהלכסיקון (ממושגים כמו סלאם דאנק, אייר-בול וכו', ועד ביטויים דוגמת "תרגיל היינריך" - הצדעה ליכולותיו של קירק היינריך תוך הומאז' לתרגיל היימליך המפורסם), ויש שמות שמנציחים אירועים חד פעמיים ויוצאי דופן. קחו למשל את "Le dunk de la mort" ("דאנק המוות") - ההטבעה המפלצתית של וינס קארטר מעל פרדריק וייס במשחק בין ארה"ב לצרפת באולימפיאדת סידני 2000. כמה הולם, כמה במקום וכמה בצרפתית, כמתבקש. אין, אין על האמריקאים בקטעים האלה.

אוקיי, סגרנו סוגריים. היינו בעיצומו של מסע חיפוש אחר כינוי רשמי לסטיב נאש. לא זוכר, נשבע לכם שלא זוכר. צריך לחפש. יש? נו מה, ברור שיש, אומר לי האדון גוגל אחרי 0.0273 שניות, ואפילו יותר מכינוי אחד. דע לך, בור ועם הארץ שכמוך, שבימים שקדמו לקיצוץ מחלפותיו המשונות, נודע האדון נאש בשם "Hair Canada", מן הסתם כקונטרה ל"Air Canada" של וינס קארטר, בימיו כטורונטואי מן המניין. חוץ מזה, נאש הוא גם "Kid Canada", "Nash Daddy" ואפילו "Nashty", שזה משחק מלים ראוי ביותר על "Nasty", והולם את יכולותיו של האיש, מבחינה כדורסלנית כמובן, להיות רע ונבזי ליריביו.

יפה, שווה ואף מכובד. גם העניין הזה מסודר, ולכן מנוי וגמור עימנו (כאילו שבאמת היינו צריכים חיזוקים בנושא, כן?). שיהיה בריא ועתיר כוחות עד 120 החבר גארנט, אבל המדור נשאר נאמן בתמיכתו במאבקו הצודק של מר נאשטי להשלים סוף סוף את המסלול לתואר ראשון. יסיים אותו בהצלחה? נעבור למישהו אחר. לא חסרים מועמדים. מי יודע, אולי קווין גארנט יהיה הראשון בתור, אם רק לא יהיה בסלטיקס. גם לפתיחוּת שלנו יש גבול.

shaharhermelin@gmail.com