בסוף השבוע חולק במעריב לוח שנה של ליגת העל בכדורסל. פרויקט משותף למנהלת הליגה, מעריב והטוטו. לא נכנס כרגע לענייני מי כתב, מי הגיה, מי מימן וכאלה.

דבר ראשון, ברכות לכל מי שמעורב. חשוב שדבר כזה יופיע בתפוצה ארצית. אמנם ישנם הרבה מאוד אנשים שספורט לא מעניין אותם, וכדורסל עוד פחות, והם שלפו את הלוח כפי שהוא והשליכו לפח אפילו מבלי לדפדף, אבל לא צריך להתרגש. האנשים האלה עושים בדיוק אותו דבר למוסף הספורט היומי, ולא משנה באיזה עיתון מדובר.

אגב, אחרים זורקים את הכלכלה, למשל, באותו סוג של שאט נפש. תלוי מי הטיפוס. יצא לי לראות כמה כאלה.

אבל לחלק לוח שנה של ליגת העל עם פוסטרים של כל הקבוצות ותאריכי כל המחזורים והמשחקים, זה מאוד מכובד. באמת. כמו כל דבר טוב, צריך לקוות שתהיה לזה המשכיות.

עכשיו להערות, כי כפרפקציוניסט ידוע, וכמי שהיה שותף לפרויקטים מודפסים גדולים שקשורים לכדורסל, יש לי מה לומר.

אני מודע לכך שחלק גדול מהבעיות הלוגיסטיות (ענייני דד-ליינים בעיקר), הוא שגורם לתפרים הקטנים להיראות גסים. אלה אותם דברים שעושים את ההבדל בין טוב למוצלח מאוד.

והיות שהצד הויזואלי הוא המוטיב הדומיננטי ביותר בלוח השנה הזה, העין הקפדנית שלי רטטה מחוסר שקט, חוסר מנוחה וקצת ביאוס פה ושם.

אני לא מדבר על זה שבאטיסטה וגראסיה לא מופיעים בסגל של מכבי ת"א, מרקוס סלוטר לא נמצא בפוסטר של הפועל ירושלים ובטח לא טאנוקה בירד בהפועל חולון. יש דד-ליין מסוים לכל דבר ומתישהו צריך לסגור עניינים וללכת הלאה. זה מובן ומקובל, קיים וקורה בכל מקום. אי-אפשר לחכות להתייצבות הסגלים עד אין סוף, בטח לא כשמאמנים לוקחים החלטה יזומה מראש להתחיל עונה בסגל לא שלם.

ברם אולם ואף על פי כן, שימו לב לתוצאות הסופיות ואני מדבר בעיקר על בעיית האחידות.

בפוסטר של מכבי ת"א לא מופיעים המאמן ועוזריו. גם לא אף חבר הנהלה.

אצל הפועל ירושלים אפשר למצוא גם את המאמן ועוזריו, אבל אף חבר הנהלה.

בגליל עליון, למשל, יש מאמן, מנהל, פיזיותרפיסט ועוד מישהו, אבל לא עוזר מאמן.

בחולון תמצאו בכלל שכונה. 6 אנשים חוץ מהשחקנים, המאמן ועוזרו.

בגלבוע/עפולה חלק יושבים על ספסל, חלק על כסא, יש גם יו"ר, אם אתם רוצים לדעת.

ראשל"צ בסגל מלא, כולל איש המשק. אהבתי את התלבושת האחידה לכולם. יפה.

בקיצור, כל קבוצה והסיפור שלה.

עוד מבט בוחן מבהיר בעצם, שכמעט צילום קבוצתי נעשה בידי צלם אחר, או שנשלח על ידי המועדון עצמו. זו גם הסיבה לכך, שאין אחידות בין התמונות.

וככה, סליחה ומחילה, לא עובדים.

איך כן?

הנה איך כן: מחזיקים צלם במשרה מלאה ובשכר הגון במנהלת הליגה לכל הפרויקטים שהיא עושה ועוד תעשה. אותו צלם יתזז בכל הארץ, יצלם את כל הקבוצות באותו סגנון, על פי אותו פורמט וככה ייחסך מאיתנו המראה הלא מהודק. פול טיים ג'וב. בטח בזמנים שלמנהלת הליגה יש גם אתר אינטרנט, שגם הוא צריך צילומים מעודכנים כל הזמן (וברכות בהזדמנות זו גם על האתר שקיים כבר כמה וכמה חודשים, אם עוד לא יצא לי).

אם צריך לומר מלה טובה בכל זאת בעניין הצילומים, אני אגיד ככה: לפחות כולם מופיעים בתלבושות ממוספרות, והשמות בבוקסה המצורפת מתאימים לתמונה. זה יפה, כי פעם היו מלבישים שחקנים בכל מיני תלבושות אימון חרטא-ברטא עם מספר, בלי מספר, או עם מספר של מישהו אחר. לפחות מזה נגמלנו.

עוד משהו: אם כבר חוזרים למקורות ומצלמים קבוצה שלמה כמו פעם, לפני עשרים ושלושים שנה, מאוד כדאי להוסיף גיל וגובה כמינימום נדרש. אני יודע שזה לוח שנה ולא מדיה גייד, לכן לא דרשתי ממוצעים סטטיסטיים או קבוצה בעונה הקודמת, אבל גיל וגובה זה א-ב של כדורסל. או של כדורסלע, תחליטו אתם.

הגהה? נו, בקטנה. עוזר מאמן ירושלים הוא לא זיו ארד כמובן אלא זיו ארז. ואשנטה מנהרייה הוא ג'ונסון ולא ג'והנסון. על אוצ'וקוקו-ליץ' אני מוותר מראש. בטח לא מלוח השנה הזה אלמד אחת ולתמיד איך באמת קוראים לגארד של אריאל בית הלחמי.

בקיצור, חיובי, נכון, אבל עדיין לא ברמה הכי גבוהה. בינתיים, כשלב ראשון, זה נחמד ונעים ונאה כרפאל.