24 השעות האחרונות עמדו, מטבע הדברים, בסימן האפטר-שוק ממלחה. כמעט כל דרך בה תבחרו להגדיר את הפשע שהתחולל שם תתאים - נורא, אסון, טרגדיה, חציית קו אדום וכן הלאה וכן הלאה. איש-איש ותחושותיו הוא, איש-איש ומידת הזעזוע והדיכאון הפרטיים שלו. לא יכול ולא מתכוון לשפוט אף אחד או לחלוק על מישהו. כל אחד צודק מבחינתו, אני מניח, אבל העיניים חייבות כבר להיות מופנות קדימה. אין ברירה.
אי לכך ובהתאם לזאת, הוצפנו כולנו בעשרות רבות, אולי אפילו מאות תגובות והתייחסויות של מי שלא תרצו לאירוע החול(ו)ני הזה. ים של הצהרות, דיונים והתנצחויות בשאלה מה הלאה, איך מטפלים ברעה החולה הזו. חלק אומרים לסגור את הליגה, חלק טוענים שהכל זה שאלה של חינוך, המינהלת מצדה מבהירה במסיבת עיתונאים שכל חזיז או אבוקה יגררו הפסד טכני אוטומטי, שאולמות ייסגרו לסיבוב שלם ושעל אוהדים ייאסר להגיע גם למשחקי חוץ, וכמובן, איך לא, שתוקם איזו שהיא ועדה שתגבש איזה שהן מסקנות לטפל באלימות באיזה שהן דרכים.
בין כל המגיבים היו לא מעטים שאמרו את זה קודם לפניי, למשל הגולש אורי כאן ב'כדורסלע' אבל הרשו לי לומר זאת שוב, ובאופן הברור ביותר: יש רק שלוש דרכים להילחם בתופעות הללו - בכוח, ביותר כוח ובעוד הרבה יותר כוח. אין שום שפה אחרת שאותם חוליגנים מבינים. לא חינוך, לא הפסדים טכניים, לא רדיוסים למיניהם ולא נעליים. רק כוח.
חינוך? הצחקתם, וממש לא רק אותי. רדיוס? סגירת אולמות? הם פשוט יטפחו לעצמם על השכם על "איך הראינו לכולם כמה אנחנו גדולים ומשפיעים" ויחפשו לעצמם מקומות חלופיים להתפרע, אם לא בכדורסל אז במקצועות אחרים. חוץ מזה, אני לא מאמין גדול בענישה קולקטיבית, אלא במקרים בהם היא גורמת לאוהדים שפויים להסגיר את הפחות שפויים לידי החוק, מה שממש אין לו הרבה סיכוי לקרות במחוזותינו. ועדה מיוחדת? או, עכשיו כולנו רגועים ובטוחים ביישום מיידי ותקיף של כל מסקנה והמלצה, נכון?
אנחנו מאוד חלשים בעונשים, למרבה הצער. בכל התחומים. נעזוב עכשיו כל מיני עונשים מגוחכים שמקבלים אנסים, מתעללים, שודדים ומטרידים מינית למיניהם, ונתרכז בספורט בלבד. ועדות המשמעת כאן הן בדיחה מאוד לא מצחיקה (עיינו ערך מה שנכתב ממש כאן רק לפני פחות משנה), ובפעם המי יודע כמה – הגיע הזמן שניקח דוגמה דווקא מהענף-שאין-לנקוב-בשמו.
כשהחליטו באנגליה להילחם בחוליגנים, כולם התגייסו בבת אחת. הממשלה נתנה יד כמעט חופשית, הקבוצות תרמו רשימות וצילומים של אוהדים מועדים לפורענות, תרתי משמע, למשטרה, שמצדה נכנסה באמ-אמ-אמא של המתפרעים, ובתי המשפט תרמו את חלקם בעונשי מאסר רבים וכבדים. לא חלף זמן רב, וגרף החוליגניזם קיבל תפנית של כמעט 90 מעלות כלפי מטה. דיברו אליהם בשפה שלהם אז הם הבינו.
