בשעת צהריים של חמישי אני מוצא את עצמי מתגלגל לקרוא קידום של המשחק בין פנרבחצ'ה-אולקר לפנתינאייקוס באתר הרשמי של היורוליג, שפעם הייתי חלק ממנו בעצמי (כותב קצת קידומים, שולח ציטוטונים של רבי פנחס הגרשוני וכאלה).
כבר מזמן לא קראתי קידומים ביורוליג ועכשיו גם נזכרתי למה: קודם כל, הם נורא ארוכים, צפופים והאותיות שם נראות כמו נמלים צפופות. שנית, מה איכפת לי שהמאמן של רואן אומר שמצפה לנו משחק חשוב, והמאמן של וידי ויצ'י חושב שמדובר במשחק נאה כרפאל, והמאמן של לובליאנה אומר שככה וככה ואם לא ככה, אז בטח ככה ואחרת.
עם השנים החלטתי שלט דה מיוזיק פליי ואללה-באב-אללה. ובתרגום: שירוצו המשחקים ומה שייצא ייצא, שלום ותודה. והידרתי רגליי. ואללה, יש ביטוי כזה והוורד אפילו לא מסמן אותו.
אבל אוברדוביץ' זה אוברדוביץ' ולא איכפת לי להשקיע 36 שניות כדי לקרוא מה הוא אומר בקידום למשחק, בטח כשמדובר בכזה שמפגיש לראשונה מאז ימי מכבי ת"א את הוווו וויל סולומון עם שאראס, שכדורסלע עצמו בנה לו כאן קידומון נאה.
אז אוקיי, קראתי ואורו עיניי.
איזה ממזר הוא האוברדוביץ', יא אולוהים. איזה ממזר.
האיש יודע שהאתר הרשמי של היורוליג הוא היחיד בערך שמתייחס ברצינות מלאה לליגה הזו, כי מעבר לזה כל אחד עסוק בענייניו: בישראל מסקרים את מכבי ת"א, בסלובניה את לובליאנה, באיטליה את מילאנו ובולוניה וגם זה בקושי. אז הוא בא ואומר את מה שאומר במקום הכי רלוונטי, מקום בו הוא מניח ששחקני פנרבחצ'ה וכל אנשיה נכנסים לקרוא, או לפחות מעבירים אינפורמציה מאחד לשני בנוסח: "קראת מה אמר ז'ליקו? הוא אמר ש.....".
והנה מה שהוא אמר, בין השאר: "אף פעם אי-אפשר לזלזל בקבוצה עם כל כך הרבה שחקנים טובים כמו ווילי סולומון, איבו קוטלואי, עומר אונאן וחבורה מוכשרת של צעירים. במיוחד עכשיו כשהם משחקים בבית וירצו לנצח את אלופת אירופה".
קופץ לכם משהו? מנצנץ לכם משהו? קורץ לכם?
שאלתי אדם או שניים שמגדירים את עצמם כחובבי ניואנסים והם לא עלו על העניין. אז הנה מה שאני ראיתי בתוך השורות התמימות האלה (ואני אקח את הסיכון שזו סתם פליטה מקרית של המאמן).
ז'ליקו אוברדוביץ' יודע בדיוק עם מי יש לו עסק. לכן, לא לחינם הוא "שכח" את מירסאד טורצ'אן בין השחקנים שהזכיר. סולומון? אוקיי. קוטלואי? היה שחקן שלו פעם, הוא חייב להזכיר אותו. אבל מכאן לקפוץ לאונאן ואחריו לחבורת הצעירים? ואיפה טורצ'אן?
הופה.
טריק נאה כרפאל, אה?
אם יש מישהו שיכול לחרב לפנרבחצ'ה את המשחק נגד היוונים זה טורצ'אן, לא סולומון. סולומון הוא הכוכב הבלתי מעורער היום בפנרבחצ'ה ולא יושבים לו על הזנב, כמו שעשו לו במכבי ת"א בחלק מהזמן. הוא חצי מלך והוא שחקן. גם אוברדוביץ' יודע את זה, אז הוא הולך לטורצ'אן, שכבר הוכיח בעבר את יכולתו לבעוט בדלי, ומעלים אותו. רעיון גדול.
המטרה: מירסאד כבר יקרא בעצמו, שאו מישהו יראה ויעביר לו שאוברדוביץ' לא סופר אותו. מירסאד יחטוף את הג'ננה. מירסאד, שהוא שחקן של דאבל-דאבל בממוצע ביורוליג (10.4 ו-10.2), לא אחד שאפשר לשכוח בכזו קלות, יבוא מוטרף למשחק. הוא ייקח זריקות קשות, יילך עם הראש בקיר, יפגיז משלוש בלי חשבון ויעשה עבירות של טירון. בקיצור, יחרב ויהרוס. מספיקות לפעמיים שתיים-שלוש פעולות הרסניות שמשנות את התוצאה, במקרה של משחק צמוד.
גיים-סט-מץ' ז'ליקו.
וואלאק, איזה אליל הוא האוברדוביץ'. לפחות ברמת התחבולנות העקרונית.
מה שיקרה במגרש זה כבר סיפור אחר.
אבל אם במאמץ קל של כמה משפטים מתוכננים מראש המאמן של פנתינאייקוס יכול, אולי, להיכנס למישהו מועד לפורענות לראש ולקבוע במשהו איך ייראה אחד השחקנים של היריבה, זה פשוט טריק ענק.
ובסיום - מ.ש.ל
טורצ'אן עם 0 נקודות (0 מ-5 מהשדה) ב-17 דקות, ובמשחק הכי גרוע שלו העונה ביורוליג. נו, גדול הוא האוברדוביץ' או לא?