עם הזיקה שלי לכדורסל האיטלקי, יכולתם אולי לנחש שהשחקן בחידת 'בעל המאה' הוא איטלקי. יכולתם גם, אולי, לזהות את הכתובית על הגופיה שלו, pompea, כדי להפוך את הגוגלים למיניהם ולאתר שהספונסר הזה אימץ פעם את רומא. משם היה לכם קל יותר, אולי.

הצילום הזה לקוח מ-1998 אז שיחק מריו בוני בפומפאה רומא. אחד המאמנים שלו שם (היו שלושה באותה עונה), היה איטלו קאיה, זה שמאמן עכשיו את מילאנו. מהסגל ההוא של רומא נשאר עד היום רק שחקן אד, אלסנדרו טונולי, שעושה את כל הקריירה שלו באותה קבוצה מאז 1994.

בוני (2.00 מ'), הוא יליד קודוניו, אין לי מושג איפה זה אבל אני נהנה לכתוב ולשמוע את הצליל. הוא בן 44 וחצי כמעט ועדיין משחק כדורסל בליגה השלישית באיטליה. בקריירה שלו יש המון תחנות ובכולן הוא עשה דבר אחד עיקרי: קלע הרבה נקודות, וזרק המון זריקות.

למען הכיף שלי והידע שלכם, התחנות שלו כוללות את ויג'וואנו האנונימית אצלנו לגמרי, שהיתה הראשונה שלו ב-1983. הקבוצה העיקרית והמזוהה איתו ביותר לאורך הרבה שנים היתה מונטקטיני, אחר כך רומא, רוזטו, טראמו וייסי, שהיתה האחרונה שלו בליגה הראשונה ב-2005.

יש כמה חורים בלוח הקריירה האיטלקית שלו, מה שאומר שהוא שיחק גם מחוץ לליגה האיטלקית. לא את כל התחנות אני יכול למלא או יודע כרגע, אבל זה לא לגמרי קריטי. שתי תחנות אירופיות אני מכיר בוודאות: אחת היתה אריס סלוניקי בה הוא שיחק במשך שנתיים או שלוש. האחרת, שלגביה רמזתי בחידה עצמה, היא קאחה קנטבריה בספרד בעונת 1999/00. והישראלי שאיתו הוא שיחק הוא גיא גודס.

איך, איך לא ידעתם.

הוא עדיין פעיל בליגה השלישית באיטליה עם קאזה פוסטרלנגו. בן 44 וחצי, כן? איזה תרח-תותח, יא אולוהים. בטח איזה חור מקסים שלא מהעולם הזה. הייתי נוסע לשם לראות איזה משחק שלו, בחיי.

אוקיי, מחלומות למציאות. מי ומי בזוכים, ומי ומי בלא זוכים, מי ומי בפותרים ומי ומי בלא פותרים.

הפתרונות הלא נכונים שהגיעו הם אלה: יאן בונאטו (אני יכול להבין את הדמיון), פעמיים טוני קוקוץ' (לא דומה בכלל, אולי רק בתקופת ה-NBA המאוחרת שלו עם הזקנקן), פעמיים ננדו ג'נטילה, וולטר שצ'רביאק, יורגו באלויאניס, ג'ורדי ויאקמפה, דאג לי.

הנה, זה ויאקמפה.

אבל דאג לי?

ואללה, דאג לי. מאיפה הבאתם אותו, איזה שם קפץ פה פתאום באמצע החיים.

אבל האיש הוא, כאמור, מריו בוני, שכונה לאורך הקריירה בכינוי המתבקש והאוטומטי סופר-מריו. מי שידעו הם גל רובינשטיין, שי בנימין, מיקי גינזבורג, עמית סקל, יאיר גובר, לידור גרשטיין, אבי נעימי (יש קשר?).

הכי גדולים יצאו האחים גובר מרחובות. יאיר ואורי הם פותרים קבועים בקיץ, בחורף, בסתיו ובאביב. יאיר פתר הפעם ואורי, שכבר זכה פעם אחת בשטר ריחני, הודה שאין לו מושג הפעם וששברתי אותו. יפה לגלות, שהאחים לא מעבירים ביניהם אינפורמציה וכל אחד שומר לעצמו בחשאיות ובקנאות רבה את זהות השחקן. זו הפתעה לטובה, אחרי שבעבר עליתי כאן על מישהו שהיה שולח פתרון בשני שמות שונים, כדי להגדיל את סיכוייו לזכייה בשטר הנעים למגע ולמישוש בסך 100 שקלים.

אנ-דנ-דינו ראדג'ה, ממייסדיה של חידת בעל המאה, הרים לי צלצול בתחילת השבוע וביקש לערוך את ההגרלה טלפונית, כי "אין לי כוח להגיע לישראל השבוע ואני קצת חולה וצרוד", טען. ויתרתי לו. הוא נשאר בקרואטיה, הקראתי לו את השמות והוא אמר בפשטות רבה ומבלי לעשות עניין: "לך על הבנימין שבחבורה, לך על שי".

שמעת שי? מצפה לך שי. אם רק תשלח את כתובתך המלאה, חבר, תקבל הביתה שטר נאה למראה בסך 100 שקלים, לא פחות ולא יותר.

והחידה החדשה כבר כאן, כן?

בהצלחה.