לפני שהעונה הזו מדרדרת להיות עונת נואל פיליקס ורודני ביופורד מספר 2, אני רוצה לעדכן את עמדותיי כמי שעוקב אחר מכבי ת"א מתחילת העונה. הגעתי למסקנה הבלתי מתפשרת: ישוחררו שניים במכה אחת לכל המרבה במחיר: וויל ביינום וסוס היאור המתכנה מרקוס פייזר.

נתתי צ'אנס. המתנתי בסבלנות. חיכיתי לראות מה מי מו וכמה ולמה. זה צעד לא פשוט מכמה בחינות: כל אחד בפני עצמו הוא כדורסלן טוב. השחרור שלהם הוא גם הודאה בכישלון קונספציה, לא רק של בחירת השחקנים אלא של בחירת הצוות המקצועי בידי ההנהלה. והנהלה בדרך כלל לא ממהרת להצביע על עצמה כעל אשמה.

אבל אם אנשי ההנהלה יביטו בזה בעיניים אחרות ובגישה שונה, כזו שאינה מחלקת אשמות ומטילה אחריות נקודתית על אדם כזה או אחר, אולי מכבי ת"א תצמח מסיטואציה רעה כרגע לפרק משגשג בהמשך.

כל הכלים כאן. וויל ביינום ומרקוס פייזר מיותרים בצוות השחקנים הגדול הזה. הטעות תהיה להמשיך ולהחזיק אותם עד לחזרה של ניקולה וויצ'יץ', או אולי גם טל בורשטיין. עד שזה יקרה, הרעל, הבלאגן, הכדורסל הלא חכם והאנרגיות הכבויות של שני השחקנים האלה יתפשטו לכל הקבוצה ויהרסו את העונה הזו.

אולי קצת מלחיץ כרגע לזרוק את הקבוצה על ווטינגו קאמינגס, שלא מזכיר בכלום את השחקן שהוא היה בפרטיזן בלגרד, אבל שחרור של ביינום יעשה את העבודה. קאמינגס יקבל את הדקות שלו, את הביטחון שלו ויהיה פחות עצבני ויותר יעיל. במאגר מוסגר בלי סוגריים אני אזכיר שעליתי על הקטע הבעייתי איתו כבר מזמן, אבל אם צריך לשים את שניהם על המאזניים ולהחליט אז ביינום בחוץ, קאמינגס בפנים. מסיבה פשוטה: ביינום כבר נכשל פה. קאמינגס עוד לא קיבל על עצמו את תפקיד המנהיג מבין הגארדים ודי ברור לי שאם ביינום לא יהיה בסביבה, יהיה לו קל יותר לעשות את זה. אם ייכשל גם הוא, הוא לא יהיה פה בעונה הבאה.

אותו עניין לגבי סוס היאור המכונה גם המלך פייסל, שלגביו סיפרתי לכם כבר בתחילת הדרך שמדובר ככל הנראה בעוד קיבו סטיוארט או רנדי ווייט לכל היותר. מסוג השחקנים האלה שצביקה שרף אוהב להביא. כוח, עוצמה, מאסה, אבל בעיית הגנה בולטת וקושי להתחבר למשחק קבוצתי. לזכותו של הפייסל, קטש לא באמת נתן לו את משחקי ה-30 דקות לערב שהוא היה רגיל אליהם. לחובתו, אני כבר קורא שהוא מתחיל לדבר ולפתוח את הפה נגד המאמן.

הדרכים פשוטות: או לשחרר מיידית ולפצות את השחקנים, מה שהנהלות בדרך כלל לא אוהבות לעשות כי זה מאוד כואב בכיס. או לשגר מסרים באמצעות סוכני שחקנים, שהשניים האלה פנויים להובלה מבחינת המערכת ואז למצוא מישהו שיהיה מוכן לשלם עליהם.

הפלוס של הצעד הראשון הוא זעזוע מיידי לקבוצה ותחושה שהמערכת הזו חשובה למישהו והיא לא מתחילה, חלילה, להתרגל לספוג הפסדים ולקבל אותם באדישות. מעבר לזה, יש פה גם אלמנט של ניקיון. מתחילים מחדש, מנסים משהו אחר. שחקנים רגישים לזה ואמורים להגיב בהתאם. המינוס הוא כמובן אובדן של המון כסף. זה כמו להוריד אסלה על מאות אלפי דולרים ולשלוח אותם לים.

הפעולה השנייה היא כזו שבעצם פותחת שלב חדש ולא ברור, שבו השניים שייכים-ולא-שייכים, כמו שהיו פיליקס וביופורד באיזשהו שלב. הם כאן ולא כאן, ובדרך כלל ההשפעה יותר מזיקה מאשר מועילה. הפלוס הוא בחיסכון הכספי. תבוא איזה קבוצה, תשלם לפחות חלק משכרו של השחקן ושתיקח אותו לאלף אלפי עזאזל.

הצעד נוסף שבא בחשבון הוא לשחרר את עודד קטש ושני עוזריו בבת אחת. לא נכחיש זאת, גם זה אפשרי. זה נראה כמו צעד גדול מדי עבור הנהלת מכבי ת"א כרגע. העניין הוא, שחוץ מצביקה שרף שבא בכלל להיות מנכ"ל, אין אף אחד שפנוי כרגע אלא אם כן עושים מהלך רבי פנחס הגרשוני בזמנו ומשדלים את החבר אלדד אקוניס, נניח, בעבור מזומנים לרוב, להעביר אליהם את המוטרף שבמאמנים שהגיע לעדנה מסוימת בגילו המאוחר – החבר אפרים בירנבוים. מהלך נאה ומעניין, אם כי בני השרון מאוד תכעס וייתכן שגם אפרים הנשגב יפתיע ויאמר שהוא לא הולך לשום מקום ומכבד את חוזהו למרות ההצעה המפתה עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ, שסוף-סוף הגיעה אחרי עידן ועידנים.

אל תשללו מהלך שמביא לפה פתאום את שרון דרוקר מאוסטנד לעונה וחצי, ומשאיר את מאמננו הלאומי על מקומו כמנכ"ל. לדרוקר ודאי יהיה יותר קל להשתחרר מאוסטנד באיזה תירוץ. מי יהיה העוזר שלו? מה אני יודע, אולי גור שלף? חשבתם על זה?

לפעמים פתרונות מונחים ממש מתחת לאף. הכל תלוי בנכונות של ההנהלה לבצע. הגיוני יותר ששחקן יילך הביתה מאשר מאמן, בטח כשמדובר באחד כמו קטש שגדל במועדון ובטח יינתן לו לפחות הקרדיט לא להיות המוחלף הראשון. יש גם דרך ארץ, יו נואו, ויחס מועדף כלפי מישהו שיצא מהבטן לעומת אחד כמו ספאחיה שהגיע לרגע.

אבל להגיד לכם שאפשרות כמו בירנבוים או דרוקר עם שלף או מישהו אחר כעוזרם, זה משהו שלא יכול לצאת לפועל?

יכול. הכל יכול להיות.

בקיצור, יהיה מעניין נגד אריס סלוניקי. לדעתי מכבי לוקחים פה די בקלות, ואז אולי תהיה רגיעה מסוימת.

ואולי לא.