בערב נתון אחד בני השרון מביסה את מכבי ללא רחמים, כאשר מאיר טפירו אחד (הגם שהוא יחיד ומיוחד) קולע בדיוק כמו וויל ביינום, מרכוס פייזר, דריק שארפ, וונטיגו קאמינגס, דייויד בלות'נטאל ואלכס גארסיה גם יחד.
באותו ערב עושה גילי מוסינזון בכפר בלום 28 נקודות ב-13 מ-19 מהשדה, פלוס 17 ריבאונדים, בסך הכל שעות בודדות לפני ששאקיל אוניל מצליח (?) לעשות בדנבר לא יותר משש נקודות ב-3 מ-7, בתוספת שמונה ריבאונדים לא מנחמים כלל ועיקר, לאור ה-26 בראש שמקבלת מיאמי מהאייברסונים. באותו מקום ובאותה שעה, אגב, שוהה דוויין ווייד על המגרש רק 19 דקות - שזה יוצא פחות מחברו לקבוצה דורל רייט, ולא הרבה יותר מפני הארדאוויי המיותר. במהלך אותן 19 דקות זורק האיש שטרם פגש זריקה שהוא לא אוהב רק שמונה פעמים.
באותו ערב בדיוק עושה צחוק תומר שטיינהאור בן ה-41 פלוס (בכלל, הרבה פלוסים לו לשטיינהאור, באחריות. מלה של וארזה) מיריבים נמרצים ורכים בשנים, וקולע לא פחות מ-19 נקודות בניצחון החוץ החשוב של קבוצתו, הפועל "מרנין" טבעון, על הפועל עמק יזרעאל. בינתיים, כמה מאות קילומטר דרומה משם, מסייע ג'ו דאוסן בן האלוהים-יודע-כמה (ארבעים וחמש? ארבעים ושש? ארבעים ושבע? שבעים ושמונה??) לחבריו בעירוני נס ציונה, שחלקם יכלו בשקט גמור להיות ילדיו, לנצח בקרב צמרת את הפועל בארי, תוך שהוא תורם שש נקודות תמימות ובעיקר הרבה ג'ו דאוסניות.
באותו ערב ממש, אבל ממש, טאו ויטוריה, הקבוצה שביתה הוא בדרך כלל מאוד מבצרה, עושה מאמץ עילאי, בסופו היא מצליחה איכשהו להפסיד באולמה, ועוד למי? לבילבאו.
באותו ערב, או אחר הצהרים (אין לי מושג מתי משחק מי שם), מתחפשות פנאתינייקוס ואולימפיאקוס לגולדן סטייט ווריורס, וקולעות 106 ו-112 מול, בהתאמה, קולוסוס ואגלאו (לה קלע איברהים ג'אבר 19 נקודות ברבע אחד ו-40 בסך הכל, אבל זה כבר ממש שולי).
והיו עניינים גם באיטליה (כל היודע דבר על מקום הימצאו של הפסד הליגה הראשון של סיינה, מתבקש לפנות לשוטה הנבואה הקרוב למקום מגוריו) ובעוד כל מיני מקומות, וביום שלישי בערב בטח יופיע שוב החבר סטנלי ברנדי וייתן עוד משחק של 18 ו-12 או משהו כזה, אבל בשלב זה החלטתי שמספיק לי.
החלטתי שכל אלה, וחבריהם שכבר ממש לא היו לי כוחות וסבלנות אליהם, הינם די והותר מבחינת כמות האירועים והנתונים ההגיוניים לערב אחד. הדבר היחיד שהיה חסר להשלמת האווירה היה "השיר ההגיוני" המופלא של סופרטראמפ. אז מצאתי אותו כאן ויצאתי להתאוששות. יש גבול.
shaharhermelin@gmail.com