אפשר היה להבחין במשחק נגד אריס, שלמרות שיתוף כל אחד עשר השחקנים שעומדים לרשותו, עודד קטש כבר מציב היררכיה ברורה יותר. מעבר לזה, גם החילופים הפכו להיות פחות או יותר קבועים ולא נעשו בתכיפות כל כך גדולה כמו במשחקים קודמים.

במשחקים קודמים נראה שאין בדיוק יד מכוונת, כי שחקנים שיחקו פרקי זמן קצרים והיו המון חילופים שהגיעו לפעמים נגד כיוון המשחק ואפילו באופן הפוך ליכולתו של שחקן מסוים.

קטש התחיל ליצור את הדגשים שלו לאט-לאט. בשבועות האחרונים הוא עשה את זה עם מוריס והלפרין, כשנתן להם יותר דקות באופן ברור, ונגד אריס המשיך גם עם בלות'נטל וקאמינגס. היו הפעם יותר שחקנים שקיבלו דקות משמעותיות מאשר קודם לכן. ההחלטות מתקבלות בזו אחר זו. יש מי שיגיד שזה קצת מאוחר, אבל לפחות הן מתקבלות סוף-סוף.

ישנם עוד מספר עניינים בולטים שאני רוצה לעמוד עליהם כאן:

שינוי מאוד בולט בשני משחקי היורוליג האחרונים, כולל ההפסד במילאנו ועוד יותר נגד אריס, זו הדחיקה של עמרי כספי לקצה הספסל. על אף הפוטנציאל של כספי, היותו שחקן מתוצרת בית וההסכם לגבי מינימום דקות משחק – כספי עבר להיות השחקן ה-11 ביורוליג ואני בעד המהלך הזה. הוא עושה אמיתית ראשונה בבוגרים של מכבי ת"א וזה לגמרי לגיטימי שהוא יהיה האחרון בסגל מבחינת מה שנהוג להגדיר כמעמד.

קטש הלך עם דייויד בלות'נטל שתפס יום קליעה מצוין. הבעיה עם בלות'נטל ידועה: הוא באמת כמעט אך ורק שחקן של קליעה, שמתקשה לכדרר ולעבור שחקן. אם יש פה הנהגת קו עקרוני כמו שאני חושב, יהיה מעניין לראות מה יעשה עודד קטש בערב שבו בלות'נטל יקלע באחוזים לא טובים. אם הוא יחזיר מיד את כספי וינסה שוב להחליף ביניהם בסדרי גודל הדקות שהם מקבלים, זה עלול לערער שוב את הרוטציה כולה ואת הביטחון של בלות'נטל. בפועל, אין בסגל סמול פורוורד אחר שיכול למלא ברמה גבוהה את עמדת הסמול פורוורד.

בעניין אחר, קטש סוף-סוף עשה סדר, ככה נראה לפחות, בעניין הרכז שלו. וונטיגו קאמינגס רכז ראשון, וויל ביינום רכז שני. אם אני לא טועה, הם לא שיחקו יחד במהלך המשחק נגד אריס אפילו פעם אחת. קאמינגס יוצא, ביינום נכנס . יותר מזה, שש דקות לסיום המשחק קטש הוציא את ביינום והכניס את קאמינגס, בין השאר גם כדי לתת לו את הדקות האחרונות ולהראות לו שהוא סומך עליו. זה לא היה חילוף הכרחי מקצועית, אלא בעיקר כזה שמטרתו להעניק ביטחון עצמי לשחקן.

יש גם חילוף קבוע לשארפ והוא אלכס גארסיה. זה מסתדר מצוין, כי גארסיה הכי קרוב לתכונות של שארפ ולדברים שהוא נותן במגרש.

בין הגבוהים, המשחק חולק באופן גס לצמדים שילכו כנראה יחד גם בהמשך לפחות עד שניקולה וויצ'יץ' יחזור לפעילות ויש עוד הרבה זמן עד שזה יקרה. מוריס עם באטיסטה, פייזר עם אליהו. אני חושב שהם מתאימים מבחינת התכונות שלהם.

בכלל, מוריס שחקן גדול, ולחשוב שהוא הובא כמחליף וכמשלים. איפה מכבי ת"א היו בלעדיו ואיזה מזל יש להם שהוא איתו. הוא עוזר בהגנה לכולם, נותן גגות, דבק שמחבר שחקנים וקולע באחוזים גבוהים כמעט בכל משחק.

בסך הכל, מכבי ת"א עומדת על 2:5 בתום חצי סיבוב. המצב רחוק מלהיות נורא, נוקיה תמיד היה אולם שקשה לנצח בו ומכבי לא הפסידה אף משחק ביתי. בשבוע הבא היא תנצח כנראה את לה מאן בצרפת, תקבל עוד קצת ביטחון ועוד מסוגלת לסיים את המשחקים במקום הראשון בבית. אחרי הכל, הרמה הגבוהה ביותר ביורוליג מצטמצמת למשהו כמו 8 או 10 קבוצות ולא יותר, ושם המקום הטבעי של מכבי ת"א.

gilse@inter.net.il