ולפינתנו השבועית (שפרסומה מותנה בדבר אחד: האם תומר סלע בן החודשיים ועשרה ימים איפשר אותה, או לא), הלוא היא פינת האנקדוטות שלאחר המשחק של מכבי ת"א ביורוליג.

עוד לפני מכבי ת"א, אני חושב שראיתי שחקן-שחקן. ברייסי רייט, בחור צעיר, גארד בעונה הראשונה שלו באירופה, הוא אחד שכדאי לשים עליו עין. הוא אמנם הסריח את המגרש משלוש (0 מ-6), אבל הראה הרבה תכונות שתפסו את העין. חדירה טובה, מהירות, יכולת לשחק בשתי עמדות הגארד, ראיית משחק טובה. נראה ומריח לי כמו שחקן שיגיע רחוק.

עוד אחד על אריס. פעם היה נהוג לומר, ואני חושב שזה עדיין תקף, ששחקנים שמגיעים בפעם הראשונה להיכל נוקיה, צריכים לשלם מס על הופעת בכורה.

במקרה של אריס, שלא היתה כאן משהו כמו 15 שנים, זה בלט מאוד גם ברמת הקבוצה וגם ברמת השחקנים הזרים בעיקר. טרל קאסל, ריישון טרי, ג'רמייה מאסי, גם ברייסי רייט, שיחקו פחות טוב משהם יכולים (ולזה צריך להוסיף כמובן אינטנסיביות הגנתית בולטת מהרגיל אצל מכבי ת"א). חוץ מזה, מה עם איזה יווני אחד נורמלי? בחו"כ.

אריס מאוד בינונית מחוץ לאולם שלה. וגם שם, אגב, היא לא איזו פצצת אנרגיות. להפסיד בבית למילאנו ולנצח את א.א.ל לאריסה ב-2 הפרש, זה, נו, פשוט בינוניות לשמה.

לענייני מכבי. אני יושב היום כמו איזה אפנדי מדושן ומבסוט מהעולם. כל התחזיות שלי לגבי טרנס מוריס עוד מהרגעים הראשונים בהפועל ירושלים התממשו. ומה שעוד יותר התממש, זה הבקשה כאן, מלפני כמה שבועות, שלא להסתפק בקטעים ההגנתיים של מוריס, ולא להגדיר אותו יותר כשחקן משלים או לקטלג אותו כשחקן הגנה.

הבן אדם קולע באחוזים גבוהים מאוד ובמובן הזה הוא מאוד מזכיר את מייסיאו באסטון. דאנקים, טיפים בריבאונד התקפה, ליי-אפים, תנועה מצוינת בלי כדור לשטח פנוי כדי לקבל מסירה. יש לו 15 מ-18 בשני המשחקים האחרונים, שזה 83% אחוז ו-9 זריקות למשחק. נאו יור טוקינג, בייבי.

פיסקה גם על מרקוס פייזר סוס יאור. בלי לבדוק, אני מעריך שהוא ראשון או שני במכבי ת"א בטבלת מר נקודה לדקה. העובדה שגם במשחק טוב שלו הוא מקבל פחות מ-15 דקות בעייתית בעיניי. חלק מהאשמה היא כמובן על סוס היאור עצמו, ששוב הסתבך בעבירות. חלק מהעניין הוא אצל עודד קטש בראש. במשחק כמו זה, המלך פייסל היה צריך לשחק יותר, כולל לדחוף אותו ולאתגר אותו ליותר דקות הגנה טובות מול מאסי. נקודה.

קטש צריך להראות שהוא סומך עליו. בינתיים, לפחות לדעתי, הוא לא עושה את זה. וגם אם כן, זה רק פה ושם, בין הטיפות, ולא בלב שלם. יכול להיות שהוא לא מת עליו. אני מניח שזה קורה בין מאמן לשחקנים מסוימים לפעמים, גם אם כולם יכחישו את זה.

באטיסטה סיים עם חמישה אסיסטים וזה מרשים, אם כי לפחות שניים מהם נראו מאוד ממוזלים ומקריים. מה שחשוב הוא, שהבן אדם החליט שגם למסור זה חשוב לפעמים. ואם הוא מוסר, זה משנה לגמרי את המצב כולו. מסירות בין גבוהים זו דרך פנטסטית לשבור הגנות מבפנים ולהשיג נקודת באחוזים טובים. גם סוס יאור, אגב, מרים את הראש לפעמים וזה יפה.

הכדרור של באטיסטה בתוך הצבע הוא אחד האלמנטים הכי מוזרים בעיניי. אני זוכר את קווין מגי עושה את זה לפעמים, אבל לא עד כדי כך. זאת אומרת, קווין היה מנסה למצוא לעצמו מקום לפני שהוא מרים את עצמו למעלה בעזרת הניתור (היה נמוך יותר מבאטיסטה), אבל בעזרת כדרור או שניים. כאן זה סיפור אחר לגמרי, האיש מכדרר וחופר משהו כמו 4 או 5 פעמים ובכל זאת מצליח לעשות מזה נקודות לפעמים, מבלי שההגנות מוציאות לו את הכדור מהיד. אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת. מאז ימי גיל חמו בנוער של מכבי פ"ת לא זכור לי שחקן כזה, שיודע איפה לעמוד, שהכדורים נופלים בדיוק אליו ושעושה סלים מכלום. ואללה, הם אפילו דומים קצת, חמו ובאטיסטה.

והיי, תרשמו את הרגע. זה היה המשחק הראשון העונה של וויל ביינום בלי אף איבוד. למעשה, הפעם השנייה שלו ב-29 משחקים שהוא מסיים בלי איבוד כדור. הקודמת היתה נגד פנתינאייקוס בבית. בשני המקרים מכבי ניצחה.

לא צחוק. אמנם ביינום שיחק רק 16 דקות נגד אריס ורק 17 דקות אז נגד פנתינאייקוס, ואם היה משחק 30 זה היה קורה, אבל עבור שחקן של שלושה איבודים בממוצע למשחק, זה באמת הישג נאה כרפאל.

יכול להיות שעוד אעשה כאן סיכום סיבוב, אבל יותר סביר שלא כיוון שאין פגרה וממשיכים לשחק כרגיל, כאילו כלום, כבר בשבוע הבא. אני אסכם את זה במשפט אחד: הקבוצה שהכי נהניתי לראות בבית של מכבי היא ריטאס וילנה, ושחקן הסיבוב בבית הזה, ככה בשליפה ומבלי לבדוק ולהשוות, הוא הסנטר מריונאס פטראביצ'וס. אחד שאף אחד לא חשב עליו או החשיב אותו.

אבל כדורסל ביורוליג מתחילים לשחק בטופ 16 והלאה. כל מה שקורה עכשיו הוא לא יותר משלבי הרצה לגיבוש הקבוצות לקראת פברואר. ממש לא הרבה יותר מזה.

עוד נדבר על זה הרבה, אה?

סופ"ש נאה כרפאל לכם בשלב זה.