לא שזה היה קשה מדי, אבל סביר להניח שכל מי שצפה במשחק בין הפועל חולון ומכבי תל אביב - שם לב למיקרופון שהצמידו אנשי ערוץ הספורט לשופט עידו ברגמן. בעזרת אותו מיקרופון, ניתן היה לשמוע בקלות, בבהירות ובזמן אמת חלק מהדיאלוגים, שניהל ברגמן במהלך המשחק עם שחקנים, מאמנים, שופטי המזכירות וכן הלאה.

כמובן שלא מדובר במשהו חדשני וראשון מסוגו. בארצות הברית מיושם כבר די הרבה שנים עיקרון ה"wired" ("על הקו", בתרגום העברי של ערוץ הספורט, שאני חייב לומר שאיכשהו לא נשמע טבעי וזורם כלל ועיקר) אצל מאמנים, שחקנים ושופטים בכל ענפי הספורט המובילים, וכבר זכינו לגרסאות כחול-לבן שלו גם בכדורסל וגם בענף-שאין-לנקוב-בשמו.

אישית, אני חושב שזה רעיון לא רע בכלל להצמיד מיקרופון לשופט, אבל בה בעת ובאותו זמן ממש - זה עלול להיות רעיון לא משהו. זה רעיון טוב, כי הרי לא חסרים מצבים בהם הקולות המגיעים און-ליין מהפרקט מוסיפים הרבה למשחק, ומעצימים את חוויית הצפייה בו. הדוגמה הטובה ביותר מהזמן האחרון, היא כמובן זו מגמר הפיינל-פור 2007 בין מכבי וירושלים. מאיר טפירו, שזה עתה נשרק נגדו האופנסיב המפורסם, השולח אותו לספסל עם חמש עבירות, פונה כמעט בדמעות לאיש שלקח את השריקה, ושלגמרי במקרה הוא-הוא הממושדר שבין השופטים, סמי בכר: "למה אתה עושה לי את זה? אתה לא מתבייש, סמי? אתה לא מתבייש? כל הקריירה שלי אני מחכה למשחק הזה". אין ספק - רגע ספורטיבי וטלוויזיוני נדיר וחזק ביותר מכל בחינה שהיא, שהיה מאבד לפחות 90 אחוז מעוצמתו לולא יכולנו לצרף למראות גם את הקולות מהשטח.

אז נכון שמצד הצופים מדובר בתוספת שיכולה, ובדרך כלל אף הופכת להיות משמעותית, אבל ישנו גם הצד השני של המטבע, זה של השופט. נתון ראשון: על מנת להוציא מעצמו את המקסימום, שופט חייב להיות מרוכז לחלוטין במשחק מהשנייה הראשונה ועד האחרונה. נתון שני: במהלך המשחק, כל משחק, מתנהלים דיאלוגים שונים, בדציבלים ובניואנסים שונים, בין השופט לנוכחים אחרים באולם. נתון שלישי: לשופט המחובר אין כל אפשרות לדעת מתי מחליטים בניידת השידור לפתוח את המיקרופון, ולהביא את דבריו בשידור חי לאומה. יכול להיות שיש סיכום על כך שלא משדרים ברגעים מאוד ספציפיים - נאמר התייעצויות בין השופטים לבין עצמם וכאלה - ויכול להיות שלא. לא יודע. אבל ברמה העקרונית לא מאמין שיש הסכמה על צנזורה.

חברו את כל הנתונים הללו, ותגיעו לתוצאה הלא בלתי-הגיונית כי החיבור למיקרופון עלול לפגום, ולפעמים אולי אף משמעותית, ברמת הריכוז של השופט. למה? כי במקום שהכל יזרום לו בטבעיות, ושהוא יקבל כל החלטה באופן כמו שהוא אמור, עלול אותו שופט להיות עסוק בינו לבינו בשאלות כמו "האם כרגע שומעים אותי?", "האם לומר לבן אלף ז__ת הזה את מה שאני באמת רוצה להגיד לו? ובאופן שבו אני רוצה להגיד לו את זה?" וכן הלאה וכן הלאה. וזה, לעניות דעתי הלא קובעת, ממש לא טוב.

קחו סיטואציה אלמנטרית, בה אמור שופט להפעיל את מלוא האוטוריטה שלו כדי להרגיע את אחד הספסלים. מניסיון אני יכול לומר לכם, כי ישנם בכדורסל מצבים, ובעיקר אנשים, המחייבים צורת פנייה מאוד אסרטיבית מצד השופט, ולפעמים מאוד-מאוד אסרטיבית, על מנת להגיע לתוצאה הרצויה. כל ירידה ברמת האסרטיביות - מה שבהחלט יכול להיגרם אם השופט יעסיק את עצמו יותר מדי ב"מה יגידו עליי עכשיו אם ישמעו אותי" וכו' - עלולה להשפיע על האווירה במגרש מאותו רגע ועד לסיום המשחק, ובדרך כלל לא באופן חיובי.

בשורה התחתונה? וואלה לא יודע. החלטה קשה. בעצם, בכלל לא החלטה קשה. הרי להיות שופט סיימתי כבר לפני לא מעט זמן. עכשיו אני צופה, אז אני בעד הצופים. יתכבדו אנשי ערוץ הספורט, ערוץ 10 וכל מי שמשדר כדורסל, וימשדרו את מי שרק יסכים. הסכים? בעיה שלו, עכשיו שיתמודד עם העניין, על כל השלכותיו ותוצאותיו האפשריות, ובעיקר הבלתי אפשריות.

ועוד בקשה קטנה בנושא זה: אם לא קשה מדי, ומאחר שההחלטה נפלה כי בצד של הצופים אנחנו, אנא ודאו כי פתחון הפה האלקטרוני יינתן רק לשופטים היותר "צבעוניים". נכון שטוד וורניק פרש, אבל ישנם עדיין מספיק מועמדים ראויים ואם לא - הרי שגם בלי לשוחח על כך עם יו"ר הדירקטוריון, אין לי ספק ש'כדורסלע' ישמח לקחת על עצמו לארגן את תחרות "ממושדר נולד", או "מחובר נולד" או איך שלא נקרא לזה. נראה לי, שהפעם נעשה זאת בשיתוף רבבות גולשי האתר בארץ ובתפוצות. הלא כבר החלטנו שאנחנו בעד הקולות מהשטח.

Shaharhermelin@gmail.com