עבר כבר מספיק זמן כדי שאפשר יהיה לדבר קצת על אסטבן באטיסטה, שיחד עם אלכס גארסיה הגיע באיחור למכבי ת"א. הנקודה שהכי מעניינת אותי לגביו היא השאלה, האם הוא עד כדי כך לא מסוגל לזרוק מארבעה-חמישה מטר, או שיש פה איזה מחסום פסיכולוגי שנבנה לאורך הרבה שנים שאפשר אולי להסיר. קצת מוזר בעיניי ששחקן כל-כך לא שלם הגיע ושיחק ב-NBA. העובדה שהוא כבר לא שם, היא אולי התשובה הכי טובה לתמיהה הזו.

אצל באטיסטה, הרוב המכריע של הזריקות מגיע מתוך רדיוס של מטר וחצי פחות או יותר, בעיקר קרש-סל. אם הוא היה מסוגל לעלות לקליעה מאזור ההיי-פוסט, או אפילו חצי מטר פנימה, הוא היה מגוון מאוד את המשחק שלו והופך קשה יותר לשמירה. אני לא יודע אם עובדים איתו על זה באימונים, אבל הוא עדיין צעיר יחסית ובהנחה שמכבי ת"א מצאה כאן שחקן להרבה שנים, כדאי לה לעבוד איתו על זה חזק ביומיום. מצד שני, יכול להיות שהוא כל כך נעול על הסגנון שלו, שיהיה קשה מאוד להוציא אותו מהרגלים ישנים. שווה לבדוק, בכל אופן.

היתרונות הגדולים ביותר שלו הם התמצאות בצבע וגישה החלטית לריבאונד התקפה, תוך שימוש בגוף הגדול שלו. הוא שמאלי מובהק, שאוהב לקבל כדור בתוך הצבע, לכדרר לכיוון האמצע, לבצע סבסוב מהיר ולסיים ביד שמאל באחוזי קליעה גבוהים. קצת כמו גור שלף בזמנו.

אולי היריבות עדיין לא מכירות אותו מספיק, כי הוא נמצא בעונה הראשונה שלו באירופה. בהקשר הזה של סבסוב לצד שמאל, קבוצות שמבצעות דאבל-אפ - ומלאגה מיעטה מאוד לעשות את זה הפעם - יכולות לחסום אותו בקלות יחסית. העזרה צריכה לבוא מכיוון אמצע הצבע, בעוד השחקן ששומר עליו יסגור לו את צד שמאל. במצב כזה באטיסטה, שלא מוגדר כמלך האסיסטים ומאוד רחוק מזה, עלול להסתבך, לבצע צעדים או סתם למסור כדור לשומקום.

אם הוא מקבל כדור מצד ימין של ההתקפה, הוא יחפש שוב את יד שמאל וינסה ללכת לאמצע הצבע. לחילופין, ינסה בעזרת כדרורים להתקדם ולדחוף ולהרוויח עוד חצי מטר, כדי לקלוע את הקרש-סל האהוב עליו. שחקן די צפוי, בסופו של דבר, אבל טוב מאוד בתחומי המטר וחצי על מטר וחצי, יודע להשתמש בהטעיות הקפצה וגם מסיים מוצלח תוך שימוש בלוח.

אם רק היה הופך את המסירה לכלי קבוע אצלו, המשחק שלו היה טוב יותר ושלם יותר. זו לא רק המסירה עצמה, כמו גם שחרור הכדור המהיר מהיד. לפעמים חצי שנייה עושה את ההבדל והעובדה שבמשחק של מכבי ת"א יש מעט הנעות כדור מהירות משחקן לשחקן בדקות שהוא על המגרש, נובעת מההחזקה הממושכת שלו בכדור. לפעמים הוא תוקע את המשחק שנייה אחת יותר מדי. אוקיי, שתי שניות יותר מדי. זה פוגע בקבוצה.

אז מסירה וקליעה מחצי מרחק הן שתי התכונות שחסרות לו במיוחד, אבל העובדה שהפעולות שלו שקופות יחסית לא הופכות אותו לשחקן לא חכם. אני חושב שבתחומו הוא בהחלט יודע את העבודה.

זו פשוט שאלה של 'יכול או לא יכול להפוך לשחקן שלם יותר'. כל עוד הוא משחק ככה ואלה התכונות שהוא מביא למשחק, הוא יושב בול על המערכת והצרכים של מכבי ת"א. שחקן שלא אמור לקבל יותר מ-20 דקות בערב, אוהב להקריב, נלחם על כל כדור, משקיע ומוסיף דומיננטיות בריבאונד התקפה, תחום שמכבי ת"א היתה חלשה בו יחסית בשנים האחרונות.

הוא משמש גם חוסם טוב בפיקנ'רול, מתגלגל יפה פנימה ויודע לקלוט כדור ולסיים אותו בסל. חותך מצוין לסל גם בלי כדור ודי מהיר יחסית לממדי גופו.

בהגנה, לעומת זאת, בכל מה שקשור לפיקנ'רול, הוא פחות טוב. זה לא הצד החזק שלו. הוא יוצא לעזור רק חצי דרך או שלושת רבעי דרך, ולא מספיק זריז ברגליים כדי להוות שומר מוצלח. בסופו של דבר, הגארד היריב עובר בחלק גדול מהמקרים גם את השומר שלו וגם את באטיסטה.

הוא ריבאונדר טוב עם פוטנציאל לעשרה ריבאונד במשחק, במיוחד בזכות העבודה שלו בריבאונד ההתקפה. העניין הוא, שבהגנה טרנס מוריס מעלים גם אותו וגם את פייזר והמספרים ההגנתיים שלו קטנים משהם יכולים להיות. בסופו של דבר, זו לא תחרות. הריבאונד צריך ליפול בידיים הנכונות ולא משנה אם זה א', ב' או ג'.

בסך הכל, אסטבן באטיסטה הוא רכש טוב, שמכבי ת"א צריכה להמשיך ולטפח ועם הזמן לכוון עוד יותר טוב ועוד יותר נכון לדרישות הקבוצתיות.

gilse@inter.net.il