גילוי סופר-דופר נאות: לכותב אין שמץ של מושג אם המשחק הועבר בשידור חי בטלוויזיה הבלגית ו/או אם היתה ניידת שידור באיזור, ו/או אם ניתן להתחבר לאולם באוסטנד באמצעות הלוויין הכי משוכלל שקיים או לא יודע מה.

והשאלה היא: עד כמה גרוע יכול להיות הרעיון לשדר משחק בין שרון דרוקר ואוסטנד לבין מולי קצורין וננו גינזבורג מנימבורק בגביע יול"ב. עד כמה, זה מה שאני שואל. עד כמה?

לכאורה אין על מה ואין עם מי לדבר. הרי אם לא משדרים את הפועל ירושלים בקאזאן ובזאדאר, למה שישדרו את אוסטנד נגד נימבורק?

למה? כי יש לכם ארבעה ערוצים, זה למה. ולאחרים יש עוד שני ערוצים.

וכי בעונה שעברה, כשהפועל ירושלים שודרה בערוץ הראשון, נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, ששודרו כל משחקי החוץ שלה.

גם נימבורק וגם אוסטנד נמצאות בעמדות טובות יותר מאשר הנציגות הישראליות, ירושלים וגליל עליון. יש סיכוי טוב ששתיהן יעברו לשלב הבא יחד. זה עדיין לא מאוחר לשדר גם בהמשך.

בדמיוני ראיתי שידור נאה כרפאל. אפילו בהפתעה, אפילו בטעות, מה זה משנה איך ולמה. קידומון נאה עם מאמננו שחור השיער לשעבר שמגיע להתארח אצל דרוקר באוסטנד ואגב כך דופק כמה משפטים על המתרחש בכדורסל הישראלי. אחר כך גם דרוקר מדבר ומשבח את עבודתו של קצורין בעונה הזו, מביע צער על הידרדרותה של הפועל ירושלים ומעדיף "להתמקד במשחק נגד מולי וננו, קוראים לי לתדרוך האחרון".

הנה, אפילו סידרתי צילום בו נותן מאמננו שחור השיער לשעבר את ברכת הדרך לכל ערוץ ישראלי גאה לשדר את המשחק ולעשות קצת שירות טוב לאוהדי הכדורסל האירופי, כמו גם למאמנינו המצטיינים באירופה, אבל אף אחד לא לקח.

צריך להודות, במקביל, שהעסק לא עד כדי כך אטום וחסר סיכוי. בזמן האחרון יש אפילו שיפור. ספורט 5 לייב החל לשדר משחקים מהיורוליג שיש בהם מעורבות של כוחותינו (שאראס, כידוע, הוא יהודי ערך אבל כל עוד אפשר לראות את פנתינאיקוס מה זה משנה אם עבר ברית מלה או לא; גם מאמננו הגולה במצולמים ועוד יבוא רבי פנחס הגרשוני וצבאו האדום עימו).

צ'רלטון, יש אומרים, התעוררו והחלו לשדר אולימפיאקוס-פנתינאייקוס מדי שבוע, אם כי חיבור אליהם אין לי, ואין לי חיבור אליהם. מה גם שלשדר כדורסל יווני ממש על ליגת חרטאבונה שלנו ובאותם זמנים, זה קצת בעייתי. בכל זאת, על ליגת חרטאבונה מבוססים חיינו המקצועיים, בסופו של עניין. אבל נותנים לך – קח. אני לא משלם להם, אבל אחרים ודאי כן. שייהנו, תודה רבה גם לצ'רלטון. בהחלט.

יש סימני חיים בערוצים, גם כדורסל אירופי מקבל לגיטימציה. הכל בזכות התחרות בין הערוצים, לא שפתאום אוהדי הכדורסל האירופי נעשו כל כך חשובים.

אבל אני עדיין מחכה להברקות הקטנות, הבלתי צפויות. דרוקר נגד קצורין היתה יכולה להיות אחת מהן. שידור צדדי בערוץ טיז אל נאבי מצידי, עם איזה כתב שטח שחי באזור ולוקח איתו איזה מצלמה מג'ייפה משנת 2001 שעדיין עובדת. תפתיעו אותנו, יא אולוהים אתכם. בקטנות תפתיעו.

היינו בקטע הזה ועוד נהיה. לפעמים קצת נמאס לקטר, אבל אולי לתלונות המצטברות האלה, החוזרות על עצמן, יש בסופו של דבר איזו השפעה. בכל זאת, דברים זזים קצת. לאט מדי, קצת מדי, אבל זזים.

נמשיך לטפטף חומרים מרירים מפעם לפעם, יש מצב שזה עוזר.