האמת, תיכננתי להקדיש את הקטע הזה למשהו אחר לגמרי - להיעדרן המוחלט של הגנות במשחק בין גלבוע/עפולה לירושלים, פלוס כל מיני נספחים שעלו תוך כדי שיחה עם יו"ר הדירקטוריון, אבל אז הגיע המייל ממאיר וזרק אותי לכיוון אחר לגמרי, ולטעמי מדליק הרבה יותר מהטיילת שנבנתה מול עינינו הצופות בערוץ הספורט.

לא משנה, עוד נמצא את הזמן להתעסק עם העניין הזה. בעצם, יודעים מה? שני משפטים בכל זאת, כי באמת מדובר במשהו מדהים. היה איזשהו שלב במשחק, בו עברו איזה 16-15 התקפות ברציפות, בלי שמי מהקבוצות תצליח לבצע ולו עצירה נורמלית אחת בהגנה. נדמה לי שלא ממש צריך להרחיב מעבר לכך, נכון?

עד כאן בעניין הזה, כמו שנוהג לומר אמנון לוי, וכעת למייל של מאיר, שהולך כך:

שחר שלום,

אני יודע שאתה אוהד, או לפחות חש סימפטיה עמוקה להפועל עפולה/גלבוע, או גלבוע/עפולה או מה שזה לא יהיה. חצי גמר הגביע עוד לפניהם, ובליגה יש להניח שהם ייאבקו בתחתית עד הסוף, אבל רציתי לספר לך שתואר אחד לפחות מובטח להם: השחקן עם השם הכי מדליק בליגה, ולדעתי אי פעם: אקינה איבקווה.

לא יודע למה, השם הזה תפס אותי ותפס אותי חזק. איזה שם! תאמר אותו לעצמך כמה פעמים בקול רם, ותשמע במו אוזניך איך זה מתנגן. ממש מיוזיק טו מיי אירז כמו שאומרים. אני מוכן להרחיק לכת ולהצהיר, שלא זכור לי שם מדליק יותר בליגה הבכירה לדורותיה. אפילו לא פיטי סיסומס, שהיה לא מזמן בחידת "בעל המאה", וגם לא יוברט רוברטס, או רוברט יוברטס (איך קראו לו, לעזאזל?). אני מוכן אפילו להרחיק עוד יותר לכת, ולומר שלא פגשתי שם מדליק יותר גם באירופה וגם ב-NBA, ואני מדבר כמובן על שמות אורגינליים, לא על כינויים. כמי ששולט בעשורים הקודמים: מה דעתך, התחרפנתי לגמרי או רק חלקית?

מאיר

או-אה, או-אה, לאן הכנסת את עצמך. צניחה חופשית לתוך בור ללא תחתית. קודם כל ולפני הכל, כל דבר שקשור בהעדפות הוא עניין סובייקטיבי: כל אחד אוהב משהו אחר ולכל אחד נשמע משהו אחר יותר טוב, מדליק, צורם או סתמי. אין לי ספק שכל מי שאי פעם ראה כדורסל בארץ, יקפוץ וישלוף שם אחר שתפס אותו, ואני מוכן לחתום שאיבקווה לא יככב בראש הרשימות של כולם, או אפילו של הרוב.

אם כבר שאלת את דעתי, הרי שגם לטעמי האישי איבקווה ממש, אבל ממש-ממש, הוא לא השם בה"א הידיעה. מי כן? שאלה טובה. בוא נראה. אצלנו היו יוברט רוברטס (ככה קראו לו), למונט סטרות'רס (אקס מכבי רמת גן ומכבי ירושלים), טרנס סטנסברי (הרצליה) - כולם שמות ראויים ביותר בעיניי. היה גם מקסים קרופאצ'ב (אילת, גבעת שמואל, ירושלים), וגם זה שם טוב, אבל מעל כולם היו כמובן שמריהו זסלבסקי (גבת/יגור) וקדמיאל שפרינגר (הפועל ירושלים, מכבי קרית מוצקין, הפועל חיפה), ונראה אותך מוצא שמות כחול-לבן חזקים יותר.

ב-NBA היו אין סוף שמות, אבל ממש אין צורך ללכת אחורה, משום שגם כרגע משחקים שם כמה וכמה שמות לא פחות חזקים בעיניי: קלנה אזוביקה (גולדן סטייט), ג'באריס קריטנטון (לייקרס), אייסי לאו (אטלנטה, ורק אפשר לדמיין את המאמן שלו צורח עליו אחרי כל טעות: אייסי, לא!), ואיך אפשר בלי דסאגנה דיופ (דאלאס)?

אבל עזוב הכל - ישראל, אמריקה, אירופה, אסיה או אוקיאניה - התשובה האמיתית לסוגיה שהעלית נמצאת בספר הזהב של צסק"א מוסקבה הגדולה משנות ה-70'. ביום שתמצא שם שמגרד את הקרסוליים של אלז'אן ז'ארמוחמאדוב תחזור אליי, או-קיי? ההגנה (לא זו של ירושלים וגלבוע/עפולה. להן אין) סיימה, ברוך השם.