"אם כבר NBA, ואם אתה כבר מוצא זמן לעסוק במיאמי היט, אולי תידרש לסוגיית הוושינגטון וויזארדס שלאחר הפציעה של גילברט "אני אקח כמה שלשות שיבוא לי למרות שאני קולע אותן ב-30 אחוז" ארינאס?", שואל / מציע הקורא גל דגון.

יודע מה? זה בהחלט רעיון מצוין להידרש לשעה קלה לסוגיית וושינגטון, ולו בשל העובדה שכבר הרבה זמן לא הקדשתי תשומת לב של ממש לאיש מהקבוצה הזו, למעט, איך לא, בדיוק אותו גילברט "אני אקח כמה שלשות שיבוא לי למרות שאני קולע אותן ב-36 אחוז (נא לדייק, גל)" ארינאס, וגם זה היה כבר לפני יותר משנה. איך הזמן טס כשנהנים.

בעצם, כשאני חושב על זה, הפעם האחרונה שבאמת התעניינתי בוושינגטון היתה לפני כמעט 30 שנה, בעונת האליפות ההיסטורית של 1977-78, כשהם עדיין היו בולטס ולא וויזארדס. הימים היו ימים אחרים לגמרי (סן אנטוניו, למשל, שיחקה במזרח), ויכולת המעקב אחר הליגה היתה מוגבלת פי כמה וכמה, אבל את הכוכבים שהובילו את הבולטס לשתי סדרות גמר רצופות הכרתי גם הכרתי.

בואו נראה. ראש וראשון לוושינגטונאים של אותם ימים היה The Big E, אלווין הייז. יא-וואראדי איזה שחקן. פורוורד-סנטר אדיר, כמעט בלתי ניתן לעצירה משני צדי המגרש. יחד איתו, נאבקו מתחת לסלים ווס אנסלד הענק והמפחיד-למדי ומיץ' קופצ'אק. בחוץ שיחקו טום הנדרסון, צ'רלי ג'ונסון, קווין גריווי, פיל צ'ניר, בוב "גרייהאונד" דנדרידג', שהגיע באותה שנה ממילווקי, ולארי רייט. המאמן היה דיק מוטה האגדי. פשששש, קבוצה-קבוצה.

האמת, במהלך העונה הרגילה הם לא ממש התעלו, וסיימו עם מאזן סולידי ותו לא של 38-44, אבל אז בא הפלייאוף, והבולטס הדיחו בזו אחר זו את אטלנטה (חוכמה גדולה, באמת), סן אנטוניו ופילדלפיה, כדי לפגוש בגמר את סיאטל סופרסוניקס של דניס ג'ונסון ז"ל, ג'ק סיקמה, גאס וויליאמס, "דאונטאון" פרדי בראון ומרווין וובסטר. זו היתה חתיכת סדרת גמר, שהגיעה למשחק שביעי אותו ניצחו הבולטס בסיאטל, 99:105. אנסלד נבחר ל-MVP של הסדרה, ואחד הפרסים לקבוצה (או אולי עונש, תלוי את מי שואלים) היה טיול לישראל בפגרה ומשחק ראווה מול מכבי ת"א ביד אליהו. הבולטס לא ממש התאמצו, הפסידו בנקודה (97:98 אם אני זוכר נכון. בוא נבדוק רגע בגוגל.. וואלה, ממש ככה) וסידרו לעיתונות הספורט כותרות בנוסח "מכבי על גג העולם", או משהו כזה.

שנה אחר כך שוב נפגשו הבולטס והסוניקס בגמר ה-NBA, והפעם סיאטל ניצחה בקלות יחסית 1:4. זהו, מאז לא בדיוק עקבתי באדיקות אחרי וושינגטון, גם לא כשהפכו את עצמם מכדורי רובה לקוסמים. היה, כמובן, הבאזז הגדול סביב הצטרפותו לקבוצה של ג'ורדן, אבל גם הוא דעך די מהר מבחינתי (כלומר, גם הבאזז וגם ג'ורדן), עד שבא ארינאס ושוב עורר עניין מסוים, אולם גם זה היה יותר עניין בו כשחקן ופחות בקבוצה כמכלול.

צודק גל. הגיע הזמן להתייחס ולראות מי ומה יש לנו שם בימים אלה ממש, כשאייג'נט זירו פצוע ולא משליך בלי הכרה כל כדור שנקלע, תרתי משמע, לסביבתו. ראשית, הוויזארדס נותנים עד לרגע כתיבת השורות עונה מצוינת, בוודאי יחסית לציפיות. מאזן של 17:22 ומקום רביעי במזרח, כשהכוכב הגדול מסופסל החל מהשבוע השלישי למשחקים, הוא הרבה יותר מראוי. מבחינתם, הם עולים כשווים מול כל קבוצה, והתוצאות בהתאם. לראיה, הקורבן האחרון היתה דאלאס, סוג של מועמדת לתואר, בעיקר בעיני עצמה, שחטפה 18 הפרש ב"וריזון סנטר".

איך הם עושים זאת? קודם כל עם ג'ורדן אחר - אדי ג'ורדן - מאמן מצוין, שלא בטוח שתמיד מקבל את הקרדיט לו הוא ראוי. כבר ארבע עונות בקבוצה, והאחראי העיקרי לכך שהיא חזרה להיות קבוצת פלייאוף אחרי יותר מ-15 שנה של חופשות קיץ מוקדמות.

על המגרש, יש לוויזארדס את קארון באטלר, שנותן עד עכשיו עונה גדולה עם 22 נקודות, שבעה ריבאונדים ו-4.5 אסיסטים. לצדו, אנטואן ג'יימיסון עם מספרי אולסטאר לכל דבר (21.5 נק', 10.7 ריב'), וחבורה שלמה ומאוזנת - ברנדן הייווד, דשון סטיבנסון, רוג'ר מייסון, אנטוניו דניאלס ואחרים - התורמת מעצמה מאה אחוז, ולפעמים יותר מזה, בכל מקום וקטגוריה.

לא חושב שזה יספיק להם ליותר ממקום בפלייאוף, וכל עוד בוסטון ודטרויט באזור בטח שאין מה לדבר על שחזור האליפות ההיא מ-78'. גם לא ממש ברור מה יקרה אם וכאשר ארינאס יחזור, ואיך ישפיעו על יכולתם של חבריו העשרים-ומשהו ניסיונות זריקה שלו מדי ערב, אבל בכל מקרה הוויזארדס, גם בזכותו של גל אבל בעיקר בזכות עצמם, הרוויחו ביושר את תשומת לבי בתדירות של יותר מפעם ב-30 שנה. מה שמגיע - מגיע.

shaharhermelin@gmail.com

(דבר יו"ר הדירקטוריון: הלו, סר. ש, הכל טוב ונאה עד מאוד ועד בלי ועד אין קץ. ועם זאת, היות שנגעת בלארי רייט האגדי, הוחלט לצייד את העם בלינק לראיון שנערך איתו ממש לא מזמן באתר היורוליג. והרי לארי רייט הוא זה הוביל את באנקו די רומא לזכייתה היחידה בתואר האירופי אחרי ניצחון בגמר על ברצלונה ב-1984. הוא אפילו זוכר את הטיול לישראל, מה אתה יודע. הנה הלינק למיטיבי אנגלית, ולנוחות בני העם והנתינים בתפוצות).