בעוד שלושה שבועות יתקיים בניו אורלינס משחק האולסטאר ה-57 של ה-NBA. אני יודע את זה לא משום שאני רואה בסוף השבוע של האולסטאר איזו פסגה מסעירה ומרגשת במיוחד של כדורסל, כמו כמה ממכריי, ולכן סופר את הימים והשעות שנותרו עד לתחילתו, אלא פשוט משום שבאחד האתרים נתקלתי בסוף השבוע בידיעה על בחירת החמישיות למשחק. זה הכל.

הקדשתי את הדקה המתבקשת למעבר על השמות. דוויין ווייד, ג'ייסון קיד, דווייט האוורד, לברון ג'יימס וקווין גארנט במזרח, שזה בהחלט סביר; קובי בראיינט, אלן אייברסון, יאו מינג, טים דאנקן וכרמלו אנתוני במערב. כן, סטיב נאש שוב הושאר על ידי המצביעים מחוץ לחמישיית המערב. אין וגם לא יהיה להם מושג, אבל לא לשם כך התכנסתי הפעם.

בלי שום קשר למי ישחק באולסטאר ומי לא. הגיע הזמן לניעור סופר-רציני של האירוע הזה, שאוהבים לקרוא לו בכל מיני שמות מפוצצים (בעיקר במחלקות הפרומו של הערוצים המשדרים אותו), אבל למעשה הוא כבר מזמן הפך לאחד הדברים המשמימים שניתן למצוא בתחום הכדורסל ובספורט בכלל.

בהתחלה, זה היה רק משחק, אחר כך, הוסיפו לו את השלשות וההטבעות. כיום, מדובר בשלושה ימים של קוקטיילים ומסיבות, שלצערם הגדול של כל המשתתפים מופרעים מדי פעם על ידי הנ"ל, כמו גם על ידי התוספות של השנים האחרונות - משחק הרוקי'ז נגד הסופמור'ז, ה"שוטינג סטארז" (תחרות קליעות בהשתתפות, שחקן, שחקנית וכוכב עבר) ותחרות הכישורים האישיים המצחיקה, המזכירה אוסף משימות של פעולה לא מוצלחת במיוחד בתנועת נוער. מה השלב הבא? תחרות אכילת נקניקיות והמבורגרים בין שאקיל או'ניל לששת הכלבים שלו (לכלבים אין סיכוי)?

טוב, נקניקיות אולי לא, אבל מאחר שדייויד סטרן וחבריו לא עושים רושם שבכוונתם לבטל את הוויקאנד, הנה כמה רעיונות איך, אולי, להפיח רוח חיים בחולה המיותר הזה, השוכב זה מכבר במצב של מוות קליני:

משחק בין כוכבי העבר: מי לא יהיה מוכן לשלם כל סכום כדי לראות שוב על המגרש, ולו לכמה דקות, את המופלאים שבמופלאים עליהם גדלנו? כמה מסקרן יהיה לראות האם ג'ורדן, ד"ר ג'יי ודומיניק ווילקינס עדיין מצליחים לשהות קצת באוויר, האם מג'יק עדיין רואה בו זמנית את כל המגרש, האם לארי בירד, ג'ורג' גרווין ואלכס אינגליש עדיין פוגעים מכל נקודה על הפרקט, האם קארים עוד מוצא את הטבעת עם הסקיי-הוק, האם יהיו ניצולים בעימותים מתחת לסל בין מוזס מאלון, ביל וולטון, ביל ליימביר, פטריק יואינג, קווין מקהייל והאקים אולאג'וואן וכן הלאה וכן הלאה. כוכב אורח בין אגדות העבר: שאקיל או'ניל.

משחק בין מאמנים לשופטים: הווווו, על זה הייתי מוכן לשלם, ואפילו לא מעט. תנו למאמנים כמה דקות להיכנס בזברות, שמקצרות להם את החיים על בסיס יומי, ולשופטים לסגור חשבון עם מי שבכל משחק יושבים להם על האוזן מהשנייה הראשונה ועד הבאזר האחרון. עזבו את היתרון האיכותי הבולט עד מאוד שיש לפיגורות כמו דוק ריברס, מייק ד'אנטוני, סם מיצ'ל, פט ריילי, פיל ג'קסון וחבריהם המאמנים. יהיה אש. צפו לתוצאת סיום בסגנון 12:10 (בהרוגים ופצועים, כן?). המלצה לשופט אורח: שאקיל או'ניל.

חיובים: או-קיי, אז צריך תחרות קליעה אחת, אבל מספיק כבר עם השלשות. הרי מיצינו את העניין מכל כיוון אפשרי. למה לא נלך על גוד אולד פאשן חיובים? ממש כמו בשכונה, מכל נקודה אפשרית על הפרקט - מקרוב, מרחוק, מרחוק מאוד, מאחורי הסל, לא משנה. חשבתם שלזרוק תוך דקה 25 כדורים מחמש תחנות שונות זה לחץ? חכו ותראו מה יקרה בתחרות הזו. הפרס למנצחים: לצפות במפסידים נאלצים לסחוט עבירת תוקף במתפרצת משאקיל או'ניל.

הטבעות: שוב, מסורת רבת שנים שחשוב לשמר, אבל גם כאן חובה לשנות באופן דרסטי. הגיע הזמן לשים סוף לכל ההמצאות האלו של ניתור מעל אנשים, בעיניים קשורות, תוך כדי העברת כדור מתחת לברך או מחובקים עם עז. מעתה, יאפשר התקנון רק שני סוגים של הטבעות: או מקו העונשין וצפונה, כמו שעשו בזמנו הדוקטור וג'ורדן, או במטרה מוצהרת לנפץ את הסל, א-לה דריל דאוקינס. היתרון של הסוג הראשון - הניסיונות המוצלחים ייצאו מדהים וכל השאר סתם יקרעו מצחוק את כל הצופים. היתרון של הסוג השני - הוא יאפשר את השתתפותו של שאקיל או'ניל.

משחק האולסטאר עצמו: מעתה ועד בכלל ייאסר לחלוטין על כל השחקנים לנקוט בכל צורה של הגנה, ובמקביל תתיר החוקה אך ורק הטבעות וזריקות לשלוש. אה נכון, ככה זה גם היום. אי לכך ובהתאם לזאת, כנראה שגם השנה נחמיץ בחגיגיות את העניין. אפילו אם שאקיל יהיה שם.

shaharhermelin@gmail.com