גארי ניל היה מלך הסלים בטורקיה עד לפני כמה שבועות, כשהגיעה אליו קריאה מברצלונה להצטרף אליה ולשחק בליגה הכי טובה באירופה. הוא גארד בן 24, 1.93, בוגר מכללת טוסון סטייט. היה סקורר מצוין במכללה, אבל לא נבחר בדראפט ולא הצליח להשתחל ל-NBA בשום דרך. יותר מזה, נכון לספטמבר האחרון הוא לא מצא קבוצה שתשלם לו שכר ראוי תמורת שירותיו.

הוא כבר היה על סף פרישה מכדורסל והחליט ללמד היסטוריה בתיכון בבולטימור תמורת שכר של 3,000 דולר בחודש. איכשהו, הגיעה אליו קרשיאקה, אותו קבוצה שנתנה את הצ'אנס הראשון גם למרקוס סלוטר, וסידרה לו חוזה של 65 אלף דולר לעונה. חצי עונה הוא היה שם, אבל ממוצע נקודות של 23.6 נקודות למשחק והשתלבות של קרשיאקה בין שש הראשונות בליגה הטורקית שהתחזקה השנה, הקפיצה כמה קבוצות מתעניינות. זה נגמר בכך שברצלונה שילמה לטורקים 370 אלף דולר כדי לשחרר אותו. עכשיו הוא שם.

אני נזכר בכל זה, כי אני מאוד מתלהב מפי. ג'יי. טאקר. לא שהרקע דומה, טאקר כבר נגע קצת ב-NBA עם טורונטו ראפטורס לפני שנפלט לליגת הפיתוח ואחריה גם לכדורסל האירופי בשכר שאין לי מושג מהו, אבל הוא בטח גדול יותר מ-65 אלף דולר. יכול להיות שאני טועה באבחנה, אבל אם לא אז אני באמת לא מבין למה בדיוק קבוצות מחכות. או שאולי הן לא מחכות, אבל לא הכל אנחנו יודעים וכבר עכשיו מתרחש ומתרגש מעל ראשינו מאבק ענקים בין צסק"א לחימקי מוסקבה לגביו.

כל קבוצה גדולה צריכה שחקן כזה. כל קבוצה כולל כולן. ריבאונדר התקפה גדול, מלהיב ומכניס אנרגיות, יש לו טווח קליעה של חמישה-ששה מטר, יכול לכדרר ולעבור שחקן באחד על אחד, לא סוליסט לחלוטין ואפשר עוד לכוון אותו לכיוון משחק קבוצתי ובעיקר חזק כמו שלא ברא השטן ונראה גדול יותר ממה שהוא באמת.

הוא צריך למצוא את המשחק שלו גם מעבר לתחומים המוגדרים של לעשות סלים מריבאונד התקפה, או בהתקפת מעבר. הוא צריך לדעת איך לשחק בהתקפה עומדת, איך למסור לשחקן פנוי, איך לשפר את אחוזי העונשין. אבל בסך הכל יש פה חבילה, שמי שיתנפל עליה עכשיו וישקיע בשחקן הזה יכול לראות רק ברכה.

צריך לזכור שהוא בעונה אירופית ראשונה. בחור צעיר, עדיין לא בן 23. נראה ונשמע כמו בחור טוב בסופו של דבר, שלא מחפש רק את טובת עצמו. הייתי הולך עליו. שתי רכישות מתוך הליגה (טימי באוורס וטרנס מוריס) הוכיחו רק בזמן האחרון, שלא צריך להפוך עולם כדי למצוא שחקנים, אחרת עוד עלול לנחות עליך איזה נואל פליקס או וויל בליילוק שלא משתלבים ולא מבינים מה רוצים מהם.

פי. ג'יי טאקר נמצא בשלב שבו הוא נותן כבוד לשחקנים שלצידו, ולא מנסה לגנוב בכוח מאף אחד למרות שמטבעו הוא חזק, מתפרץ ודומיננטי על המגרש. גם העובדה שהוא משחק 22 דקות בממוצע למשחק בקבוצה שיש בה הרבה כלים, עשויה לעזור לו כשיגיע היום בו ימצא את עצמו בקבוצה גדולה וחזקה יותר מחולון. עדיף לספוג מצב נתון כזה בעונה הראשונה באירופה, מאשר להיות כוכב שמשחק 34 דקות בקבוצה קטנה ולא יורד מהמגרש ואחר כך מגיע למועדון גדול, עולה ויורד מהספסל ולא מבין מה קרה ומה רוצים ממנו.

אם אני כבר בעניין של המשחק מאתמול בין חולון לירושלים, רק עוד התייחסות אחת: גיא פניני מגזים, ממש מגזים. הוא מתעסק עם שחקני יריב שלא צורך, מעיף חבטות לכל כיוון, שולח מכות ודחיפות בלי שום סיבה. שום דבר מזה לא חדש. אבל היי, אתמול הוא דחף גם את חביב הסיפרה טריי סימונס ולא נבליג על כך.

גם גילי מוסינזון היה כזה כזכור, ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שבעונה הנוכחית, שהיא גם הטובה ביותר שלו בקריירה, לא שמענו אף מלה מאף אחד על התגרויות ופרובוקציות מצידו. מוסינזון בן 30 בערך, וסוף-סוף נגמל, כנראה. יהיה מאוד חבל אם נצטרך לחכות כל כך הרבה שנים עד שפניני יגיע לגיל הזה כדי לקבל סימנים ראשונים שהוא מתבגר.

הוא שחקן מספיק טוב כדי להסתדר בלי הברדק שהוא עושה על המגרש. לא תמיד זה יסתיים בחיוך. יום אחד מישהו עוד עלול לאבד את הראש על המגרש, ובשם כל המוכים והחבולים למיניהם יגמור לפניני את הפרצוף. וגם אם זה לא יקרה, מה שגיא עושה מיותר ודוחה. אני מניח שבתוך תוכו הוא מודע לזה ולא מסוגל להפסיק. בטוח שהוא מספיק אינטליגנטי להבין. מישהו מוכרח לנטרל אותו משטויות, למרות שלפעמים, כמו במקרה הטראש טוק הנועז מול מרקוס פייזר סוס יאור, דברים כאלה יכולים לעזור לך להשיג תואר בסופו של ערב.