מכבי תל אביב מול אולימפיאקוס בהיכל השלום והאחווה. אגב, כל פעם מחדש מצחיק אותי השם הזה. זה בערך כמו שיקראו לאולם בישראל "היכל הסדר, המינהל התקין ולקיחת האחריות". לא משנה, חזרה למשחק.
ברור לחלוטין שיהיה משחק חם-אש. מה שלא ברור בכלל הוא מי ינצח, ומה שעוד פחות ברור אבל מעניין יותר, לפחות אותי, הוא מה מעדיף דן שמיר.

כן, אמרתי דן שמיר. אותי זה מעניין יותר. ביום ראשון הקרוב מכבי במלחה, עם כל הזכרונות הטריים של שתי הקבוצות מגמר הגביע, עם כל הקיטורים של מכבי (על השיפוט) ושל הירושלמים (על התלונות של מכבי ועל החרמת טקס הענקת הגביע), עם כל מה שמפגש בין ירושלים למכבי במלחה כולל ממילא וכן הלאה וכן הלאה.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני תמה מה רוצים בירושלים שיקרה בפיראוס. עזבו את הקשקושים שמכבי לא מעניינת אותם, שהם עסוקים רק בקבוצה שלהם בלה-בלה-בלה. כל ירושלים תעקוב מקרוב אחרי המשחק הערב, ותחזיק אצבעות ל...למי, בעצם?

בואו נראה, יש מצב שזה יילך כך: יסיים לו דן שמיר את אימון הערב במלחה, יגיע לביתו, יישב בנחת על הכורסה (או אולי דווקא ישכב בניחותא על הספה, מה אני יודע?) ויכוון את הממיר לערוץ 10. מעניין, באמת מעניין אילו מחשבות יחלפו בראשו. לא ישנו לו יכולת אישית של שחקן זה או אחר, תרגיל X או תרגיל Y בהתקפה, מי שומר על מי בהגנה וכו'. אין לי ספק, שאת כל הפרטים האלה הוא יכול לדקלם מבלי לטעות גם אם תעירו אותו בשלוש לפנות בוקר. בשורה התחתונה, מה רוצה דן שמיר? איך הוא היה מעדיף שייגמר המשחק?

מצד אחד, אולי טוב לו שאולימפיאקוס ינצחו בגדול? הרי ניצחון שכזה רק יעמיק את הבור המנטלי, אליו צנחו המכבים אחרי גמר הגביע (וכולנו יודעים שעם כל הכבוד, עירוני רמת גן זה לא בדיוק הסולם האידיאלי לצאת מבור שכזה)? בהחלט יכול להיות שלדעתו כדאי שזה מה שיקרה.

מצד שני, מי כמוהו מכיר את מכבי, ואת המחויבות המוחלטת שלהם לנצח בכל משחק, או לכל הפחות לא להפסיד פעמיים ברציפות. מי אמר שהפסד לינאקיסים לא יכניס דווקא את מכבי למוטיבציה עוד יותר גדולה לקראת ירושלים? ולא שחסרה להם כזו, כן? בהחלט ייתכן שזה דווקא מה שיקרה.

לכן, מצד שלישי, אולי באמת כדאי לו שמכבי ינצחו? כי אז, יחד עם הניצחון הקליל והגדול על ר"ג, ישתכנעו המכבים שהם חזרו לעצמם, יגיעו למלחה כשאפם טיפה'לה למעלה מדי ולחבר'ה שלו יהיה קל יותר לתת להם עוד בומבה חביבה ישר על הראש? לכן, ממש לא מן הנמנע שעדיף מבחינתו שמכבי ינצחו.

אבל מצד רביעי, ניצחון של מכבי כבר ייצור אצלם רצף של ניצחונות, כלומר מומנטום חיובי ביותר, כלומר שיקום של הביטחון העצמי שנפגע בגמר הגביע, כלומר צרות להפועל ירושלים. מה הוא צריך את זה? אי לכך, אולי יש לשקול בחיוב את האופציה שמכבי יפסידו?

מצד חמישי, יכול להיות שכדאי אפילו שהם יפסידו בתום דרמה גדולה ומורטת עצבים? נגיד מסל עם הבאזר או אחרי שתי הארכות? אין כמו הפסד שכזה כדי להנחית על ראשי השחקנים, המאמנים, ההנהלה והאוהדים פטישון קטנטן וצנוע של 50,000 קילו. הלא יש סיכוי גדול שהפסד שכזה יתובל בעוד תלונות על השיפוט, על התנהגות הקהל, על ההשתוללות של ינאקיס וכיוצא בהללו, גם התקשורת בארץ לא תשכח לחבר את זה להפסד בגמר, מישהו יעלה על דל מקלדתו את המושג "לוזרים", וכולם ינתחו את הפגיעה בסיכויים להגיע להצלבה. כל אחד מאלה בפני עצמו, וכמובן שכולם גם יחד, יכולים להוביל את מכבי בואכה מלחה כשראשי אנשיה אי שם באדמה, נכון? נכון ולכן לא מן הנמנע שבהחלט כדאי לירושלים שכך יהיה.

מצד שישי, הרי הפסד כזה רק יטריף לחלוטין את החלק הקטנטן שעדיין לא הוטרף סופית אצל שרף, מזרחי, פנאן וכל השחקנים. ועל מי הם יוציאו את כל הקריזה - אחד על השני? לא. על הקהל היווני? ברור שלא. על בני המשפחות בבית? חס ושלום. על התקשורת? אולי קצת, אבל לא מספיק כדי להירגע. מי נשאר? הפועל ירושלים. אז אולי כדאי שמכבי תנצח בתום דרמה גדולה?

מצד שביעי....טוב, חלאס, הרי אין לזה סוף. ירצו דן שמיר או מי מאנשי ירושלים לפתור את התעלומה קבל עם וכדורסלע - וולקאם. לא ירצו, נסתדר לבד. בינתיים, ובמחשבה מספר לא-יודע-איזה, נראה לי שהשאלה שמעסיקה את אנשי שתי הקבוצות היא בכלל: מי שופט ביום ראשון. לא ככה?

shaharhermelin@gmail.com