מכבי הערב בקובנה, מה שמאפשר להמון כתבים ופרשנים למלא אלפי אינצ'ים בדיווחים, תחזיות וניתוחים, אבל בו זמנית מעניק למדור הזדמנות מצוינת לעסוק בספורט בו מצטיינים מדינתנו בכלל וחובבי הספורט בה בפרט - הפינטוז.

כולם מפנטזים כאן כל הזמן, ועזבו לרגע את הפנטזיות המדיניות / פוליטיות / צבאיות / חברתיות / מיניות וכו'. ברשותכם נישאר בספורט. על מה לא חולמים אצלנו: על העפלה לטורנירים הבכירים בענף-שאין-לנקוב-בשמו (ברור. אולי בעוד 50 שנה, כשיגדילו את מספר המשתתפות בטורנירים האלה ל-128, וגם אז לא בטוח), על השתלבותה של שחר פאר בעשירייה המובילה בעולם (אולי פעם, כשיהיו לה חבטות הגשה במהירות של מעל 35 קמ"ש), על המוני אלופים אולימפיים (עדיף במקצועות שאינם "עסקנות" או "טיסות במחלקה ראשונה וקוקטיילים על חשבון כספי משלם המסים"), על איגוד כדורסל שמנהל מפעל גביע ראוי לשמו וכן הלאה וכן הלאה.

אז גם לי מותר, ואפילו בהקשר של ז'לגיריס-מכבי. באמת למה לא? במקום לעסוק בעימות הצפוי הערב בין מרקוס בראון, מרקו פופוביץ', דחואן קולינס ודאמיר מרקוטה מכאן, לבין וונטיגו קאמינגס, טרנס מוריס, יותם הלפרין ואסטבן באטיסטה משם - למה שלא אעלה למגרש הדימיוני שלי את שני הסגלים הגדולים ביותר שהעמידו שני המועדונים לאורך עשרות שנות פעילותם הענפה? חבל על הזמן איזה משחק זה יכול להיות. הרבה יותר אטרקטיבי מזה הצפוי הערב, עם כל הכבוד לכולם, כן?

נתחיל עם מכבי, והאמת היא שזה ממש לא כל כך קל. שתי קבוצות גדולות מתמודדות כאן על הבכורה: זו של שלהי שנות ה-70' ותחילת שנות ה-80', וזו של 2005-2003. מיקי, מוטי, סילבר, בוטרייט, וויליאמס, פרי, גריפין ושות', מול פארקר, שאראס, וויצ'יץ', באסטון, בורשטיין, שארפ וחבריהם. יסלחו לי כל שאר ההרכבים, כולל אלה שכללו את קווין מגי ז"ל, וייבדלו לחיים ארוכים ובריאים דורון ג'מצ'י, לי ג'ונסון, קני בארלו, ווילי סימס, חן ליפין, נדב הנפלד, עודד קטש, דורון שפר, נייט האפמן וכן הלאה. לעניות דעתי הלא קובעת - הם פשוט היו פחות טובים משתי הקבוצות הנ"ל, ומאחר שזו הפנטזיה שלי, זו ולא אחרת היא הבעיה שלהם.

פשששש, לא פשוט העסק הזה. לא פשוט בכלל. שתי קבוצות של שחקנים אדירים, ווינריות וקלאץ' מכאן ועד טורונטו, ים אינטליגנציה על המגרש, המון עוצמה, המון אופי. הייתי עושה אנ-דנ-דינו, אבל הפתרון הזה כבר הוחרם ונוכס על ידי פינה אחרת כאן באתר. אין ברירה, חייבים להחליט. בפוטו-פיניש, בעזרת קולות הימאים והחיילים ואחרי הורדת ההצבעות הכפולות של חברי הכנסת - נלך על הצעירים יותר. נראה לי שבשורה התחתונה הם היו קצת יותר טובים. אכזרית היא ההכרעה, אולם היא חייבת ליפול איכשהו.

אצל ז'לגיריס העניינים פשוטים הרבה יותר. עם כל הערכתנו להרכב שהדהים את אירופה כולה ב-1999 וזכה באליפות היבשת - בראשות תיוס אדני, סאוליוס שטומברגאס, אנתוני בואי, אורליוס ז'וקאוסקאס (היי, הוא עדיין בסגל גם הערב! בן כמה הוא? 35? 36? 82?) - הוא עדיין רחוק מרחק לא קטן מהקבוצה בה"א הידיעה שידע המועדון, זו של אמצע שנות ה-80'.

וויי-וויי-וויי איזו קבוצה זו היתה: סטארים ותותחני-על בזכות עצמם כמו רימאס קורטינאייטיס, ולדמאראס חומיצ'יוס וסרג'יוס יובאישה, לצדם שחקנים מוכשרים ואינטליגנטיים כמו גינטארס קראפיקאס, ארונאס ויסוסקאס, גינטראס אייניקיס ואלגירדאס בראזיס, ומעל כולם, תרתי משמע, ארווידאס סאבוניס, האגדה, האיש ולא פחות חשוב - לעולם ועד הסנטר הפותח של "חיל התותחנים".

זו היתה הקבוצה ששברה את המונופול של צסק"א מוסקבה על הכדורסל הסובייטי, זכתה באליפות במשך שלוש עונות ברציפות (1987-1985) וזקפה אל על את ראשו של כל ליטאי באשר הוא. היא, ולא אחרת, היתה הבסיס העיקרי לכל ההצלחות הליטאיות, מאז זכתה מדינה זו שוב בעצמאותה לפני 18 שנה בדיוק. "משולש הזהב" שלה - סאבוניס, קורטינאייטיס וחומיצ'יוס - מילא תפקיד מרכזי בזכייתה של ברית המועצות בזהב האולימפי בסיאול 88', ואפשר להמשיך ולהפליג בשבחה עוד ועוד. זהו היריב הראוי מכל להתמודד היום מול מכבי ההיא על המגרש הדימיוני שלי.

"אם כן, גבירותיי ורבותיי", היה פותח ודאי השדר הרשמי של האתר, ד.ד., את שידור הקרב הגדול, "הנה הם עולים ובאים. הצהוב-כחול המוכר של המכבים מתל אביב, מול הירוק-לבן המסורתי של ז'לגיריס. שמעו את הקהל, איזה רגע גדול. איזה משחק צפוי לנו כאן!".

ונשאלת השאלה: באמת איזה משחק צפוי לנו כאן? כלומר, ברור שמשחק גדול, אולם ידם של מי תהיה על העליונה? האם יצליח שאראס להתגבר על התרגשותו הגדולה ועל הרעד בכל גופו למראה הענקים שאת מקומם ירש?

איזה סנטר ימסור יותר אסיסטים - סאבוניס או וויצ'יץ'? האם יצליחו וויצ'יץ' ובאסטון לדגדג את סאבוניס, והאם יוכל האיש הגדול עצמו להתעשת ולשכוח את השלשה ההיא של שארפ במשחק ההוא בשלהי קריירתו המפוארת? האם תהיה לליטאים תשובה לאנתוני פארקר המופלא? מה יעשו במכבי כדי לא לספוג מבול של שלשות על הראש מאוסף מכונות הירייה הליטאי? האם יוכל בורשטיין לעצור את חומיצ'יוס וההפך?

אין ספור שאלות ותהיות, שתשובות להן, או לפחות לרובן, אין בידינו כרגע. אבל אמרנו כבר: מה שבטוח - ושוב, בלי להעליב אף אחד - הוא שהמשחק הזה יהיה טוב ומעניין לאין שיעור מהעימות שיתקיים הערב בעולם המציאות הקר והאכזר. עובדה.

shaharhermelin@gmail.com