אני חייב להודות (בעצם, לא חייב, סתם מעוניין), שהופתעתי לקרוא ידיעות שמבשרות על חידוש חוזהו, ככל הנראה, של מאמננו הלאומי במכבי ת"א. לא מהרעיון עצמו, כמו מהעיתוי שלו.

ולכל המתפרצים, רק רגע, הנה אני מסביר.

צביקה שרף עשה משהו במכבי ת"א בשבועות שאחרי עזיבתו של עודד קטש, נתקשה להכחיש זאת. הוא ייצב את המערכת, סידר לאנשים את הרהיטים בראש והביס את ריאל מדריד במשחק שהיה מאוד חשוב להמשך הדרך והגברת הסיכויים להתקדם ביורוליג.

מהצד השני עומדים ההפסד המדהים להפועל ירושלים בגמר הגביע אחרי יתרון ב-22 נקודות, התבוסה בקובנה, ההפסד לבני השרון ושני המשחקים החורקים מאוד בבית נגד גלבוע/עפולה, בליגה ובגביע.

ועדיין, לא זה העניין.

מוזר לי לשמוע תמיכה כזו מפי רענן כץ ודיווחים על כך שגם שמעל'ה מזרחי בעניין (ומוני פנאן בטח, הם חברים טובים, ואם יש מצב שקיימת תמיכה עקרונית, אין לי ספק שפנאן יצטרף). מוזר לי לשמוע אותה עכשיו, אחרי הפסד לבני השרון ועוד לפני שהובטח המקום בהצלבה.

במכבי ת"א שאני מכיר וזוכר משנים רבות, מאמן לא זוכה בהחלטה עקרונית להחתים אותו על חוזה המשך בעונה שבה הוא מפספס תואר, או מספר ימים אחרי הפסד ליגה ביתי. הפסד שקורה אחת לשנתיים-שלוש בערך.

יש פה כמה וכמה אפשרויות:

או שהדיבורים והפטפוטים והכתבות על כך שאפי בירנבוים הוא האיש הנכון, ושהגיע הזמן ולמה לא ואולי כדאי, גרמו לאנשי מכבי לנסות להרגיע את המערכת ואולי גם את מאמננו בעצמו, ולהוציא לתקשורת ידיעה שתרגיע את העניין (אם כי היא נשארת לא סגורה, כך שתמיד אפשר לצאת ממנה בעתיד).

או שבאמת חושבים שם בהנהלה שמאמננו, על אף הנפילות המסוימות, הוא האיש הנכון במקום הנכון בכל מקרה, בלי קשר אם יעלה להצלבה, יגיע לפיינל פור האירופי או יזכה באליפות כאן בליגת חרטאבונה.

או שהחליטו לקצר עניין ומאחר שפיני גרשון כבר לא יגיע ודייויד בלאט גם לא והאלטרנטיבות האחרות אולי לא מספיק מוצאות חן בעיניהם, למה לא לסכם בעצם את הסיפור כבר עכשיו וזהו?

נראה מוזר ולא אופייני למערכת של מכבי ת"א. הם אמנם אוהבים לסכם דברים מראש לגבי שחקנים והארכות חוזים בסביבות פברואר-מרץ (כמו במקרה טרנס מוריס, שהחוזה שלו יוארך בשנתיים), אבל בכל מה שקשור למאמנים תמיד העדיפו לחכות – עד כמה שאני יודע – ולראות לאילו תוצאות הקבוצה תגיע. וכאן, במקרה הזה, לא רק שמכבי ת"א הפסידה בגמר הגביע באופן מביך, שום דבר עדיין לא מובטח לא ביורוליג או בפיינל פור הישראלי. וברוב המכריע של המקרים בהם מאמן לא זכה בתואר במכבי ת"א, הוא לא המשיך בה.

כמובן שעל פי חוקי מרפי, מכבי תביס הערב את אולימפיאקוס ב-20 הפרש ותשים רגל וחצי, כמו שאומרים, בשלב הבא.

בנוסף, הרושם התיאורטי שנוצר והיה תקף עד לאחרונה הוא, שמאמננו לא הולך לשום מקום. אבל יכול להיות שמישהו הבין פתאום, שאם מכבי תעמוד במטרות שנותרו לה ומינויו של שרף יסתכם באקט חירום שהתברר כמוצלח, עלולות לצוץ בעיות.

למשל, יכולה להתפתח סיטואציה לא נוחה אם וכאשר חוזהו של מאמננו לא יחודש, והוא יחליט פתאום שלא מתאים לו לחזור למשרת המנכ"ל אחרי שכבר טעם מהדבש וחזר לבמה האירופית כמאמן. יש מצב רציני ועצבני מאוד, שבעקבות הקאמבק הזה תהיה לו דרישה בקבוצות אחרות באירופה, כולל מהיורוליג, ואז, בעצם, למה לו לחזור למנכ"ל אם הוא כל כך אוהב לאמן?

כלומר, דברים השתנו ומה שהיה נכון לתחילת העונה לא נכון לעכשיו. אז הוא היה מאמן לא פעיל (למעט חודשיים בשנה עם הנבחרת), שכבר החל להאמין שאולי לא יקבל הצעה גדולה ורצינית מקבוצות אירופיות. היום זה אחרת.

היום, שרף יכול להביט על כסא המנכ"ל, לעקם פרצוף ולומר לעצמו: 'רגע, זה לא מתאים לי. חזרתי לאמן. חזרתי מהכפור. עשיתי קאמבק שאפילו אני לא האמנתי באמת-באמת שיקרה כל כך מהר, אם בכלל. לקבל כאן מאמן חדש ולחזור למנכ"ל? לא, לא מתאים לי. אם אני לא ממשיך כאן, אני יוצא לאמן את אריס או את רומא או את קייב או מה שיבוא ויהיה מספיק מעניין ומספיק מתגמל'.

ואולי זה מה שגורם למכבי ת"א להזדרז.

כך או אחרת, אחרת או כך – יו נואו: אם נחיה גם נראה.