מה שלום ברוס באוון, איש סן אנטוניו, בן 35, השחקן הכי מבוגר בסגל ארצות הברית לאליפות העולם? האיש שאומרים עליו שזומן לסגל כדי שיהיה מי שישמור על מאנו ג'ינובילי של ארגנטינה ברגעי האמת באליפות העולם המתקרבת. שניהם שחקני הספרס, מכירים זה את זה מהאימונים כבר שנים, ומה שנכון מבחינת ג'ינובילי נכון גם מבחינת באוון. ההיכרות המוקדמת אמורה לקזז את היתרונות של כל אחד מהם על פני השני. וזה בדיוק מה שארצות הברית ומייק ששבסקי רוצים. האיש מאוד מטריד אותם.

אבל עד שארגנטינה תשחק נגד ארצות הברית בגמר יש עוד הרבה-הרבה זמן, ובינתיים באוון מדבר על ההבדלים בין הכדורסל ב-NBA לכדורסל האירופי. או הבינלאומי, כמו שקוראים לזה בארצות הברית. יש לו את הזכות והידע והניסיון. הוא אמנם עשה את הקדנציה האירופית שלו ממש מזמן, אי-שם בצרפת ואפילו בליגה השנייה, בה סיים כמלך הסלים (אהה, באוון מלך הסלים) עם משהו כמו 29 נקודות למשחק, אבל יודע להעריך את הכדורסל שמשוחק מחוץ ל-NBA.

723 משחקים יש לבאוון בליגה, חמש עונות רצופות בסן אנטוניו ועוד כך וכך בחירות בחמישיית ההגנה של ה-NBA. חוץ מסן-אנטוניו היו לו גם קטעים טובים יותר וטובים פחות בבוסטון, בפילדלפיה ובמיאמי. בארבע העונות האחרונות לא החמיץ משחק. זו תהיה הפתעה גדולה אם קואץ' קיי ישאיר אותו מחוץ לסגל, שמונה כרגע 15 שחקנים ועדיין ממתין לניפוי נוסף וסופי של שלושה שחקנים. עושה רושם שבאוון יהיה המנהיג השקט והמנוסה של השחקנים הצעירים ברובם, אבל יידע להיות קולני כשצריך.

הנה כמה דברים מעניינים שיש לו לומר: "ה-NBA יוצרת בעיות בפני שחקנים שרוצים להסתגל למשחק הבינלאומי, כי הנטייה ב-NBA היא לסחוט ולחלוב משחקן את אותה תכונה אחת שהוא יודע לבצע הכי טוב. קבוצות ממש נשענות על זה, אבל בסגנון המשחק הבינלאומי פשוט אי אפשר לעלות לסל על פני שלושה אנשים. זה לא עובד ככה. ללכת אחד על אחד כל הזמן יכול להיות עניין בעייתי, כי היריבות משחקות עם הרבה מאוד עזרה בהגנה. ה-NBA גורמת ומוסיפה לאנוכיות של השחקנים. באירופה הם פשוט נותנים את המסירה הנוספת בהתקפה ולא משחקים כל הזמן על בידוד בהתקפה".

דוויין ווייד כבר הזהיר את השחקנים מהשופטים של פיב"א, שכל הזמן שורקים צעדים וכל זה מידע וניסיון אישי באולימפיאדת אתונה לפני שנתיים, שם היה לו חלק מינורי יחסית ולא דומה בכלום למה שהוא אמור להראות בחודש הבא ביפן. גילברט ארינאס מזכיר כל הזמן לחברים, שלפי חוקי פיב"א אסור לשחקן לקחת פסק זמן בעצמו ושלא יתבלבלו בזמן אמת.

ומי שמאוד מרוצה כרגע הוא אלטון בראנד, ששיחק במכללה את ששבסקי וחווה כאן איזשהו דז'ה וו. "תענוג לראות שחקנים כמו לברון, ווייד או ארינאס נותנים עוד מסירה בהתקפה. חוץ מזה, כששמעתי את נאום המוטיבציה של המאמן לפני האימון הראשון הרגשתי כאילו אנחנו עולים עוד רגע לגמר טורניר ה-ACC, הייתי מוכן לשרוך את הנעליים ולצאת מיד לקרב".

"אנחנו כאן כדי להוכיח משהו לעולם", מסכם אמארה סטודמאייר מפניקס, שהחמיץ עונה שלמה פחות שלושה משחקים, ומת לחזור כבר ולשחק במשחקים רשמיים. ואני, אני רק מת שזה יתחיל כבר. 19 באוגוסט, הייתם שם. לא יודע איך בדיוק, אבל הייתם שם. ולו רק בנפשכם ובהתעניינות מוגברת.