זרקתי את זה בשורה הרצה בסוף השבוע אחרי ההפסד לאולימפיאקוס ואז נכנסה שבת המלכה ועברנו הלאה. גם אם מכבי ת"א היתה מפסידה אתמול להפועל חולון, אני חושב שצריך להמשיך ולטרטר את הנקודה הזו חזק-חזק לראשים של האנשים הקובעים. לא שאכפת לי אם מכבי ת"א תיקח אליפות או לא, אבל לראות שני שחקנים כל כך מוכשרים כמו עמרי כספי וליאור אליהו יושבים על הספסל משחק שלם רק כי זה יורוליג והחוק הרוסי לא תופס שם, כמו שקרה ביום חמישי, זה עוול בלתי יתואר.

אוקיי, אולי יש סיבות אחרות לפעמים. אולי מאמננו הלאומי חושב שדייויד בלות'נטל מנוסה יותר והקבוצה צריכה את היד שלו שתפתח הגנות; אולי הוא חושב שבאטיסטה הוא נכס ושביורוליג חובה ליהנות כמה שיותר דקות מהמאסה שלו מתחת לסלים; ודאי מעורבים פה גם כל מיני ענייני מצ'-אפים וליינ-אפים כאלה ואחרים. אבל כמה שחקנים כמו אליהו וכספי יש באירופה, גם אם הם רחוקים מלהיות מושלמים? ולמה תמיד להתאים את עצמך ליריבה, למה לא לגרום לה בעיות בזכות היתרונות שיש לכספי ואליהו על פני אחרים?

הסירו דאגה מלבכם. מכבי ת"א לא תזכה העונה ביורוליג. דווקא עכשיו, חודשיים וחצי לסיום העונה, זה הזמן להריץ את שני החבר'ה האלה, אם מסתכלים על זה מהעיניים של מכבי ת"א. זה חשוב לה גם לליגה ולסיכויי האליפות שלה מתוקף קיומו של החוק הרוסי, וגם לעתיד שלהם ושל הקבוצה. שלא לומר, חשוב לעתיד המשותף של הקבוצה והשחקנים האלה כחלק ממנה.

המעברים שכספי עושה העונה בין ספסל למגרש הם קיצוניים והיסטריים לפעמים. לא פשוט לשחקן לעבור ממצב של אפס דקות משחק נגד אולימפיאקוס, לעמדת שחקן מרכזי נגד הפועל חולון (17 ו-7 ב-23 דקות). נכון שכל שחקן, בטח בחור בן 19 וחצי, ידקלם אחרי משחק שהוא עומד לרשות המאמן בכל הזדמנות שירצה ושתמיד ייתן מעצמו מאתיים אחוז, גם אם שלושה ימים קודם לכן לא קם בכלל מהספסל. אבל מה יותר פשוט למאמן מלקבל החלטה לטווח זמן מסוים, חודש קדימה, נניח, שבמהלכו כספי יהיה הסמול פורוורד הפותח ויקבל העדפה יזומה על פני בלות'נטל? די ברור לי שלאף אחד לא תהיה טענה נגד מאמננו הלאומי בעניין הזה, להיפך.

ולא בגלל שהוא צבר או צעיר או תוצר של מחלקת הנוער, אלא פשוט כי הוא יותר טוב מדייויד בלות'נטל. חד וחלק, וגם חלק וחד. בדרך הזו, במקום שהליקויים שלו יתוקנו בעוד שנתיים וחצי או שלוש, הם ישופרו או ייעלמו בתוך חצי מהזמן הזה. אני חושב, שאם לקטש או שרף היה מספיק אומץ ללכת עם הבחור הזה לאורך כל הדרך, הוא היה כבר היום הרבה יותר טוב וגם יותר מדויק וחד. אז אולי היה נרשם למכבי ת"א עוד הפסד אחד. אולי.

ואולי היה נרשם לחובתה הפסד פחות, חשבתם על זה?

מי אמר שלשלב שחקן צעיר וכל כך מוכשר כמו כספי, דינו תקופת חריקות וקשיים או סיכון בהפסדים? דווקא במכבי ת"א על הסגל הכל כך ארוך שלה, יש בפירוש מקום לשלב שחקן צעיר מבלי לחשוש שהוא יפגע או יהרוס משהו בגלל חוסר ניסיון. יש קאדר וגב מספיק רחב כדי לסייע לו.

ובעניין אליהו. דווקא כאן מאמננו לקח החלטה והניח את ליאור בצד לתקופת זמן ממושכת. אתם יודעים מה, אין לי כלום נגד זה ובלבד ששרף יהיה מספיק פתוח, אבל באמת מספיק פתוח וכן עם עצמו, כדי לתת לו את הדחיפה כשצריך. מפעם לפעם הוא עושה את זה, ואפשר להתווכח לגבי המינון. אני חושב שאין מצב שליאור אליהו יישב על הספסל לאורך משחקים שלמים, בטח אחרי שמרקוס פייזר סוס יאור נפצע. זה פשוט שימוש לא נכון של המאמן במצבת השחקנים שעומדת לרשותו. ושוב, יש לי ויכוח לגבי המינון. אליהו טוב יותר מהקרדיט שהוא מקבל.

קשה לומר שמאמננו הלאומי לא לוקח החלטות. הסיפור עם קאמינגס נגד חולון והספסול שלו למשחק שלם היה מתבקש. בלשון העם והנתינים זה נקרא לזעזע. זה לגמרי בסדר בעיניי, מגיע לקאמינגס לשבת מבואס משחק שלם ולראות אותו מהצד. ואולי גם עוד משחק, ועוד אחד. מגיע לו עונש. כבר יותר מחודש שאני שואל את עצמי למה מאמננו הלאומי עולה איתו באופן אוטומטי בחמישייה. תמהתי ממושכות ונואשות ולא הבנתי זאת. והנה, סוף-סוף הוא עשה משהו עם העניין.

אם קאמינגס לא משחק, ישחק שארפ, ישחק ביינום. ואם מכבי ת"א מנצחת אחרי פיגור 14, בלי נקודות של הלפרין ועם שחקן אחד פחות בסגל, זה מראה שהיא מספיק ארוכה להתמודד עם כל מיני מצבים. גם יזומים, אם כי צריך להיות כנים ולהודות שהפסד נגד חולון היה יוצר ודאי בעירה סביב המאמן, שויתר על וויצ'יץ' נגד בני השרון (והפסיד) מתוך רצון לשמור אותו למשחק נגד אולימפיאקוס, ולא למד את הלקח, כביכול, וזרק את קאמינגס מהסגל ושוב הפסיד, נניח.

עוד יכול להיות כאן צעד מעניין, אגב, כשיתברר פתאום שמכבי מנחיתה כאן רכז חדש במקומו לחודשיים האחרונים של העונה. כשאני כותב 'במקומו', ודאי שזה תלוי בסטטוס הקבוצתי ביורוליג. אחרי הכל, אם מאמננו לא ייקח את הקבוצה להצלבה בהחלט יש מצב לסיים את הסיפור של קאמינגס כבר עכשיו ולהביא מישהו פנוי וטוב, אם יש.

שירוץ כאן עם הקבוצה, הגארד החדש, לאורך כל הסיבוב השלישי ויהיה מוכן לפיינל פור הישראלי. זה עדיף על פני מישהו שהקבוצה בהנהגתו-הלא-הנהגתית חוטפת פעם אחר פעם תבוסות ברבע האחרון, ושבמשך שלושת רבעי עונה לא נתן אפילו משחק אחד טוב. ושמתם לב שמכבי ת"א נכנסה הפעם לרבע האחרון בפיגור, כן? אולי מצאו שיטה. קבלו את מכבי החדשה, האנדרדוג בביתה. זו שבאה מאחור וגונבת ניצחון למצהלות הקהל המסרב להאמין מרוב אושר.

חולון מבואסת. זה היה ביקור שני שלה בהיכל העונה, ושניהם הסתיימו באותה דרך. התלהבות, כוח, ריצה, פי. ג'יי טאקר כוכב עליון, פתיחת הפרש דו-ספרתי ומשחק שנגמר בהפסד בנקודה או שתיים. אם סימונס היה מחליט ללכת לסל בעשר השניות האחרונות, במקום לאפשר לוויל ביינום לדחוק אותו אחורה ולקחת זריקה קשה בנפילה לאחור, יש פה מינימום הארכה וכנראה שגם ניצחון לחולון. סימונס הוא שחקן של 43% לשתיים העונה ו-96% מהעונשין. מה עדיף?

נכון שיש סיכוי סביר שהשופטים לא ישרקו בכדור האחרון עבירה נגד שחקן של מכבי ת"א בנוקיה-ההיכל, אחרי שני הפסדי בית רצופים, ויתנו לשחקן יריב שעומד על 96% להכריע משחק. ועם זאת, סימונס היה צריך לקחת את הצ'אנס. הוא לא עשה את זה. והוא הפסיד.

אני לא יודע מה היו ההוראות המדויקות של דורסמן בסיום, אבל המהלך האחרון היה קצת שקוף. סטייל NBA כזה. כדור הולך לכוכב, כולם יודעים שהוא יילך לכוכב, ואז או שהכוכב הוא אליל שעושה את זה לילה אחר לילה, או שהוא נופל בדיוק בדרגים האלה. חביב הסיפרה הוא סימונס, זה ידוע, אבל יכול להיות שחולון היתה צריכה להפתיע דווקא עם מאליק דיקסון, למרות שהתקפה אחת קודם לכן הוא החטיא. בסוף הלכו צפוי, הלכו שקוף והגיעו לזריקה רעה. וכן, אני יודע שאני חוכמולוג בדיעבד בקטע הזה. אז נמחק, שכחו שאמרתי.

נגד ירושלים, בחצי גמר הגביע, דורסמן לקח אחריות על עצמו. אמר שהוא טעה במהלך כזה או אחר לקראת הסיום. הפעם הוא כבר דיבר על משמעת טקטית לקויה של שחקנים שלא ביצעו את ההוראות. בפעם השלישית, אם וכאשר זה יקרה (ויש סיכוי סביר כי חולון תהיה כנראה בסביבה כדי להיות מעורבת בעוד משחקים כאלה), נדע מה שאנחנו יודעים לאורך כל העונה הזו: שמעבר למהירות, כוח, אתלטיות ופיזיות, צריך להיות גם טקטיים במידה כזו או אחרת, ומבין קבוצות הצמרת הפועל חולון היא זו שרואים את זה ממנה הכי פחות.

ומה זה ה-4 מ-10 הזה מהקו, טאקר? אתה רוצה להיות שחקן-שחקן עד הסוף ובאמת, או לא רוצה?

די עם השטויות האלה. קלעת 30, לקחת 12 ריבאונדים ואתה זה שהפסדת לקבוצה שלך את המשחק מהקו. כנס לשיעור פרטי מזורז אצל סימונס ומאליק דיקסון, חצי שעה בסיום כל אימון מעכשיו ועד לפיינל פור. אחרת, תדפוק לקבוצה שלך את הסיכוי גם שם.

שלומות ונצורות בשלב זה.