על פי מה ששמעתי וקראתי בסוף השבוע בכל מיני עיתונים ואתרים, טל בורשטיין יחזור לשחק בקרוב, אולי אפילו בקרוב מאוד. אין ספק, בשורה משמחת מאוד. קודם כל לאיש עצמו, שכבר הרבה זמן נאלץ לראות אימונים ומשחקים על אזרחי, אבל גם לכדורסל הישראלי בכלל ולמכבי תל אביב בפרט. כידוע, לא מסתובבים לנו כאן יותר מדי טל בורשטיינים, כך שאין לנו את הלוקסוס לוותר על האחד שכן נמצא, ועוד לזמן ממושך כל כך.

כבר המון זמן שבורשטיין על תקן פצוע. זה התחיל עם אותה פציעה בגמר הפיינל-פור הישראלי לפני כמעט שנתיים, המשיך אמנם עם חזרה לפעילות לזמן מה, אבל נמשך בהשבתה נוספת, של חודשים על חודשים, שהביאו אותי באופן אישי למחשבות נוגות על סיום מוקדם של קריירה, כמו שקרה לקטש, ליואב ספר ולאחרים. משמח אותי לדעת שהתבדיתי, אם כי כמובן העסק צריך עדיין לעמוד במבחן המציאות.

תוך כדי איחולי בריאות טובה ועוד שנים רבות של פעילות מלאה ופורייה לבורשטיין, לא יכולתי שלא לחשוב על שני דברים: על כך שהאיש החמיץ המוני משחקים, עד שממש אין לי מושג כמה, ועל איי.סי גרין. כי אם קיים בעולם ההפך המוחלט למה שעבר ועובר על בורשטיין, על ניקולה וויצ'יץ', על ארווידאס מצ'יאוסקאס ועל כל שאר פצועי הכדורסל באשר הם - זהו איי.סי גרין, האיש המחזיק באחד השיאים המדהימים ביותר בתולדות הכדורסל בפרט והספורט בכלל.

ב-19 בנובמבר 1986 עלה גרין, אז שחקן לוס אנג'לס לייקרס, למשחק ליגה שגרתי מול הספרס בסן אנטוניו. מאותו יום ועד 18 באפריל 2001, 14 שנה וחמישה חודשים, לא החמיץ האיש אף משחק של קבוצותיו (לייקרס, פיניקס, דאלאס, שוב לייקרס ומיאמי). 1,192 משחקים ברציפות. הנה זה שוב, הפעם במלים: אלף מאה תשעים ושניים. זאת ועוד, מתוך 1,280 משחקים שקיימו קבוצותיו בכל שנותיו בליגה - לקח חלק האיש ב-1,277. במלים אחרות, שלושה משחקים בלבד הוא החמיץ לאורך 16 עונות. לא יאומן אבל בהחלט יסופר.

ממה הוא עשוי הגרין הזה? לא ממש ברור, ב-NBA הוא נודע בכינוי "איש הברזל", אולם רוב המדענים שחקרו את הנושא משוכנעים לחלוטין ששום ברזל לא היה מצליח להחזיק מעמד לאורך כזה רצף של משחקים, ועוד באינטנסיביות של ה-NBA. ושלא יהיו אי הבנות - מדובר בשחקן של כמעט 30 דקות לערב, כן? לא באיזה מחליף מקצה הרוטציה שעולה לדקה פה או שתיים שם. כל ערב הוא עלה לכמעט 30 דקות של מרפקים, דחיפות ונגיסות מול כל המפלצות שאיישו את עמדות הפאוור-פורוורד ברחבי הליגה. אז איך הוא עשה את זה, לעזאזל?

החבר איי.סי נולד לפני 44 וחצי שנים בפורטלנד. האותיות A ו-C אינן מייצגות, לטענתו, שום ראשי תיבות. או שלהוריו לא היו רעיונות טובים לשם, או שהם סתם התעצלו, אבל זה מה שיצא להם. אחרי קריירה מכובדת באוניברסיטת אורגון סטייט, נבחר על ידי הלייקרס במקום ה-23 בדראפט 1985. לא עבר זמן רב, והוא הפך לבורג חשוב בקבוצה שעשתה את ה"בק-טו-בק" המפורסם בעונות 1986/7 ו-1987/8. אחרי שמונה עונות בלייקרס החל לנדוד, חזר אליה כדי לזכות בעוד אליפות בעונת 1999/0, סחב עוד קצת במיאמי ופרש.

המספרים אומרים 9.6 נקודות, 7.4 ריבאונדים, אסיסט וחטיפה לערב. בפועל הוא היה הרבה יותר. מאלה שאוהבים להגיד עליהם שהם עושים את הדברים שלא רואים בסטטיסטיקה. נדב הנפלדים כאלה. פועל שחור, עשוי ללא חת וכאמור - לא ברור ממה.

לגרין עצמו יש דווקא הסבר, ואפילו מפורט, לרצף הלא אנושי שלו. ראשית, בהיותו נוצרי אדוק, הוא מייחס ליושב במרומים את חלק הארי ממזלו הטוב. בנוסף, הוא מתיימר להיות היחיד עד היום (וככל הנראה גם לעולם ועד) שסיים קריירה רבת שנים בליגה כשהוא...ובכן - עדיין בתול. הקשר בין בתוליותו לעמידות הפיזית של גופו לא ממש ברור, אבל גרין טוען שהוא קיים אז מי אני שאשבור לו את המלה. הוא התחתן רק אחרי פרישתו, בגיל 38, ועד היום עומד בראש קרן המעודדת צעירות וצעירים לא לקיים יחסי מין לפני הנישואין.

ואולי ההסבר הוא אחר בכלל. גרין היה ידוע כאחד שסבל משיהוקים כרוניים. זה נשמע מצחיק, אבל האיש סבל עד כדי כך, שלא הצליח לישון יותר משעתיים-שלוש בלילה. הזמן היחיד בו הצליח לתפקד מבלי לשהק היה בזמן פעילות גופנית אינטנסיבית, מה שבהחלט יכול להסביר את מאמציו הרבים לא להחמיץ אף אימון ומשחק. לאחר פרישתו, מספר גרין, הצליח להירפא לחלוטין מהמחלה, מה שגורם לנו לתהות האם הפתרון לבעייתו הרפואית לא הסתתר כל הזמן ממש מתחת לאפו: יכול להיות שכדאי היה לו לגלות מוקדם יותר את חדוות המין?

נאחל לטל בורשטיין, ובעצם לכל הכדורסלנים באשר הם, רצפים מרשימים ועשירים לפחות כמו של איי.סי גרין, אם כי ברור לחלוטין שהם יסתפקו גם בהרבה פחות. רק בריאות חבר'ה, רק בריאות.

shaharhermelin@gmail.com