מה עושים עם ניקולה וויצ'יץ', זו ודאי אחת השאלות שעומדת על הפרק מבחינת ראשי ומנהלי וקודקודי וקברניטי ומובילי הדרך במכבי ת"א (סתם ניסיתי לראות כמה מלים נרדפות יש לעניין הזה).

מה עושים איתו לקראת העונה הבאה, זו השאלה. ובעונה הבאה – מה עושים עם ניקולה. גם זו, בדיוק זו, היא השאלה.

והאמת, בקבוצה שהוציאה החוצה שביבי אינפורמציה על כך שמאמננו הלאומי צפוי להיות המאמן גם בעונה הבאה, רגע אחרי ההפסד הביתי לבני השרון ולפני ההפסד לאולימפיאקוס, כשברקע ההפסד בגמר גביע המדינה – בקבוצה כזו ממש אי-אפשר לדעת מה יהיה.

זאת אומרת, יכול להיות שמנחה אותם היגיון הפוך? כאילו, אם וויצ'יץ' טוב אז ניפטר ממנו, ואם וויצ'יץ' לא טוב נשאיר אותו? כנראה, כי אם זה היה הראש עם מאמננו עוד לפני הניצחון במדריד, אין להוציא גם את האופציה הזו מכלל חשבון.

נכון לעכשיו המצב הוא כזה: וויצ'יץ' נפצע וחולה וחולה ונפצע ומחסיר הרבה משחקים. התועלת שמופקת ממנו ירדה לעומת שנים קודמות, אני מניח שאתם לוקחים את המלה כפי שהיא מבלי לדרוש ממני עכשיו השוואות על גבי השוואות והפעלת הלינק הרדום סטטל'ה.

ברם אולם ואף על פי כן, הוא נתן שני משחקים מצוינים נגד ריאל מדריד שעשו את העבודה ולקחו את מכבי ת"א להצלבה, ככל הנראה מהמקום הראשון ועם סיכוי מאוד סביר להגיע לפיינל פור. אלה דברים שיכולים לשנות כיוון גם ברמה האישית ובכל הקשור לתוכניות שקיימות לגביו, אם קיימות כרגע.

יותר מזה, על רקע ההצטיינות של וויצ'יץ' בלטה מאוד, למשל, החולשה של לזארוס פפאדופולוס מריאל, שנחשב לאחד הסנטרים המובילים באירופה. אם הוא אחד המובילים באירופה בעמדה מספר 5, ואם זו הרמה הנוכחית שלו וניקולה עם רגל וחצי לוקח אותו בגדול, יכול להיות שאולי בכל זאת כדאי לשמור אותו במכבי לעוד, נניח, שנתיים.

למה שנתיים? כי עד אז סביר להניח שהוא יהיה באמת סוג של סוסון-מת, ולא רק בערך. כל אלה שאלות הריוניות-גורל, לא נוכל להתעלם.

ובאמת מעניין מה יקרה עכשיו, האם זה יהיה הסיפור מכאן והלאה? וויצ'יץ' נותן ארבעה משחקים טובים בעונה, עוד שמונה בינוניים, חמישה חלשים ובשבעה נוספים ייעדר בין השאר בגלל מחלת גרדת זיפי זקן קטלנית שתתקוף אותו? שבעה זה טוב, אגב. העונה הוא החמיץ 13 מתוך 19 משחקי יורוליג.

האם אפשר לתמחר, למשל, מחדש את עניין החוזה שלו? נגיד שמכבי מאוד רוצה אותו גם הלאה וחוששת שלא תמצא מחליף מספיק מנוסה, חכם, מיומן ואוהב יהודים כמו וויצ'יץ'. ונניח שהוא אמור לעלות בעונה הבאה משהו כמו 1.8 מיליון דולר נטו למכבי ת"א, האם אפשר לסגור חוזה עם סעיף רלוונטי לגבי היעדרויות ממשחקים?

מה יש, אם אפשר היה לסכם עם כספי בענייני דקות משחק, אי-אפשר לסגור עניין עם וויצ'יץ' לגבי פציעות? נגיד, כל משחק יורוליג שהוא מחמיץ בהוראת רופא מוסכם על הצדדים, מפחית 70 אלף דולר מהחוזה שלו. מה יש, אם מכבי ת"א לוקחת סיכום עם שחקן מועד לפורענות בקטע הזה, שבכל שנה מחמיץ עוד ועוד משחקים, אולי גם הוא צריך להסכים ולקחת חלק בהפסד כספי ולגלות הבנה, אם הוא כל כך רוצה להישאר כאן?

ומצד שני, מי בכלל אמר שהוא כל כך רוצה להישאר כאן? מתי שאלו או בדקו איתו בפעם האחרונה את העניין הזה? אולי יכול להיות, שכל אמירותיו הקודמות לגבי אהדה עיוורת למכבי ת"א ורצון לסיים כאן את הקריירה היו נכונות לשנים בהן עבדו מאמנים אחרים בצוות, ולא מאמננו הלאומי, למשל? אולי דברים השתנו עם הזמן? אולי גם שרף לא ממש רוצה לבנות על וויצ'יץ' הלאה, ומעדיף סוס חדש לרכב עליו?

בחיי קבוצה, כמו שנוהג לומר כבוד רואה החשבון ד. שמיר, קורים כל מיני דברים. יש מעל פני השטח ויש מתחת לפני השטח, ויש דברים שרואים ומרגישים ודברים שלא. ככה שאולי לא כדאי לתת לחיבוקים ולקפיצות אחרי הניצחון במדריד להטעות. למרות הכל, גם עכשיו נראה מהצד כאילו הנהלת מכבי ת"א והצוות המקצועי שלה, או לפחות חלק אחד מהמשוואה הזו, בוחנים כל צעד של וויצ'יץ': האם הוא יכול למשוך? האם הוא מסוגל לשחק פעמיים בשבוע, או לפחות פעם וחצי, כי הליגה נעשתה צמודה ומסוכנת? האם כדאי בכלל לבנות עליו כשהמצב הפיזי שלו נעשה פחות ופחות טוב מעונה לעונה?

חיוכים אחרי ריאל זה דבר אחד. הארכת חוזה של השחקן הכי יקר במכבי ת"א זה סיפור אחר. באיזשהו מקום נראה כאילו מכבי ת"א מרגישה, ובצדק, שוויצ'יץ' טעון הוכחה. לא ברמתו כשחקן אלא ביכולת שלו להישאר בריא לאורך זמן ולרוץ פרקי זמן ארוכים, כשהוא כשיר ולא מוגבל מבחינה רפואית או בריאותית.

ובקיצור, אם נחיה גם נראה כמה כסף היו שוות עבור וויצ'יץ' שתי השלשות וההשתטחות על הפרקט במדריד. אם לא במכבי ת"א עצמה, אז בטח במקום אחר.