ג'ייסון וולס עשה לא מזמן קאמבק לליגה שלנו ובשבועות האחרונים הפך לשחקן חשוב במערך של הפועל ירושלים על חשבון נואל פיליקס. למעשה, מאז שירושלים סיימה את הדרך בגביע יול"ב ועברה להתמקד בליגה בלבד, דן שמיר מעדיף את וולס על חשבון פיליקס כגבוה שני לצד ג'יימי ארנולד, או במקומו.
בשני משחקי הליגה האחרונים נגד גליל עליון ועירוני נהריה הוא שיחק יותר מ-20 דקות לערב. בארבעה המשחקים הקודמים שלו בליגה, הוא קיבל 8.5 דקות בממוצע. ההבדלים ברורים. ויש גם ניצחונות.
הפעם הראשונה שנתקלתי בוולס היתה במחנה אימונים ביוון, כששיחקתי בתחילת העשור במכבי רעננה אצל שרון דרוקר. אז הוא היה בן 22 וחצי ומאד הרשים בשלושת האימונים שם. לבסוף שרון החליט לוותר עליו, ובמקומו הביא את קלי מקארתי ומשם הסיפור ידוע. בזמנו, אחרי האימונים, הופתענו, אנחנו השחקנים, שדרוקר ויתר עליו אבל בסופו של דבר התברר שמקארתי הרבה יותר מתאים לעמדה מספר 3 מאשר וולס.
לימים, אחרי שעברו כמה שנים ודרוקר אימן עונה שנייה בהפועל ירושלים, הוא צירף אותו לשם. זה קרה לא לפני שבעונה קודמת וולס נתן הצגה עם רמת השרון במלחה, קלע 29 נקודות ביותר מ-90 אחוז מהשדה, לקח 12 ריבאונדים וניצח שם את דרוקר וירושלים אחרי ערב גדול במיוחד. ככה זה: לפעמים צריך לחטוף מכה בראש כדי לשנות דעות מוקדמות או עקרוניות לגבי שחקן כזה או אחר.
הפעם השנייה שנתקלתי בוולס מחוץ לליגה שלנו היתה כששיחקתי תקופה קצרה בגרמניה. גם הוא שיחק שם ושוב בקבוצת מרכז טבלה. זה כנראה סוג הקבוצות שבהן וולס יכול להתבלט, לשמש אחד המובילים מבחינת סקורינג ובדרך כלל להוביל את הקבוצה בריבאונדים.
וולס הוא שחקן אתלטי מאוד, עם קפיצה מהירה מאוד לריבאונד, יכולת לחסום זריקות ולשנות אותן. לדעתי, הוא יכול היה להגיע לרמות גבוהות יותר משהגיע בסופו של דבר. משום מה, הוא הגיע לקבוצות קטנות כמו רמת השרון בזמנו. ישנן שמועות שהוא שחקן לא כל כך נוח למאמן, או לפחות היה כזה בצעירותו. היה אמור לשחק לפני כמה שנים באשקלון אבל שוחרר עוד לפני תחילת העונה. אומרים שלא הסתדר שם עם אריאל בית הלחמי, שבפני עצמו הוא לא טיפוס קל בכלל.
הוא לא יכול לשחק כסמול פורוורד בהצלחה לאורך זמן, אולי רק לכמה דקות פה ושם. אין לו את הקליעה הדרושה ואין לו יכולת מספיק טובה לשחק את הפיק'נרול. הוא הרבה יותר מותאם לשחק כפאוור פורוורד. יש לו אמנם יכולת לזרוק מבחוץ, אבל הוא מצמצם אותה למינימום כי הזריקה שלו בינונית. בחדירה לסל הוא ילך ב-99% מהפעמים לצד שמאל. הגנתית הוא נחשב לשומר לא רע על שחקנים בעמדות 4-3, אם כי לא על 4 מאסיביים.
וולס כמעט שלא משחק בלואו פוסט. וגם בפעמים הבודדות שהוא כן עושה את זה, גם משם הוא תמיד פונה שמאלה. הוא קלע עונשין בינוני ובשורה התחתונה פשוט לא הצליח לייצב את עצמו לאורך זמן בקבוצה אחת, אפילו לא בליגה שלנו. אפשר לחשוב שהוא אוהב לנדוד ממקום למקום ושיש לו קוצים בתחת, ואפשר גם להעריך, שאולי אין לו את מידת המחויבות הנדרשת למשחק ולקבוצה שלו לאורך זמן, והאנשים בקבוצות שלו עולים על העניין בכל פעם מחדש.
הוא מאד אנרגטי, חי את המשחק ואוהב את השואו של העניין. היום, כשהוא בדרך לגיל 32, הוא מתאים את עצמו לסיטואציה ולקבוצה. בקבוצה כמו הפועל ירושלים הוא לא צריך להוביל אלא לשמש שחקן משלים. לכולם ברור, בטח לוולס וגם לדן שמיר, שג'ייסון יכול לתרום יותר משעשה עד עכשיו. אולי זו הסיבה שבמשחקים האחרונים המאמן הולך איתו באופן מובהק על חשבון פיליקס, שאצלו שום דבר לא ודאי מבחינת תפוקה ושורה תחתונה.
בסך הכל, ג'ייסון וולס מוצא את עצמו היום בצמרת ליגת העל בישראל, מקום לא רע להיות בו בסופו של דבר. את העונה הזו הוא פתח בצמרת הליגה ההולנדית, ויש לו עכשיו הזדמנות טובה להחזיר לעצמו שם וקרדיט אם ימשיך לשחק טוב מעכשיו ועד סוף העונה. לא שהוא יהפוך פתאום לזר בטאו ויטוריה או קאזאן, אלב הוא יכול להאריך לעצמו את הקריירה בלבל אירופי סביר אם יהיה יציב בחודשיים שנותרו לסוף העונה ויעמיד מספרים טובים ורקורד קבוצתי מנצח.
ממה ששמעתי עליו לאורך השנים מאנשי מקצוע, הוא שחקן שיכול היה להגיע רחוק, אבל לא עבד מספיק קשה ונחשב לדי עצלן. עקרונית, הזכיר מאוד את קלי מקארתי בנתוני הפתיחה שלו כששניהם היו צעירים מאוד. איפה מקארתי ואיפה וולס. לדעתי, הוא פשוט שחקן מבוזבז.
gilse@inter.net.il