כבוד הנשיא שלום רב,

ברצוני להגיב בזאת על הפנייה שהתקבלה בשולחנך להעניק לאדון הנכבד טרנס מוריס כינוי חיבה. אני חושב שהרעיון ראוי ונאה כרפאל. עם זאת ואף על פי כן, קטונתי מלבוא בדרישות לאדם במעמדך הרם (הרי אני איני מתנשא אף ל-180 סנטימטרים).

כל שברצוני לציין הוא שבהיותי מנוי של משחקי מכבי התפתח מנהג בו אני נוהג יחדיו עם חברי. כל אימת אשר אדון טרנס מוריס הנ"ל משחיל עוד שלשה, דאנק או סתם קליעת קרש מהאותיות, וכל זאת בתזמון משובח אשר מקרב את קבוצת המכבים לניצחון המיוחל, זועקים אנו את הצעקה MONEY, מכיוון שאין מה לעשות, האיש מתפקד בצורה נפלאה כאשר הכסף על השולחן.

אי לכך ובהתאם לזאת, החלנו לכנות את מוריס האיש בכינוי MONEY, או בגירסתו העברית מאני. אין בזאת משום דרישה שתאמץ כינוי זה לעצמך או לכדורסלע-האתר אלא רק משום הבאה לידיעתך.

בברכה,

גיל

אכן כי כן, העלית חיוך על פני הנשיא ויו"ר הדירקטוריון גם יחד, יען כי כינוי זה – מאני – מוכר ונהיר הינו לכל באי אולמות הכדורסל מזה שנים. טרנס מוריס אינו הראשון ואינו האחרון שהולבש והודבק עליו הכינוי הזה. ועם זאת, עדיין יש בו משהו מיוחד, בכינוי. סוג של כינוי אצולה. כינוי לשחקן שבאמת אפשר לסמוך עליו בכל מצב וכזהו הוא בדיוק טרנס מוריס (למעט רגעים ספורים פה ושם שהוא מוסר פתאום החוצה, או מפקשש בעשירית שנייה את מעוף הכדור, מה שנקרא. שהרי כולנו, גם מוריס, אנושיים).

לא רק שהבאת את הסיפור הזה לידיעתי, הבאת אותו לידיעת כולם. וזה נאה.

שלום,

שמתי לב שבמשחקים האחרונים של סן אנטוניו ופניקס (לא ראיתי אצל עוד קבוצות), מופיעה על גופיותיהן של השחקנים המילים "Los Spurs" או "Los Suns" במקום השם הרגיל כפי שאפשר לראות פה.

תוכל להסביר מה פשר העניין? נשמע משהו בספרדית.

תודה רבה,

איתי

אכן כי כן, היה אומר על זה דני דבורין, זו באמת ספרדית. אין לי הסבר מעמיק ומלומד, ואני לא יודע אם היה זה איזשהו אירוע ספציפי שגרם למועדונים לרשום על הגופיות קידומות ספרדיות לשמן, אבל שני דברים אני יודע: גם אריזונה וגם טקסס מלאות בספרדים, לטיניים ודוברי ספרדית. שנית, ה-NBA נוהג לכבד מפעם לפעם מיעוטים כאלה ואחרים ואת ימי החג שלהם. אולי נפל בדיוק איזה חג, פיאסטה או משהו.

לנשיאות שלומות,

קראתי ונהניתי מהכתבה על וולטר שצ'רביאק שהתמנה גם הוא לקצין תותחנים. תמונה אחת שם, של ריאל מדריד, משכה את תשומת ליבי, היות שזכיתי לראות את הקבוצה הרומנטית הזו בסוף שנות ה-70', תחילת ה-80', אך אבוי - איני מסוגל לזהות את המופיעים שם בתמונה (למעט שצ'רביאק, בראבנדר, ואולי עוד מישהו). אני חושב שתמונה זו שווה להיחקר במדור "ונשאלת השאלה", או באייטם נוסף כלשהו, ואשמח לתגובה.

בברכה,

הנתין שלום קורנבלום

הלכתי לצילום שהזכרת וזיהיתי גם את חואן קורבלאן ואת כרמלו קבררה שעומדים שם למעלה מימין. לדעתי, מספר 13 הוא קליף לויק. והשאר – לך תדע. אם מאוד תתאמץ ותגיע לסגל ההוא, אני בטוח שתמצא עוד. ברם אולם, זמני קצר בטירוף בימים אלה ולא אוכל להתפנות לעניין באופן רציני, מקצועי ונשיאותי לכל דבר. לפחות הרווחת עוד שלושה שמות על הדרך. בטח גם וינסטה ראמוס ולואיס פראדה כאן, אבל אני באמת לא יודע לזהות אותם. אבוש עד מאוד ובכל זאת אחשוף קבל עם ועולם את בושתי זו.

משהו פה דפוק לגמרי, אגב. בדרך כלל הגבוהים עומדים בשורה העליונה והנמוכים יושבים. פה, עם כמה שמדובר בריאל הגדולה, יש ברדק גדול. לויק היה ענק, מה פתאום הוא כורע ברך? קבררה וקורבלאן רכזים, מה הם עושים שם למעלה?

מישהו מאוד חסר לי פה וזה הסנטר רפאל רויאן. הסדר הלא ברור כאן מביא אותי לחשוב שרויאן הוא מספר 12, רק שכאן הוא עדיין בלי הסמל המפורסם שלו - הזקן.

שלום,

אחלה אתר. עשה לי את היום כאן בגולה הרחוקה.

תודה,

דניאל

תודה גם לך. המייל הקצר שלך עשה לי את היום כאן, בארץ החמסין הזו.

שלום,

קראתי לא מזמן בעיון את הרצאתו המאלפת של סר ש. הרמלין על איי.סי גרין. נדמה לי, הגם שגם אני אינני אביב לביא - שפוספס משהו על ידי בן האצולה המשובח: את טל בורשטיין השווה הסר בכתבה לניקולה וויצ'יץ' ודומיו, במקום, ראה זה פלא, דווקא לאיי סי גרין.

שכן, עד לאותה פציעה מעיקה (הראשונה) - היה דווקא בורשטיין איש הברזל של היורוליג וקראתי איפשהו (לא בדקתי בעצמי), שהוא לא החמיץ אף משחק, מאז שהצטרפה מכבי ליורוליג (בעונתו השנייה של המפעל).

ממש ככה: אף לא משחק אחד, עד לפציעה הארורה שבגללה (ובגלל חברתה) החמיץ כמעט 2 עונות תמימות.

צורי

אתה צודק, בחיי שאתה צודק. טל בורשטיין היה באמת סוג של איש ברזל לפני הפציעות הממושכות שלו, ובכל זאת יש הבדל אחד, אין מה לעשות: ברזל-מה-ברזל, הוא נפצע ונעדר והחמיץ המון משחקים בשורה התחתונה. ואיי. סי. גרין לא. אז אולי סר ש. יכול היה למצוא דוגמאות אחרות ומתאימות יותר מטל בורשטיין, נניח, אבל אם להתעלם מפרשנויות ביניים – הוא צודק.

שלומות,

בכל שלל המילים שהורעפו על המשחק יוצא הדופן בין ריאל למכבי עלית ת"א, נשכחה נקודת המפנה המשמעותית במשחק - הרגע בו גארסיה רץ חסר מעצורים משהו כדרכו למתפרצת וחטף מרפק הגון מאדון מומברו או מה שמו. רגע מכונן כפי שמכנה עופר שלח, שהחל ממנו מכבי לא ראתה בעיניים.

ואגב, מומברו הנבל - פניו מזכירים במשהו את ריגודו האגדי, אבל הוא מנוול אז לא נציין זאת. אותו טיפוס התכוון לתת לספידי גארסיה מרפק לפנים. רק מה, ספידי נמוך ממה שתכנן אז הוא פגע רק בגוף.

אלילי הכדור הכתום הענישו אותו ואת קבוצתו כדת וכדין, ושלחו אותו למפגש הכרעה מול ינאקיס וחבר קצביו. ואגב אלילי הכדורסל, על אי שחרור מאמנים לנבחרת כמו בדוגמה האחרונה של דני פרנקו והגליל, האלילים מענישים וקשה אפילו עד ירידת ליגה, טפו טפו חמסה חמסה.

רן בורוכוב-סוקולוב

זה נכון. אלמנטים של פגיעה פיזית שימשו לא פעם, לא פעמיים ולא חמש כנקודות ציון שמהן והלאה מהלך משחק השתנה לזכות הקבוצה נפגעת. בטח אם התקרית מתרחשת באולם הביתי מול קהל גדול, שתובע נקמה מיידית.

יש משהו, יש משהו בכל דבריך מענייני מומברו ועד ענייני האלילים שקובעות גורלות. אם נחיה גם נראה מה ייגמר עם גליל עליון בעניין הזה.

שלום,

בהמשך לענייני דנבר נאגטס והמשחק של 168 הנקודות נגד סיאטל, 84 נקודות ב-24 דקות זה יפה. אבל מה תגיד על 79 נקודות ב-20 דקות, וזאת עוד לפני שהיו סלי 3 נקודות? לדעתי זה נאה כרפאל.

ב-1976, במשחק ביד-אליהו בגביע קוראץ' בין הפועל ת"א לברצלונה, הובילו במחצית הספרדים 60:79. הם קלעו את 17 הזריקות הראשונות שלהם במשחק!

המשחק הסתיים בתוצאה 117:123 לברצלונה. בארי לייבוביץ' ירום הודו קלע 49 נקודות (17 מ-18 מהעונשין) והיה האחראי העיקרי ל-30 הנקודות של מרק טורנשיין (לרבות מסירה בלתי נשכחת מאחורי הגב - בארי היה בפינה, עם הפנים לקו החוץ ומוקף בארבעה ספרדים, וטורנשיין היה חופשי מחת לסל - שגרמה לקהל לעמוד על הרגליים ולמחוא כפיים במשך שתי דקות תמימות). אגב, שבועיים קודם הוא קלע 48 נקודות נגד קינמרטיני האיטלקית.

שמוליק

תכירו: שמוליק א., המומחה מספר 1 בישראל לענייני בארי ליבוביץ'. כמעט-כמעט בדוק. כמו שאלי סהר מדקלם שמות של שופטים סרבים ממשחקים של מכבי ת"א ב-1985, שמוליק יספר לכם מה עשה בארי שם, פה ואז.

כל המעוניין לחבר עבודת גמר ברמה גבוהה לבית הספר על אודות בארי ליבוביץ', זה האיש שיעזור לכם. בתשלום, הלו. מה, הוא פראייר כמוני?

אהלן,

שים לב לזה.

הנה, כאן.

אהוד

וואלאק, לא ידעתי שדנילוביץ' עוד מסוגל לחולל נסים ונפלאות, אבל עובדה. יפה, יפה ששמת לב.

שלום,

קצת אקטואליה. אוברדוביץ' הוביל פעם את האחים תומאס ורפא ג'ופרסה לזכייה בגביע אירופה עם חובנטוד בדאלונה. האם אתם יודעים לאן הם נעלמו, אולי עליתם על עקבותיהם במסגרת החיפוש של האחים בלול?

שמעון

שלומות שמעון,

חכה, אני אשאל את בורוכוב-סוקולוב, את איש הזאב, את גיל והתרגיל ואת סר ש. הרמלין. אולי הם יודעים. התנסחת ברבים, לא? עכשיו הזמן לשלם: תצטרך לחכות לתשובה, אין ברירה אחרת. יש פה דירקטוריון, דברים עובדים לאט וייקח זמן עד שכל אחד מהם יחזור אלי, יו נואו. לאחר שנטכס עצה ונרביץ דיונים ארוכים לתוך הלילה, נשוב אליך. נסה למצוא תשובה לשאלה שלך במהדורת שאלות-תשובות הבאה.

ועד כאן להפעם.

בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד למרות החמסין.