תהיות, אמירות, רעיונות, הערות ושאר כהנה וכשמה עניינים שיש לדון בהם בעקבות המשחק השני בין ברצלונה למכבי ת"א.

קודם כל, הבשורות הרעות והטובות ביחד. הסדרה הולכת למשחק שלישי. זה אומר הרבה עבודה מצד אחד במקומות שמהם מתפרנסים, ופחות זמן למקומות שבהם הלב מתרונן והנפש הומייה. וזה לא נאה בכלל, למען האמת. ומה בכל זאת טוב בזה? שעם כל הקיטורים, זה עדיין הדבר הכי טוב לעשות. מה, לחצוב הרים ולכרות פחם יותר נחמד? לא נראה לי. ולי, זה לגמרי לא נראה.

אנקדוטות, קדימה.

פראן ואסקס. אם הגמל עבדול נאצר הזה מסוגל לקחת זריקה מאזור ההיי-פוסט, ואפילו פעמיים במשחק, למה ארז מרקוביץ' לא יכול? הגעתי למרקוביץ', כי יש משהו בפנים של ואסקס שמזכיר לי את הקפטן הג'ינג'י הראשון בתולדות ישראל שהניף את גביע המדינה. וחוץ מזה, כי כבר שנים שאני כותב את זה ושום דבר לא משתנה. אז מרקוביץ', שים לב: אפילו ואסקס יכול. יש לך עד לעונה הבאה להציג ג'אמפ-שוט נאה למראה. אתה יודע, אל תנתר אפילו. העיקר זרוק, זרוק כבר, יא אולוהים איתך.

וונטיגו קאמינגס. אני לא ממש זוכר כרגע, אבל אולי אתם תזכרו: מתי היתה הפעם האחרונה ששחקן חמישייה קבוע לאורך כל כך הרבה חודשים, שיחק כל כך חלש ואיבד כל כך ממעמדו, עד שאף אחד אפילו לא מדבר עליו יותר ולא מזכיר אותו בכלל? איזה פלופ, יא אולוהים. ואיזה מסכן (זה כי לבו של הנשיא רחום והוא לוקח את פרצופו הנוגה של קאמינגס באופן אישי).

הוא רוצה לסיים את הקריירה שלו במכבי, הוא רוצה. ככה הוא אמר בתחילת העונה. שיתחיל לשלוח לאט-לאט את המזוודות שלו הביתה, כדי לא להתעכב כאן יותר מדי זמן בסוף העונה אחרי שכל הסיוט הזה ייגמר.

יותם הלפרין. אני לא יודע מה בדיוק היה שם ולמה מי שמאמננו הלאומי בעצמן כינה "המנהיג של מכבי", שיחק רק 18 דקות בברצלונה. הטלוויזיה קלטה את הלפרין יורד לספסל אחרי שבאסילה קלע עוד שלשה אחת על חשבונו. שלשה די קשה, וזה נכנס. אחר כך נראה מאמננו בשיאו: גוער, ושוב גוער בתנועות ידיים ומוסיף גם נזיפה מול פניו של הלפרין, שהנהן והנהן. לקח את האחריות על עצמו. נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שאחר כך הוא לא חזר לשחק. לא מתחייב על זה.

כך או אחרת, אחרת או כך, אם זו סדרת חינוך או משהו, מילא. נגיד. למרות שלא בטוח שזה הזמן והמקום. אם זו עייפות ורגליים כבדות, אז הלפרין ומאמן הכושר של מכבי ת"א צריכים לבדוק איפה טעו, כי באסילה בן 33 ושיחק פעמיים 35 דקות תוך יומיים. הוא לא נראה לי כמו פריק הכושר הגופני האולטימטיבי, הבאסילה הזה. צריך לבדוק את העניין, לא נכחיש זאת.

ועוד כך או אחרת, אחרת או כך אחד: 22 משחקים שיחק הלפרין העונה. ב-11 מהם הוא קלע יותר מעשר נקודות, וב-11 מהם פחות מ-10. בשמונה האחרונים: ארבעה מעל 10 וארבעה מתחת ל-6. זה נשמע כמו סוג של יציבות, אבל זה לא. זו עקביות. ולפחות חמישים אחוז ממנה היא עקביות במשהו לא מוצלח.

אלכס גארסיה. הבן אדם מסריח את המגרש ברמות קשות, ומישהו צריך להגיד את הדברים, אז הנה הדברים והנה המישהו. מה זה החרטא הזה? היתה תקופה שהבן אדם החזיק את העסק במו רגליו השריריות, זרועותיו החסונות והאודרוב שבא לו טבעי. פתאום האודרוב לא מוביל לשום מקום, הכדורים לא נכנסים, רמת קבלת ההחלטות שגם ככה לא היתה גבוהה צנחה לאפס ואפילו למינוס אינטליגנציית משחק. ואנחנו עוד חשבנו שהנה הגיע היורש של דריק שארפ. על זה נאמר: בחו"כ. ולקוראינו שהצטרפו זה עתה נבהיר: המדובר בראשי תיבות של בושה, חרפה וכלימה, לחם חוקו הבלעדי של מאמננו הלאומי, האיש ששדרג את הביטוי לרמות שטרם נראו בעולם הזה.

טרנס מוריס. בחיאת דינק, או בחיאת דינכ, או בחיאת רבאק, או בחיאת רבאכ, או שאיך כותבים את כל אלה: די עם השלשות האלה כל הזמן. בוא נסגור על שתיים במשחק. שתיים טובות ולא חמש בינוניות. ממתי מוריס זורק הכי הרבה שלשות למשחק במכבי ת"א? אולי מרגע שהסוכנים שלו הכריזו על דרישת הפתיחה שלהם לעונה הבאה: שני מיליון דולר. ובקטע החיובי: היו כמה זריקות לסל ומהלכים לא שגרתיים שלו, תוך כדי כדרור ואחרי כדרור. מוריס מראה שהוא לא רק שחקן שמחכה לכדור בהתקפה, אלא בכל זאת מסוגל לעבור שחקן או להפתיע במובים שעד היום הראה לנו מעט מהם. אוקיי, מיליון ורבע, הולך?

אסטבן באטיסטה. מישהו יכול להסביר לי למה אחרי משחק מצוין שלו בנוקיה, אחד הטובים שלו והסוחפים שלו העונה, ככל שמשחק של באטיסטה יכול לסחוף, הוא קיבל רק 15 דקות? אם הוא היה שווה 21 בראשון, למה 15 בשני? ולא שהוא היה רע במיוחד אתמול או משהו. לא הבנתי, מודה.

ג'אנלוקה באסילה. 34 נקודות זה יפה, אבל הרבה זמן לא נראה שחקן שמצד אחד קולע 34 נקודות ומצד שני זורק שני אייר-בולים? אם אני אוהד מכבי ת"א למשחק הבא ויכול לבקש רק דבר אחד שיתממש, אני הולך על יחס
שלשות/אייר-בולים הפוך ממה שהיה לו במשחק מספר 2. ובעברית: שש זריקות אייר-בול ושתי שלשות.

רוג'ר גרימאו. הזכיר לי את כל התכונות שהיו לברק פלג בגיל צעיר יותר. מתלהב, דוחף, אהוד הקהל המקומי, מוסר, קולע, דוחף, שומר, מדרבן. האמנם רק שחקן של משחקים ביתיים? אם נחיה גם נראה.

דריק שארפ. לא הגיע לקו העונשין בכלל. אהההה, אז עכשיו הכל ברור.

פפה סאנצ'ס. אחרי המשחק הראשון הרבצתי בשורה הרצה, שאני יותר טוב ממנו. חוזר בי. הנגר, כשהוא חופשי לגמרי, קולע. חוץ מזה, יש לו אוויר ל-24 דקות על המגרש ולי לא.

גארי ניל. לשנה הבאה במקום מייק קיובלר ברמת גן, או משהו.

יאקה לאקוביץ'. לא נעים לומר, אבל אולי משה שוורדי צודק: קקה די הולם אותו לאחרונה.

ליאור אליהו. זוהי קריאה אחרונה לליאור אליהו, זוהי קריאה אחרונה לליאור אליהו: עונת הכדורסל 2007/08 מסתיימת בעוד פחות מחודשיים. נא לא לשכוח להביא איתך לשדה התעופה דרכון בתוקף. נוסעים לשחק באירופה.

טל בורשטיין. ברכות ונצורות על הקאמבק.

ניקולה וויצ'יץ'. את החוזה שלו בריאל לעונה הבאה הוא כבר עשה בשני המשחקים נגד מדריד העונה. ברצלונה לא תחתים אותו בלאו הכי.

טוב, הבנתם את הסיפור, נו. אפשר להמשיך עם זה בלי סוף, אבל יום ששי כבר, שבת המלכה בפתח והפעם אני לא מוותר על שנת צהריים. גם אם יתהפך העולם בדיוק, לפחות שיתהפך כשאני ישן.

שלומות ונצורות בשלב זה.