אלה הזמנים שמכבי ת"א מפסידה בהם. לא בין כסה לעשור אלא בין משחק מספר שתיים למשחק מספר שלוש בהצלבה של היורוליג. פעם אלה היו תאריכים כמעט בלעדיים בעונה, ומי שתפסה את מכבי בימים הספורים האלה חגגה והוסיפה לעצמה ניצחון לא צפוי ועוד נקודת בונוס.
וגם אם היא לא היתה מפסידה, לפחות התקשתה. זה אנושי, זה טבעי, זה קרה, זה קורה. גם אולימפיאקוס הפסידה אתמול לפאניוניוס. ברצלונה לא, היה לה משחק קל יחסית.
אבל כל זה שטויות. באו בני השרון, שוב פיגרו את העשר הקבוע שלהם, וניצחו. פעם זה איבי, פעם זה טפירו, פעם זה סיסה עם מהלך פה ומהלך שם, הרבה פעמים זה ג'ייסון וויליאמס. וזה יכול להיות גם בלצ'ר. עכשיו זה גם רוד גריזארד. ותמיד, לכל אורך העונה, זה היה אפי בירנבוים.
הטעות הכי גדולה של מכבי ת"א העונה - מעבר לנפילה עם קאמינגס שקשה היה לצפות אותה – היא בעמדת הסמול פורוורד. עומרי כספי היה בתחילת העונה שחקן כל כך שולי, שצריך לקבל הבטחה בכתב שישתלב בין שמונה השחקנים הבכירים על פי מספר הדקות. פתאום הוא נהיה שחקן חמישייה מוביל.
ודאי שאין לי דבר נגד כספי, להיפך, אבל ההתקדמות המבורכת שלו בפני עצמה מוכיחה עד כמה גדול החור שנפער בעמדה הזו, ועד כמה דייויד בלות'נטל הוא שחקן חד גוני ולא מהמעלה הראשונה בתפקיד הזה. שיפרח וישגשג הכספי, עלא כיפק, באמת, אבל אני משוכנע שאף אחד במכבי ת"א לא תכנן להגיע לשלבי הסיום של העונה עם כספי, שחקן לא מנוסה בסופו של דבר, כסוג של מושיע.
הוא עושה דברים נהדרים, אמנם, אבל התחושה היא שמדובר בלפחות עונה אחת מוקדם מדי מכדי להגיש לו את הקבוצה על מגש כמו שקורה בזמן האחרון, אפילו שהוא כבר מזמן לא סופר את סך הדקות המצטבר. הנכון שהוא מספיק טוב כדי לשחק יותר מהרבה שחקנים אחרים, אבל גם נכון שכדי לזכות בתארים מכבי ת"א היתה צריכה מול פורוורד דומיננטי ומוכח ברמות אירופיות. לא בלות'נטל, שהגיע לכדי מצב שהוא לא משחק אפילו שנייה.
נכון שליד שחקן טוב ממנו כספי לא היה עושה את הזינוק הזה, אבל הזינוק המטאורי הזה עלול להיות מסוכן עבור מכבי ת"א בסופו של דבר.
וכל זה קורה כשבחוץ מסתובבות קבוצות טובות שהתחזקו תוך כדי תנועה. גם חולון עם אלטון בראון היא עוד יותר חזקה ועוד יותר טובה, וגם ירושלים עוד יכולה להתחבר פתאום (למרות שאני לא מאמין בהרכב שבו שרון ששון כמעט תמיד וג'יימי ארנולד תמיד, הם שחקני חמישייה).
לא רק הקבוצות היריבות רעבות, גם הזרים שלהן מתים לטרוף משהו. הם ראו בעונה שעברה את טרנס מוריס משדרג את עצמו ואת שכרו ועובר מירושלים למכבי ת"א. כשאיבי או וויליאמס או גריזארד רואים את מכבי ת"א, הם נותנים מעצמם המון. יותר מהרגיל. וגם ביכולת הרגילה, השגרתית, הם שחקנים פנטסטיים. לא פלא שלמכבי ת"א הבינונית יש בעיה להתמודד.
סיפור הפרת החצי של וויל ביינום עוד ידובר. אם זה היה קורה בפיינל פור ולא במשחק ליגה שיישכח מתישהו בקרוב, הקטע הזה היה הופך להיות האח הצעיר של הוצאת החוץ של ווינפרד קינג מתחת לסל של הפועל גליל עליון אחרי סל של מכבי. סיפור שזוכרים לכל החיים. אומלל הביינום הזה, מה הוא לא עבר בשתי העונות שלו כאן.
שוב אני אומר, למאזינינו שהצטרפו זה עתה: לא יודע אם מכבי ת"א תעבור את ברצלונה או לא, אבל גם אם כן זה נס שהיא תהיה בפיינל פור בעונה שיש לה שילוב כל כך לא מוצלח בין קאמינגס לביינום בעמדת הרכז. חי נפשי המעורערת-משהו בשל עודף האירועים לאחרונה, עדיף פפה סאנצ'ס המוגבל אבל המסודר. טוב, אולי אני מגזים. אני ידוע שאחרי שבועיים כאן אני אצא מדעתי רק מלראות אותו, אז אולי עדיף שלא. בואו נסגור דיל: שיתחתן עם ישראלית ויבוא להיות רכז מחליף.
ותהרגו אותי, אכן כי כן זה סוג של בגידה ביחס לאמונותיי מלפני חצי עונה, נניח: אנדי איבי הוא שחקן יותר טוב מטרנס מוריס. אתם יודעים מה, לא מתאימה לכם ההגדרה הזו? אוקיי, יותר מוכשר. עם פוטנציאל יותר גדול ויותר זמן מגרש לפניו (האיש עוד לא בן 24), עם יכולת לעשות יותר דברים. הוא גם רוצה פחות כסף, אני מניח. אמנם צריך בשבילו פסיכולוג צמוד, אבל גם אם מצרפים את השכר השנתי של הפסיכולוג לשכר השנתי של איבי במכבי ת"א, הוא לא יגיע לסכומים שמוריס אמור לקבל בעונה הבאה. מומלץ לפנאנים שם לחשוב טוב-טוב לפני שהם סוגרים עסקאות עתידיות, הן עם מוריס והן עם מאמננו הלאומי.
ג'ייסון וויליאמס? צריך פעם אחת לעקוב מקרוב ראש בראש אחריו ואחרי פי.ג'יי טאקר, ולראות מי מהם ראוי לשדרוג וחוזה בקבוצה גדולה יותר. שחקנים נהדרים. בעצם, מאחל לשניהם קידום. למה להיות קטנוני?
בקיצור, מכבי ת"א הולכת לעוד עונה שבה חצי מהסגל הולך הביתה. חוק שימור אתרים לא יחול על הקבוצה הזו בכל מקרה, גם אם יעשו משהו גדול בפיינל פור.
בעצם, שיעברו קודם את ברצלונה.
ועכשיו, כשאני מציץ אל הבוקסה הסטטיסטית של המשחק אני שם לב שהשם של דריק שארפ לא מופיע. אולי העסק שם מתוכנת כך שכל שחקן שמקבל פחות מדקת משחק, לא נכנס לבוקסה. אם זה ההסבר, כבר הרבה זמן לא קרה ששחקן ששיחק כל כך מעט והשפיע כל כך הרבה על התוצאה הסופית, לא מופיע בטבלה המסכמת בסופו של דבר.
אז או שמישהו ישים לב ויתקן עד שתקראו את האייטמון הזה, או שמדובר בבאג שייקח קצת יותר זמן לטפל בו, אבל די קל לפתור אותו. כמו איבי, שעשו ממנו מן מפלצת סבוכה שאי-אפשר להתעסק איתה, אבל אפי בירנבוים מוכיח שלכל מנעול יש מפתח ולכל קושי יש פיתרון.
שלומות ונצורות בשלב זה.