נרעש עדיין מזעקות השבר של הפרשן גור שלף בשידור חי בנוקיה-ההיכל, אני מגיע לאייטמון הזה בשעת ערב של יום שני – רחוק מאוד במונחים של אינטרנט מהאירוע עצמו. למה? כי משפצים את הלשכה הנשיאותית, זה למה. ופייייי קיבינימט על מי שהמציא את השיפוץ.

ובנימה חיובית יותר: איזה אירוע היה שם, יא אולוהים.

אין הגנות, ואחר כך יש הגנות, והנה אוריאן גרין בקוסט-טו-קוסט פנטסטי, וארז מרקוביץ' מרביץ עוד ריבאונד התקפה על הראש של טרנס מוריס (לדעתי, פתחתי עין רעה על מוריס מאז ההשוואה ההיא לאנדי איבי ועל זה שהוא לא שווה שני מיליון דולר לעונה).

ועכשיו אנשים שוב יגידו שהראש של מכבי ת"א היה עדיין בקטע של היורוליג ובעלייה לפיינל פור, ושהקבוצה שם לא התכוננה כראוי למשחק נגד ירושלים כי עדיין חגגה את הניצחון של ברצלונה.

אם זה ככה, ואם אנחנו שומעים את זה כבר כמה וכמה פעמים, מה קורה בדיוק עם מאמננו הלאומי? האם אפילו הוא איבד את הסמכותיות שלו? האם גם צביקה שרף, זה שנתן הוראות קפדניות לשחקנים שלו רק כדי לגלות שאחרי יומיים ביינום וקאמינגס בילו בארבע לפנות בוקר במועדון לילה, איבד את זה לגמרי?

אני עוד זוכר ימים שבהם מאמננו ישב לשחקנים על הראש, וזכה לכינוי רס"ר מהתקשורת בזכות הנוקשות והקשיחות והמשמעת הקפדנית שהשליט על סביבתו. הוא ידע לדרבן, הוא ידע להכין, הוא ידע לגרום לכולם להיות מפוקסים עוד לפני שהיתה מלה כזו בכלל, ועוד לפני שרבי פנחס הגרשוני הפך את המונח לכל כך מקובל ופופולארי.

יכול להיות ששרף כבר לא מסוגל לשכנע את השחקנים שלו, שכל משחק ומשחק בליגה הוא סופר-חשוב וסופר-קריטי וצריך לבוא אליו מוכנים? יכול להיות שאפילו הוא לא יכול להעביר את השחקנים שלו מקודש (יורוליג) לחול (ליגת חרטאבונה) מבלי שיירשמו בדרך כל מיני תקלות?

יכול להיות. עובדה. 20 הפרש הובילה ירושלים בנוקיה-ההיכל. ואולי-אולי, גם אם קצת קשה להאמין בזה, אפילו מאמננו הלאומי מסוגל לחיות עם יכולת ירודה והפסדים קצת יותר טוב מאשר פעם? מה יש, אם שמעל'ה מזרחי התרגל ונאלץ להתיישר עם העובדות מפעם לפעם, אולי גם לשרף זה יקרה יום אחד.

לאאאאא, זו הנחה שאין לה רגליים, אין לה ידיים ואין לה אחיזה במציאות. זה פשוט משפט שלא יכול להיכתב על מאמננו. פשוט לא. לוקח בחזרה את הדברים. להתרגל הוא לא יתרגל, אבל די ברור לי שגם סמכותיותו נפגמה משהו בשל שיטת הפיינל פור וקיומו בנוקיה-ההיכל. בסוף הרי מכבי ת"א תהיה שם בכל מקרה ואין פה עניין של לאבד יתרון ביתיות בסדרה או משהו כזה, כמו ביורוליג.

ובכל זאת, אם לקחת את הדיון צעד אחד קדימה, מכבי ת"א לא הרשימה אותי העונה אלא במקרים בודדים. זה לא משהו שאפשר לשים עליו את האצבע, אבל הכדורסל שלה לא מענג ורק במקרים מסוימים הוא מעניין או מרתק.

אני מתקשה להשתחרר מהמחשבה, שעד כמה שטרנס מוריס אליל הוא גם בסופו של דבר שחקן מוגבל. גם גארסיה. גם באטיסטה. גם קאמינגס. אפילו בלות'נטל. אם לחזור לרגע למוריס, רוב הזמן הוא מצליח להסתיר את זה, אבל כשהיא פורצת החוצה, המוגבלות הזו על המגרש, פתאום כל החן והקסם שבו נעלמים.

לפחות לדעתי ועד כמה שאני זוכר, מייסיאו באסטון, שגם לו יש מגבלות, הצליח להסתיר את זה טוב ממנו. לעת זקנה במכבי הוא אפילו פיתח זריקה משלוש וקלע יפה מחמישה מטר. כלומר, הלך והשתפר והתמודד יפה עם המגבלות שלו. מוריס היה כל כך טוב לאורך החודשים האחרונים עד שהיה נדמה שהוא אליל ואין בלתו, אבל כבר שבועיים-שלושה שהבקיעים צצים בזה אחר זה.

ארז מרקוביץ' ו-13 ריבאונד ההתקפה שלו רק הבליטו אותם. מוריס עצבני, לא מרוכז ובעיקר עייף. הוא צריך לנוח שבוע בזיכרון יעקב או משהו על הכרמל, ולחזור עם אנרגיות חדשות.

וזה רק לא מוריס. גם וויצ'יץ' עושה טובה שהוא חי בכל מה שקשור בריבאונד הגנה. תחשבו על קו קדמי של 4 מיליון דולר בפוטנציה (אם הם יישארו בעונה הבאה), נותן למרקוביץ' לעשות להם בית ספר פעם אחר פעם.

בואו נדבר קצת על ריבאונד התקפה. מנקודת המבט של שחקן הגנה זה אירוע מצער, מביך ואפילו מאמלל. בימים בהם עוד הייתי תמיר, זקוף ושחור-שיער כמולי קצורין הצעיר, התקשיתי מאוד לשלוט בריבאונד התקפה. היום, ממרחק השנים, אני אפילו יכול להודות בלי בושה, שלא רק שלא שלטתי בו, גם בקושי הצלחתי להשיג אותו.

ריבאונד התקפה זה לא רק עניין גובה. גובה תמיד היה לי ובכל שכבת גיל, אבל לא היו לי מרפקים, לא הייתי מספיק פיזי כדי לדחוף ולא מספיק חזק כדי להזיז אנשים. להבדיל, גם לא הייתי מספיק אתלטי. מוזר, אבל לפחות לדעתי גם מרקוביץ' לא מספיק חזק, לא מספיק פיזי ולא מספיק אתלטי או מנתר לשמיים, אם כי הוא גבוה. בואו לא ניקח ממנו את זה.

זה רק מעצים בעיניי את ההישג שלו, כשלקח 13 ריבאונדים בהתקפה במשחק אחד. עוד מבלי לדבר על מי שעמד מולו במאבקים האלה.

לא פלא שמוריס צעק שם, התעצבן ואיבד את הראש. הוא לא היה מרוכז וריבאונד זה בעיקר עניין של מיקום וריכוז. יש שחקנים של 1.98 שהם ריבאונדים אדירים ויכולים לקרקס כל מוריס בגובה 2.06, אם הוא לא סוגר את השחקן שלו כמו שצריך ולא מתייחס לריבאונד באופן הכי רציני שאפשר.

עבור שחקן הגנה, לפספס ריבאונד מתחת לסל של הקבוצה שלו, זו אחת ההשפלות הגדולות ביותר שקיימות במשחק. בטח אם כתוצאה מהפלופ הזה היריבה קולעת סל. יש רק מעט השפלות במשחק שעולות על פישולים חוזרים ונשנים בריבאונד הגנה, שאני יכול להעלות על דעתי:

לחטוף דאנק בפרצוף.

להיחסם על ידי מישהו בכלל, ובעיקר על ידי אחד שלא ניתר כדי לבצע את הגג הזה.

להיות שזה שמעלה את הכדור אל מחצית המגרש, לאבד אותו כקו האחרון בהגנה ולחטוף סל הכי קל בעולם.

להחטיא צעד וחצי לבד, או לפספס דאנק לבד.

כל אלה הם בעיקר פאשלות אישיות, שיש להן, כמובן, גם השלכה קבוצתית אבל הפן האישי של העניין גדול ובולט בהרבה.

דווקא בקטע של פספוס ריבאונד בהגנה שהופך לסל קל של היריבה, יש לפן הקבוצתי משקל לא פחות גדול. כדי לשלוט בריבאונד צריך עבודה קבוצתית, ואחרי פעם-פעמיים שהיריבה עושה בית ספר בתחום הזה, גם הגארדים צריכים להרגיש נבוכים בדיוק כמו הגבוה ששוב אכל חצץ.

וכל הציפורים, אלה שרצים למעלה כדי לקבל מסירה ארוכה מהגבוה התורן שמוריד ריבאונד כדי לרשום עוד שתי נקודות קלות במתפרצת, שילכו לעזור בהגנה ולקפוץ ולחסום ולהפריע. שיעשו כל מה שאפשר. וזה בדיוק מה שקרה שם: מכבי ת"א פשוט לא עשתה כל מה שאפשר כדי להפריע למרקוביץ'. והוא, מבחינתו, מה איכפת לו. נותנים מתנות הוא לוקח. אליל הינו. הלו, הוא הקפטן הג'ינג'י הראשון שהניף את הגביע בתולדות המדינה הזו.

בסך הכל מדובר ביסודות. היסודות של מכבי ת"א בעניין הזה רעועים קצת. עד שיותם הלפרין, למשל, לא יגביר וישפר את המאמצים שלו בעניין ויעמוד, נניח, על ממוצע של 4 ריבאונדים (בערך) בליגה ולא על ה-2 המסכנים שלו שהם לא מספקים ולא מספיקים, הוא לא ייחשב לשחקן באמת גדול בעיניי. גם גארסיה, על כל הקפיציות והאנרגיות שהוא מביא, לא מגיע לשני ריבאונדים במשחק. גם ביינום הגמד שווה יותר מריבאונד וחצי למשחק. אם הבן אדם מסוגל להטביע לאנשים על הראש, שיקפוץ גם לריבאונד במטותא ובמחילה מכבודו.

אמת? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת. אבין, עם זאת, מדוע יצא למוריס קצף מהשפתיים. האנשים שם מורידים אותו ביגון שאולה, מורידים. ובינתיים, מרקוביץ' יוכל לספר שקבע שיא ריבאונדים בהתקפה במשחק אחד בליגת חרטאבונה על האיש שסוכניו טענו ששוויו שני מיליון דולר.

שלומות ונצורות לכם בשלב זה.