שימו לב, בני ישראל, עם יקר, נתינים נמרצים ונאמנים: אלו הם דברי כפירה. לא לעיתים מזומנות אם בכלל יוצא נשיא הסיפרה בדברי האשמה כאלה ואחרים נגד אחד החביבים, אבל זה מה שעומד לקרות כאן עכשיו.

טריי סימונס. וול, אם לקחת חתך ממוצע של היכולת שלו לאורך העונה, האיש משחק פחות טוב מכפי שרצינו, פחות מרשים מכפי שקיווינו, פחות נאה מכל שייחלנו והערכנו. ועל אף המשפט הקשה במיוחד הזה, צריך לומר שהוא נותן עדיין וואחד עונה, כמו שרק חביבי סיפרה לדורותיהם מסוגלים.

ועוד איזה מאמר קטםן ומוסגר לפני הפירוט. יש להבהיר באופן החד והנחרץ ביותר, כי בשום מצב לא יודח סימונס מתפקידו, וכי התואר שהשיג כאן (חביב הסיפרה הראשון שמוכתר בעידן כדורסלע באינטרנט) לא יילקח ממנו בשום אופן, אלא אם יסרח ויסריח קשות ואנושות.

וכאמור, לא זה מה שקורה כרגע. הוא לא רע או משהו. אבל הדרישות שלנו ממנו יותר גדולות. ואם לדייק, אז עוד יותר גדולות.

מה שקורה הוא, שסימונס היה ונותר שחקן מובחר. הוא עדיין דליקטס ותאווה לעיניים בחלקים מסוימים של המשחק, אבל הוא גם משחק מתחת לרמה שהביאה אותנו, כנשיאות, לבחור בו בזמנו בפער קטן בלבד מטרנס מוריס שכבר ראה איך התואר מלווה אותו לעולם ועד. רק מרחק קטנטן מנע מצב שבו פרצופו של מוריס הוא שירצד על עמוד הבית למטה משמאל של כדורסלע-האתר, ולא פני מחבל החיזבאללה המזוקן של סימונס.

איכשהו, קשה לנו, בנשיאות, לקבל את סימונס בתפקיד שחקן שמרגיש שהוא מוכרח לקלוע נקודות, מוכרח להוביל, מוכרח לסחוב. יכול להיות שהצוות המקצועי של הפועל חולון מבקש ממנו להיות פעיל מאוד ובמיוחד בזריקות לסל, לקחת אחריות, להראות שהוא הגו טו גיי של הקבוצה. ויכול להיות שאולי בניגוד למה שחשבנו והערכנו כאן, הזריקה לסל באינטנסיביות ובכמויות היא לא משהו שמנוגד לאופיו של סימונס המאוד-קבוצתי. אולי הוא רק קבוצתי בלי מאוד? ואולי, חלילה וחס, הקטע הסוליסטי אצלו שווה ערך לקבוצתי? נזדעזע מלחשוב כך, אבל אולי. אולי אלה הם פני הדברים.

כך או אחרת, אחרת או כך, לסימונס זה לא מתאים. פשוט לא. הנשיא נטרף מפעם לפעם כשהוא רואה ניסיונות מוגזמים או זריקות לא נוחות של חביב הסיפרה, שמצטייר כאלגנטי ואיטליגנטי במיוחד. איך לומר את זה: הדברים לא יושבים עליו טוב, על סימונס, כשהוא מנסה בכוח. זה כאילו לא תפור נכון. משהו פה נראה מאולץ, לא טבעי. התפרים גסים מדי. ובכל זאת, הוא ממשיך.

ועושה רושם שזה בדיוק העניין, שזה מה שמפריע. משחקים בהם הוא עומד על אחוזי קליעה נמוכים במיוחד גורמים לאדמומית על לחיי נציגינו. אחרי הכל, בחרנו בו מכל השחקנים. הוא מייצג גם אותנו. ולזרוק לסל כמו איזו מכונה? את זה תשאיר לסטיב ברט ג'וניור, למאליק דיקסון.

1 מ-7 לשתיים ו-1 מ-6 לשלוש נגד אשקלון במחזור מספר 4.

2 מ-8 לשתיים נגד ראשל"צ במחזור מספר 8.

3 מ-11 לשתיים ו-1 מ-5 נגד נהריה במחזור מספר 9.

1 מ-5 לשתיים נגד נהריה במחזור 18.

0 מ-7 לשלוש נגד גלבוע/עפולה במחזור 19.

1 מ-6 לשתיים נגד מכבי ת"א במחזור 22.

זה מביך אותנו, טריי. זה מביך אותנו.

לכל אחד מותר להחטיא, אף אחד לא מושלם. אפילו לא חביבי סיפרה. אבל תן קצת יותר עבודה בריבאונד, בהגנה, במסירה. תן מהשקט הנפשי שלך. אל תתן לממוצעי הנקודות לטמטם לך את החושים ולהוציא אותך מהמסלול. אנתוני פארקר הגיע למכבי ת"א עם ממוצע של 11 נקודות באיזו חרטאבונת CBA בזמנו, לא כל דבר נמדד בנקודות.

הדיבורים על סימונס כמועמד אפשרי למכבי ת"א עלו בכדורסלע-האתר כבר מזמן, עוד בעונה שעברה למעשה. אבל העונה הזו בחולון, עד כמה שהיא טובה, הן קבוצתית והן עבור סימונס, גורמים לנשיאות להעריך מחדש את הדברים.

כן, יכול להיות שמכבי ת"א תחתים אותו. כן, הוא עדיין שחקן נהדר (במיוחד כשהוא משחק חכם ולא מתעקש ולוחץ על מהלכים). כן, יכול להיות שבמכבי ת"א הוא יאזן במשהו את המשחק שלו ולא ירגיש שהוא חייב להכריח מהלכים מסוימים. אבל לא, הוא לא שחקן שאין כמותו בהישג יד.

פי.ג'יי טאקר, לעומת זאת, דווקא כן.

קשה וכואב לומר את זה בקול רם, אבל זה בדיוק העניין: אהבתנו אליו גדולה ויוקדת אבל שחקנים כמו טריי סימונס, יש באירופה. שחקנים מסוגו של פי.ג'יי טאקר – כמעט שאין. ואולי המלה 'כמעט' מיותרת כאן.

נאלץ להודות בכך קבל עם ועדה ובחוצות העיר.

ועם זאת, כדי שלא לדכא את חביבנו עד עפר, נשאף אוויר מלוא חזה ונשחרר את זעקת הקרב הידועה: היידה סימונס, היידה, היידה, היידה!