שלום לבני העם ולנתינים אשר בתפוצות,

בשל צוק העיתים, החגים, החופשות והשיפוצונים בלשכה הנשיאותית, נעדרה המהדורה השבועית-בדרך-כלל ממסכינו. פניות והערות רבות הגיעו בתקופה הזו ויהיה קשה להכיל את כולן אחת. לפיכך, ייעשה מאמץ להרביץ השבוע שתיים או אולי שלוש מהדורות. הראשונה, עם זאת, זו שאתם קוראים בה עכשיו, תהיה גם סוג של מחווה לנשיא המקשיש שציין החודש 40 ברוב פאר, אם כי בו-זמנית גם בצנעה.

אנפנף בברכותיכם כנפנף טווס רברבן בנוצותיו הצבעוניות והנאות כרפאל. כל כך מחמיאות הן, שאשתף בהן את ציבור תומכי הנשיא באשר הוא. ברם אולם ואף על פי כן, המייל הראשון שנחת בתיבה הנשיאותית נוגע לכדורסל שאינו תלוי-ארבעים-שנה.

שלום,

אני אוהב הפועל ירושלים כבר יותר מ-15 שנים (עוד בתקופה שעדי גורדון האליל וארז חזן הפחות -ליל שקלו לשבות במשחק פלייאוף, כי לא שילמו להם איזה 5 שנים משכורות). לאחרונה הסבל הכרוך בצפייה במשחקי הקבוצה פשוט עובר כל גבול ריאלי, וזה גרם לי לחזור אחורה ולחפש מתי לאחרונה נהניתי לצפות בקבוצה שלי באמת ובתמים כשאני מוציא גורמים לא רלוונטיים כמו אהדה ושאר ירקות רגשיים.

אם כן, בתקופת דן שמיר הקבוצה די מזעזעת ולא צריך להרחיב יותר מדי. הקבוצה של ארז אדלשטיין הייתה קבוצה איכותית, אבל שיחקה כדורסל נוראי שהתבסס על הוראס "נראה לי ששוב אני אכניס ראש בקיר" ג'נקינס, ולפעמים איזו חפירה של אוסטין.

ואז יצא לי ללכת יותר אחורה וגיליתי, שהקבוצה של שרון דרוקר בכלל לא סיימה בין ארבע הראשונות בליגה ודי הסריחה את המגרש ועפה בפלייאוף מול הפועל תל אביב החלשה להחריד. וגם מהקבוצה של יורם חרוש אני רק זוכר את הגגות שקיבל למונט ג'ונס כל ערב, ואת הפגזות הקרש של אורי יצחקי, ובעצם אני מגיע למסקנה שמאז תקופת אפי בירנבוים הפועל ירושלים נעה בין בינוניות להסרחת המגרש באופן טוטאלי, מה גם שברוב השנים היא אפילו לא סיימה מקום שני בליגה.

ואני שואל את עצמי: עוד כמה שנים אני אמשיך לבוא למגרשים לראות את דריק שארפ (בן כמה הוא כבר, 50?) דופק את השלשות האלה מהפינה, ולחשוב שמחר יהיה יותר טוב?

אמיר

מייל נאה כרפאל הוא זה. תרשה לי שני דברים עקרוניים: קודם כל, אני חושב שיש דבר שמתפספס בדברים שלך. ראה עצמך זכאי, באמת זכאי, להיות חלק מאווירה יוצאת מהכלל שיש באולם במלחה בדרך כלל. להיות חלק מהאווירה הזו הוא לא משהו מובן מאליו. יש המוני קבוצות בעולם שאין להן אולם כזה וקהל כזה. אם אתה לא נהנה מהקבוצה, לפחות תהנה מהאווירה המאוד חיובית ומרגשת, רוב הזמן, כי בסופו של דבר הקבוצה היא לא עד כדי רעה כמו שאתה מציג.

שנית, שכחת כמה תארים בדרך. רו"ח ד. שמיר לא הביא לך שני גביעים? פיני גרשון, עוד לפני שהפך לרבי פנחס הגרשוני, לא הביא לאמא שלו (ולך) גביע? גדי קידר לא הביא לך גביע? שרון דרוקר לא לקח אותך אל פסגת האושר חסרת התקדים אחרי זכייה עם גביע יול"ב?

בוא נהיה קצת יותר רכים, אה?

שלום ערן,

אני לא יודע אם ההשוואה הזו נכונה, אבל אפשר להשוות את דיוויד בלות'נטל לרוברט הורי הנשגב. עונה שלמה מדשדש בבינוניות אבל ברגעי הקלאץ' - אין מה להוסיף. מה דעתך?

איתי

אתה יודע מה, ואללה. לא חשבתי על זה אף פעם, אבל יש בזה משהו. כדי להחליט אם נלך על המשוואה הזו גם בעתיד, בוא נראה מה יעשה החבר בלות'נטל בפיינל פור במדריד, אוקיי? שהרי אלה הם רגעי הקלאץ' האמיתיים.

שלום,

אני אוחז בידי במעריב מהיום (10/4) וקורא את הכתבה על צביקה שרף. להלן ציטוט מתוך הכתבה אשר מתייחסת ליחסו של שרף לתקשורת:

"ההיסטוריה שלו עמוסה עימותים עם עיתונאים, כולל מהבכירים ביותר. לפני כמעט שני עשורים הוא ניסה לתקוף כתב שעבד במעריב". ונשאלת השאלה: האם ייתכן כי מעריב שכח את שמו של אחד העיתונאים הטובים ביותר שעבדו בשורותיו במשך שנים ושללא ספק תרם לאגף הכדורסל בעיתון???

שלומות ונצורות,

עודד

נו, אין לי אלא לשחק במשחק הניחושים. לא ציינת מי כתב את הכתבה, אבל אם זה מישהו שעבד איתי בעבר אז די ברור שלא שכח את שמי. סביר יותר להניח שאולי לא מצאו עניין או צורך להזכיר את השם, אולי זה פרט שולי ולא מאוד רלוונטי בכתבה ארוכה, אולי דווקא רשם הכותב את השם ואז במסגרת העריכה והליך הקיצורים הבלתי נמנע בדרך כלל נחתך השם ונפל אל המגרסה. אולי סתם לא רצו לעשות פרסום חינם, לך תדע. הכל יכול להיות.

כך או אחרת, אחרת או כך, זה לא משהו שצריך להיות מוטרדים בגללו. למצער מצד אחד ולמרבה הרווחה מצד שני, מעריב זה היסטוריה. ממשיכים הלאה.

ערן,

מזל טוב ליום הולדתך ה-40.

אני חושב שב-20 שנותיך בתקשורת הספורט הטבעת חותם חשוב, יצרת את הסגנון הייחודי שלך שהיום הוא מודל לחיקוי, בוודאי באתר שלך. זה אחד הדברים הכי קרובים לשריטה על הנצח שבן תמותה יכול להגיע אליו - ליצור משהו שהוא רק שלך ושאחרים הולכים לאורו.

אני מקווה שהמחשבה הזו מעודדת אותך לקראת 40 השנים הבאות - השליש השני של חייך. באמת כל הכבוד על מה שאתה יוצר. ממש כיף להיכנס ולקרוא. גם אם לא תמיד מסכימים עם התוכן, תמיד מעניין.

אגב, אתה חוגג 40 ביום שבו העיר תל אביב חוגגת 99. וביום שבו מכבי ת"א, שהיא הדבר הכי טוב שיצא מהעיר העברית הראשונה, חוגגת פיינל פור עשירי ב-21 עונות של הטורניר הזה - יותר מכל קבוצה אחרת באירופה.

אסף

מאוד-מאוד מודה לך, פנייה מרגשת ומחמיאה במיוחד היא זו. אשתדל להמשיך בכיוון גם בשליש הבא, שאיכשהו נראה לי שהוא יותר חצי אחרון מאשר שליש, אבל למה לקלקל אופטימיות בפסימיות? אגב, לא ידעתי שתל-אביב חוגגת ביום שלי. קבל מחמאה חוזרת: שמתי לב שהמיילים שלך, אסף, כמעט תמיד מביאים איתם איזה פרט או נתון חדש ומעניין. המשך ככה בשליש הבא של חייך, כן?

שלום,

קודם כל יום הולדת שמח, זקן הצעירים, הרי הוא כבוד נשיא הסיפרה,

אז תודה, כמאמר היונה ההנפלדית. לא בשביל להיות מנומס או משהו, באמת, תודה לך על שנים של כתיבה יצירתית. תודה על הדעות המנומקות והז'רגון הססגוני. תודה על הבמה שאתה נותן לנתיניך הנאמנים ולכותבים המהוללים בורוכוב, זאבי, סר ש. הרמלין וגיל סלע. תודה על שאתה חולק איתנו את האהבה, ההערצה והתשוקה שלך לכדורסל.

ותודה לגברת הראשונה שלך שמאפשרת לך לעשות את זה (לכולנו יש בוס או עורך שעומדים מאחורי הקלעים). מזל טוב עד 100 כ-20.

שלומות ונצורות.

עמי

ברכות יפות יש לכם היום. תודה עמי, אמסור גם לרעייה והכותבים המהוללים בטח כבר ייתקלו כאן בעצמם בשבחים.

שלום,

מדובר במקרה מצער, שנפוץ רבות במדינת היהודים. המקרה הוא טכני, ולכן לא אצפה שתטפל בו בעצמך אלא תעביר אותו אל 103fm אצלם נמצאת הבעיה. חלקנו, אשר אינם משתמשים ב Internet Explorer, המוכר בפי רוב המשתמשים במדינת ישראל בתור "האינטרנט" אינם מסוגלים להקשיב להקלטות אשר אתה מקשר אליהן באתרך הכה מצוין. יש ברצוננו להקשיב מדי פעם לפניניהם של אפי בירנבוים, מולי קצורין ועוד אי אלו אישים נכבדים אשר אתה מראיין בתוכניתך, אך מתוקף בעיה טכנית, איננו יכולים לעשות זאת.

אבקש להעביר למנהלי האתר של 103fm את הבקשה, לכלול בנוסף ל"נגן של האתר" גם הקלטה ישירה בקובץ אמפי3 המוכר לכולנו ומתנגן בכל פלטפורמה מהפרת ועד החידקל.

תודות רבות,

גיל

העברתי את פנייתך כלשונה אל האורים התומים של האתר החדש של תחנת הרדיו, שכתובתו בישראל ובעולם כולו היא www.103.fm. אני לגמרי לא בטוח, אבל מקווה שהם יעשו עם זה משהו. אין הדבר תלוי רק בי, כידוע וכאמור, ובי, אגב, אין הדבר תלוי.

אהלן ערן,

מה שלומך?

בימים אלו אני מכין כתבה על שחקנים זרים שהיו פלופים גדולים בכדורסל החיפאי. שוחחתי עם יריב ורשיצקי והוא איתר לי שחקן, כאשר רק את שם המשפחה שלו הוא זוכר- לורנס. הוא שיחק בהפועל חיפה בעונת 1988/89, עם עבר ב-NBA, והיה שתיין וספק גם מסומם. יותר מזה אני לא ממש יודע עליו. יש לך מושג קלוש במקרה לגבי שמו הפרטי? או שאולי תוכל להפנות אותי למקום בו אוכל לברר את העניין?

תודה רבה,

עידן

לדעתי ועד כמה שאני זוכר, אתה מדבר על דייויד לורנס. שלומות ונצורות לחבר ורשיצקי, הפנה את תשומת לבו, אם לא ראה עדיין, שקיים ערך על שמו בלינק המשובח 'זה א-ב של כדורסלע'.

שלומות לנשיא ולנשיא שלומות,

אני נרגש לראות את חובנטוד בדאלונה חוזרת ליורוליג, וזאת אחרי היעדרות של שנה, כל הכבוד להם. מקווה בשבילם שרודי פרננדס יחליט להישאר לעוד עונה ולא יעשה טעות ויילך ל-NBA, שם הוא רק יתבזבז על הספסל של פורטלנד (קבוצה עמוסה בשחקנים צעירים ומוכשרים).

אחד התענוגות של הכדורסל האירופי הוא לעקוב אחרי כישרונות צעירים. והיות שאין ולו ערוץ אחד בארץ שמשדר משחקים מליגות כדורסל בכירות באירופה (ביזיון ונושא בפני עצמו), הכוונה לליגות המקומיות בארצות השונות ולא ליורוליג, יול"ב ואחרים לכל אלה שכבר קפצו ממקומם בכדי לתקן אותי, הרי שאיזה כיף שנוכל (אולי) לראות את הפנומן הצעיר מלהטט ומרצד על המסך שלנו.

היידה ריקי, היידה היידה היידה!

(יש שיקנאו, וקצת פטריוטיות לא תזיק, אז לשם הציונות נציין גם את שמו של עמרי כספי, הנה ציינתי. וכשהוא יחלק 5.1 אסיסטים למשחק כמו "הילד" ביול"ב, אז גם עליו נדבר כעילוי).

שלומות ונצורות,

עמי

אכן כי כן, היה אומר על זה ודאי ד. דבורין, גם אני שמח לראות את בדאלונה חוזרת ליורוליג עם ריקי רוביו המופתי ובתקווה שגם רודי פרננדס המרחף. אתמהה ממושכות ונואשות עד עצם היום הזה, הכיצד השבית אותו מאמן נבחרת ספרד בגמר היורובאסקט האחרון ונתן לו רק נזיד עדשים במעמד השיא במקום לחלק לו דקות כחול אשר על שפת הים לרוב. טעות, טעות קשה היתה זו.

ועל זה שאין שידורים בערוצים השונים יש לומר רק מלה, שהיא ראשי תיבות של שלוש מלים: בחו"כ. הלוא הוא בושה, חרפה וכלימה.

מזל טוב ערן,

אני מברך אותך ליום ההולדת בשפע של משחקים מרתקים בליגת חרטאבונה, ובמרוץ מטורף וחסר תקדים לתחרות חביב נולד, שישאיר את כולנו פעורי פה. אז מזל טוב והרבה בריאות ועושר.

ממני,

שלומי

רוב תודות ונצורות. בזמן הזה שעבר מאז האיחולים השתנה, אגב, שמה של ליגת חרטאבונה לליגת קזינו. ראה האייטם האחרון בלינק 'סיפרה בסלע', שמציג את פרוטוקול הדיון בעניין הזה.

שלום רב,

האם אין מקום לקצת פרגון לגארד הכי מוכשר שמשחק פה? בריאן טולברט משחק בשתי עמדות הגארד עם עונה נפלאה, ולוקח כמעט לבדו את הקבוצה הכי חלשה בליגה ברמת השחקנים לעונה מופלאה. אם הוא היה בירושלים או במכבי? אההה, לא חשבתם על זה. מה הוא פחות טוב מקאמינגס? קארי?

רוני

לא, הוא לא פחות טוב מקאמינגס או קארי, אבל אולי זה גם לא מקרי שהזכרת לשם השוואה שניים מהשחקנים הכי מאכזבים שיש כאן העונה (לפחות עד עכשיו), ביחס לציפיות. קצת הורדת אותו אל דרגת זרים שלא הלך להם כאן העונה.

כך או אחרת, אחרת או כך, אל טולברט התרגלנו, הוא כבר שנים כאן ועושה עבודה טובה בדרך כלל. ככל הזכור לי, באייטמונים של 'חביב נולד' בהם יש התייחסות כמעט שבועית בעיקר לזרים המצטיינים של הליגה, היו לא פעם התייחסויות מפרגנות לחבר בריאן טולברט. ודאי שבתקפות השיא שלו, כשרמת גן צפה למעלה ודורגה באופן קבוע בין ארבע הגדולות.

אין קשר ממשי לכך שהוא ברמת גן, ולא בהכרח היה מקבל כאן יותר במה אם היה משחק בהפועל ירושלים או במכבי ת"א. מטבע הדברים, כמו שאומרים האומרים, שחקנים שמופיעים בקבוצות ששיחקו העונה במפעלים האירופיים במקביל לליגה, קיבלו זמן מסך כפול ומכאן שהיו גם יותר הזדמנויות לראות אותם ולכתוב עליהם.

חלילה וחס, אין לנו דבר רע לומר על החבר טולברט. זכורני, אפילו, שבאחד מכתביי הזכרתי את טולברט בהקשר של זר אינטליגנטי ודומיננטי שפיאר את ליגת קזינו שלנו במשך שנים רבות. אנדרו קנדי שמו. בקיצור, אם היו רמזים לאפלייה, הסר אותם כאן ועכשיו. לא היה ולא יהיה. הנה, אחד השחקנים החביבים על הדירקטוריון בימים אלה, אם לא החביב מכולם, הוא סטיב ברט ג'וניור מאשקלון.

יש עוד המון עבודה והרבה מיילים לענות עליהם, לא נכחיש זאת.

שלומות ונצורות בשלב זה.