זרק כאן החבר רן בורוכוב-ז'רמוחמדוב באייטמונו האישי רעיון נאה כרפאל: דריק שארפ למשרת המאמן הבא של מכבי ת"א ולא לעונה או שתיים אלא לעשר. אפרגן לו על היצירתיות.

עם זאת, אתמהה נואשות וממושכות ולא אבין, איך לא חשבתי על הרעיון הגאוני הזה בעצמי. אולי כי המבחן האחרון של שחקן שהוא "בשר מבשרנו" - כשל.

חוץ מזה, כל המקרים בהם נוסו שחקני עבר בולטים בתפקידי אימון במכבי ת"א לא עבדו (חוץ מרלף קליין, אבל זו פרה-היסטוריה): ברד ליף היה עוזר מאמן ולא שרד, מוטי ארואסטי גם. קטש נפל. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שגם טל ברודי נוסה פעם בלי הצלחה רבה, לא?

לא זוכר, בחיי.

כך ששוב הולכות כל העיניים אל הגיבור האמיתי של העונה הזו, הלוא הוא מאמננו הלאומי, שירש את תפקידו של הכותש ב-1 בינואר 2008 לספירת הנוצרים, הפסיד בדרך בגמר גביע המדינה באופן שאין אלא לומר עליו בושה, חרפה וכלימה (להלן בחו"כ), אבל הביא את מכבי ת"א לגמר אירופי.

הערב הזה הוא היסטרי והיסטורי במיוחד עבור מאמננו הלאומי. ניצחון והוא מקבל חוזה המשך במכבי ת"א כמעט בוודאות, כולל, אולי, במקרה של הפסד האליפות בארץ.

הפסד הערב והוא כבר 0 מ-2 במעמדים מכריעים העונה, ובירנבוים ודורסמן מחכים לו בפיינל פור. במצב של
0 מ-3, אם וכאשר, לא נתפלא, כאן בנשיאות, אם יבואו אליו מלאכי רעים ויאמרו לו תודה על העונה היפה, ברם אולם וכו'.

לא שזה מדעי, הדברים האלה, וכבר הפתיע דייויד פדרמן כשאמר אחרי ההפסד בגמר הגביע לירושלים ששרף הוא המועמד המוביל וראוי לתפקיד גם בעונה הבאה.

אבל תארו לכם מה קורה בלבו ובמוחו של מאמננו תוך כדי משחק. יתרון 5 למכבי, והנה יש לו חוזה של מיליון דולר לשנתיים הקרובות. 5 הפרש לצסק"א, הלך החוזה ומתקרב ה-0 מ-2.

איזה לחץ.

איזה היסטריה.

ודורסמן? שערו משוח בג'ל, כרסו טובה עליו בעוגיות והוא אחרי עוד מסאז' עמוק לרקמות (קראו כאן כתבה נאה כרפאל), מכין כבר את המהלכים לסוף החודש, עליהם ינצחו מורן רוט וגוני יזרעאלי הקטנים, הרחוקים כמה מיליוני דולרים ביחד מהחבר תיאו פפאלוקאס.

מאזנו של שרף נגד מסינה הוא 4-0 שלילי. גם רבי פנחס הגרשוני לא ניצח את התורה עם קבוצה ישראלית מעולם, עד שזה קרה דווקא העונה, עם הגויים מאולימפיאקוס. זמן קצר אחר כך פוטר.

יש מצב שמאמננו לוקח הערב את מסינה, סופג את הקללה מבלי משים ומפסיד בפיינל פור לבירנבוים או דורסמן? אכן כי כן, היה אומר על זה ודאי ד. דבורין, יש ויש. לא נוכל להכחיש זאת ואף לא נכחד.

ובמישורים אחרים: החבר שישקאוסקאס הוא האלוף המכהן היחיד על המגרש. פדו אותו הרוסים מפנתינאיקוס, פדו. גנבו להם את המזל ואת הסקורר. אם הליטאי מנצח הערב יש לו שתי אליפויות רצופות. תואר MVP של היורוליג יש לו כבר בכל מקרה. יקום הרענן כץ שעל שמו קרויות שדרות נרחבות במיאמי, יש אומרים, ויפדה את חוזהו מצסק"א, נראה אותו. מליאן או לא מליאן?
מעשים ולא דיבורים, אדון.

ייפדה שישקאוסקאס ויפה שנייה אחת קודם.

אם מדברים סמול פורוורד, יש מצב שכספי יהיה הערב סוג של אליהו/שארפ נגד צסק"א. אם כבר משתוללים, ואם יש פיגור, כספי הוא אלמנט לא רע להפוך באמצעותו משחקים. בסוג עוד יהיה הפוך על הפוך ושישקאוסקאס יבוא כדי להחליף את כספי שיילך ל-NBA. לאאאא, סתם.

ומה שהכי מדהים, הבטחתי לעצמי לא להיסחף לתוך כל זה. אז למה, למה אני עושה את זה לעצמי? עדיף להרביץ שנת צהריים טובה ונאה. עוד שנייה ואני הולך.

רק עוד משהו לפני זה. זו תהיה אולי טעות בדיעבד ואולי לא (כמו כל הקטע הזה שנכתב זמן קצר לפני המשחק וכל דבר בו יכול לצאת הפוך, כמובן), אבל לפני שאני שוכח מגיעה מלה טובה לשניים:

הראשון הוא חנוך דאום, שכתב טור נהדר בעיתוננו הלאומי על הדתיים שאף פעם לא יכולים לדעת מה התוצאות הסופיות בחצאי הגמר כי תמיד יש שבת באמצע (או יותר נכון, פיינל פור שמפריע לשבת).

השני הוא וויל ביינום, אותו קפיץ מושמץ ושרירי, שלפעמים הוא כאן ולפעמים הוא שם, אבל תכל'ס הוא זה שיכול להביא את גביע אירופה לעם הכמה בציון.
האסיסטים שלו לשארפ, למוריס, הריכוז שגילה במשחק – אם הוא בא כזה גם הערב יש סיכוי סביר לניצחון לצד הנכון. ככה אומרים את זה, לא?

ולסיום, ולא פחות חשוב, אורח מכובד איתי (ועם הטעות התורנית: אנדרסן קלע 8 מ-8 נגד סיינה? בחו"כ), באולפן של ONE. קבלו את הגיבור הקשוח, הלוא הוא מאירק'ה טפ-הירו האגדי.