יש לי תיאוריה (שפיתחתי במשחקי מכבי ת"א ביורוליג), לפיה הנתון הסטטיסטי החשוב ביותר במשחק הוא יחס אסיסטים-איבודים. יתרון בנתון הזה ייתן - לפי מדגם לא מייצג - ניבוי נכון לניצחון.
יחס אסיסטים-איבודים נוטים למדוד בעיקר לגבי רכזים. בבואך לבחור רכז לקבוצה, תחפש את זה שמוסר הכי הרבה ומאבד הכי מעט. לפי המדד הזה ניתן לראות כמה גדולה היתה ההשפעה של חוזה קלדרון על המשחק של טורונטו. במשחקים בהם הוא עלה בחמישייה הוא מסר יחס מכובד ביותר של 9.1 אסיסטים לעומת 1.9 איבודים. לטימי הארדוויי היה בחוזה במיאמי וגולדן סטייט סעיף שהבטיח לו בונוס שמן במידה שיעמוד ביחס אסיסטים-איבודים של 3 אסיסטים לכל איבוד.
כמובן שלא רק שחקנים (או פוינט גארדים) יכולים להימדד על הסעיף הזה. ככלל, ההתקפה כולה יכולה להימדד על ידי הנתון הזה. מצויד בתיאוריה הזו ובלא מספיק שעות שינה, יצאתי להשיג הוכחות.
החלטתי לבדוק את זה על הפלייאוף הנוכחי ב-NBA. כאמור, מדגם לא מייצג, אבל רחב מספיק (12 סדרות, 68 משחקים) בתור התחלה בדקתי סדרה בודדת - זו בין קליבלנד לבוסטון - ושימו לב לתוצאות.
ב-6 מ-7 משחקים הקבוצה שניצחה הייתה זו שיחס האסיסטים לאיבוד שלה היה טוב יותר. המשחק היחיד שהסתיים נגד התוצאה הזו היה משחק מספר 1 בסדרה - שהיה די אנטי כדורסל והוכרע, אירוני ככל שיהיה – על ידי סדרת טעויות בסיום.
בשבעה הניצחונות השיגו קליבלנד ובוסטון 155 אסיסטים לעומת 90 איבודים בלבד - יחס של 1.72 אסיסטים לכל איבוד. בהפסדים לעומת זאת איבדו הקבוצות סך הכל מספר זהה של כדורים - 91 - ומסרו 105 אסיסטים בלבד. בנוסף, ב-3 המשחקים האחרונים בסדרה איבדה הקבוצה המפסידה יותר כדורים מאשר מסרה אסיסטים. רק במקרה אחד איבדה קבוצה מנצחת יותר כדורים מהאסיסטים שמסרה - ושוב, זה היה במשחק מספר 1.
בשני המשחקים בהם ניצחה קליבלנד על אף ערב רע של לברון ג'יימס, יחס האסיסטים-איבודים שלה היה פנומנאלי - 2.9 במשחק 3, ו-3.43 במשחק 4. מדובר כאן ביחס אסיסטים-איבודים ששייך לטובים שברכזי הליגה.
גם בסקירה רחבה יותר, מעקב אחר 24 משחקים שנערכו בחצאי הגמר האזוריים, המספרים ממשיכים להוכיח נכונות יחסית.
ב-21 מ-24 משחקי חצי הגמר האיזורי ניצחה הקבוצה שיחס האסיסטים/איבודים שלה היה עדיף.
ב-7 מ-8 המקרים שקבוצה סיימה עם יחס אסיסטים/איבודים קטן מ-1 (כלומר יותר איבודים מאסיסטים) היא הפסידה. המקרה החריג, כאמור, היה משחק מספר 1 בבוסטון.
ההפרש הממוצע ביחס האסיסטים/איבודים בין המנצחת למפסידה הוא 0.8, כלומר יתרון של כמעט אסיסט שלם לקבוצה על כל איבוד שלה.
זה אומר שאם קבוצה מאבדת במשחק 10 כדורים, הקבוצה המפסידה תמסור 15 אסיסטים והמנצחת 23 (לדוגמה).
יחס האסיסטים/איבודים לקבוצה מנצחת הוא 2.08. לקבוצה מפסידה - 1.27.
במשחק היחיד שבו יחס הא"א (נקצר את זה, סבבה?) של אורלנדו היה עדיף על זה של דטרויט, היא ניצחה את המשחק.
הלייקרס הצליחו לנצח פעמיים את יוטה עם יחס א"א פחות. במשחק 2 ובמשחק 6. בשתי הפעמים הייתה התעלות של שחקן בודד – קובי בראיינט.
ובמראה הגדולה, הנה סיכום כל סדרות הפלייאוף:
יחס א"א בניצחונות: 2
יחס א"א באיבודים: 1.3
ניצחונות כאשר מובילים ביחס א"א - 51 מ-68, 75%.
מתוך 18 פעמים שקבוצה סיימה עם יחס א"א שלילי, 15 משחקים הסתיימו בהפסד.
אטלנטה בניצחונות על בוסטון: 1.725 א"א.
אטלנטה בהפסדים לבוסטון: 0.81 א"א.
סדרה יוצאת מן הכלל 1: טורונטו הייתה עדיפה על אורלנדו ביחס א"א בכל חמשת המשחקים.
סדרה יוצאת מן הכלל 2: פיניקס הייתה עדיפה על סן אנטוניו ב-4 מ-5 משחקים (ארבעת הראשונים בסדרה).
לגבי הסדרות – על פי סטטיסטיקות העונה הסדירה, המדד הזה ניבא עד כה נכון 7 מ-11 סדרות בפלייאוף. אם ניו אורלינס תנצח בסדרה מול סן אנטוניו זה יהיה 8 מ-12.
לפי סטטיסטיקות הפלייאוף המדד ניבא נכון עד כה 10 מ-11 סדרות (!) כאשר הסדרה היחידה שהלכה נגד המדד היא הסדרה בין אורלנדו לטורונטו. במידה וניו אורלינס תעבור את סן אנטוניו המדד ינבא 11 מ-12.
לפי המדד ניו אורלינס יעברו את הלייקרס ובוסטון את דטרויט. ניו אורלינס יקחו את האליפות.
דבר יו"ר הדירקטוריון: כן, קצת מנפח שכל הטקסט הזה, אבל בואו לא נפנה גב לבחורים צעירים, משכילים ומלאי אנרגיות, שמזכירים לי את עצמי בימים בהם הייתי רווק נאה ומבוקש ומלא ויברציות סטטיסטיות (נגיד), ולא סחבה טרוטת עיניים שעסוקה בתיאומים בלתי סופיים כדי לצלוח עוד יום בשלום (הו הא, הו הא, איזו ירידה קטלנית, מה עשיתי לעצמי שאני יורד על עצמי ככה? אתמהה ממושכות ולא אבין זאת).
דבר שוטה הנבואה: אז בואנ'ה, תגיד, אור, מכל הסיפור הזה, מה אתה אומר: להפגיז את הג'ובות על ניו אורלינס הלילה, אה?
